אחריות ראשונה: על רשלנות רופאי משפחה

במקרים רבים הם הראשונים לפגוש במטופל, ולכן חלה עליהם חובה לאבחן, לשלוח בזמן למומחים ולהמשיך במעקב. ההיבט המשפטי של רופא המשפחה

עו"ד דוד פיילפורסם: 21.09.16 , 23:06

(צילום: shutterstock)

רופא משפחה הוא במקרים רבים הסמכות הרפואית הראשונה אותה פוגשים כשמתעוררת בעיה. תפקידו שונה מזה של רופאים מומחים בכך שהוא מלווה את המטופלים לאורך זמן, לעתים כל חייהם. מהם תחומי אחריותו ובאילו מקרים ייקבע כי התנהל ברשלנות?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

תפקידו העיקרי של רופא המשפחה הוא להיות הגורם המרכז והמתאם בין המטופל לבין רופאים מקצועיים אחרים. בנוסף הוא אחראי על המעקב השוטף אחר בריאותו של המטופל. מתפקידו להפנות את המטופל לבדיקות סקר ולבדיקות שגרתיות לצורך מניעת מחלות או גילוי מוקדם שלהן, גם כשאין חשד למחלה מסוימת.

תביעה

רופא התעלם מהכאבים. הפיצוי: 1.2 מיליון ש'

עו"ד דוד פייל

במשך שנה וחצי טען מטופל לכאבים בעקבות ניתוח ברגל, אולם האורתופד בתל השומר לא ייחס לכך חשיבות. כשהתברר שהשבר לא התאחה, הוא הגיש תביעה

רופא התעלם מהכאבים. הפיצוי: 1.2 מיליון ש'

כאשר חולה מגיע לרופא המשפחה, עליו להקשיב לתלונות שהוא מעלה ולאבחן מחלות אפשריות (אבחנה מבדלת). בדרך כלל המטופל יופנה להמשך בדיקות ולרופא מומחה בתחום המתאים.

בעבר כבר נפסקה רשלנות נגד רופאי משפחה בנסיבות כאלה. לדוגמה, לפני כמה שנים קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שרופאת משפחה שלא הפנתה חולה שהתלונן על כאבים בחזה לבדיקת א.ק.ג פעלה ברשלנות, והיא חויבה לפצות את החולה, יחד עם קופת חולים כללית, ביותר מחצי מיליון שקל.

בקיאות רחבה

לצורך מילוי תפקידו כראוי, על רופא המשפחה להיות בקיא בתחומים שונים ומגוונים, וכן בניהול מצבים רפואיים נפוצים מחיי היום יום. כך למשל ראוי שרופא המשפחה יכיר את דרכי הטיפול וההתנהלות במקרים של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, ריאות ועוד.

בתי המשפט קבעו שעל רופא המשפחה להיות מעודכן כל הזמן בחידושי הרפואה הרלוונטיים לתחומו. לפיכך, גם כאשר מדובר במחלה נדירה או סימפטומים קשים לאבחון, מצופה ממנו לתת אבחנה נכונה.

על הרופא להכיר היטב את המטופל הן בהיבט הקליני (ערכי סוכר, לחץ דם וכו') והן ברמה האישית (היסטוריה משפחתית, מידת שיתוף הפעולה עם המערכת הרפואית ועוד). רק השילוב שבין מקצועיות הרופא יחד עם היכרות טובה של החולה יאפשר לו למלא את תפקידו כראוי.

מגבלות הידע

על רופא משפחה, כמו ביתר תחומי הרפואה, חלה חובת התייעצות. מצופה מרופא המשפחה להכיר במגבלת הידע שלו, וכשהוא מבין שהבעיה נמצאת מחוץ לתחומו, להתייעץ עם מומחה בתחום ולהפנות את המטופל אליו.

יש חשיבות גדולה לדיוק בהפניה למומחה. אם המטופל יופנה על ידי רופא המשפחה למומחה הלא נכון הדבר עשוי לגזול זמן יקר וקריטי ולגרום לעיכוב באבחנה הנכונה תוך פגיעה בסיכויי ההחלמה. לדוגמה, אם מטופלת הופנתה לגניקולוג ולא לאורתופד, ועקב כך לא התגלתה מחלה מסוימת, בית המשפט יקבע שהרופא התרשל.

המשך מעקב

חשוב לדעת שההפניה לרופא מומחה לא מסירה מרופא המשפחה אחריות, והוא אמור להמשיך את המעקב גם לאחר שהחולה ביקר אצל המומחה וחזר מסדרת הבדיקות.

בדיקות דם, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה (רנטגן, CT ו-MRI) הן חלק חשוב באבחון מחלות ובמעקב שוטף אחר בריאותו של המטופל. החולה לא תמיד מבין מדוע נשלח לבדיקות ובוודאי שלא מבין את התוצאות כאשר הן מגיעות. לעיתים תוצאות הבדיקות אף לא מגיעות לידי החולה עצמו.

בעניין זה קיימת חשיבות גדולה למעקב רופא המשפחה אחרי תוצאות הבדיקות. עליו לקרוא אותן בעיון, להבין מה המשמעות שלהן, ולאחר מכן להזמין את החולה ולהסביר לו את התוצאות בשפה פשוטה. רופא שלא מוודא כי בדיקה שאליה הפנה אכן בוצעה, או שאינו בודק מה הייתה התוצאה שלה, ייחשב רשלן. אם חלילה נגרם נזק מרשלנותו – הוא יהיה חייב בפיצוי הנפגע.

בתיק שבו טיפלתי בעבר נקבע שרופא המשפחה התרשל במעקב אחר חולה סרטן כליה שהחלים. בית המשפט פסק כי הרופא לא התייחס לתלונות החולה שהעלו חשד לחזרת המחלה ולא שלח אותו לבדיקות המתאימות. לו היה עושה זאת, ניתן היה לגלות על התפשטות המחלה בשנית בשלב מוקדם יותר ולהציל את חייו.

רשלנות באבחון

כאשר רופא המשפחה לא שם לב לתוצאות מדאיגות של בדיקות או התעלם מהן, ייתכן שייקבע כי הוא התרשל באבחון.

אבחון רפואי שגוי, או אבחון רפואי מאוחר, גורם למותם של עשרות עד מאות אנשים בישראל בשנה, ומותיר אחרים מוגבלים לכל ימי חייהם. רשלנות רפואית באבחון היא אחת הסיבות השכיחות לתביעות רשלנות כנגד רופאים ומוסדות רפואיים בישראל.

לאבחון לא נכון עלולות להיות השלכות מזיקות בכמה אופנים. בין היתר, המטופל עלול להיחשף לתרופות ולטיפולים שאינם מתאימים למצבו הרפואי ועלולים להזיק לבריאותו, להותירו מוגבל ונכה או אף לגרום למותו.