הלך לעולמו יוסף חרמץ, מהנוקמים בנאצים

יוסף (יולק) חרמץ, פרטיזן לוחם שהשתתף בפעולות הנקם לאחר מלחמת העולם השנייה, הובא למנוחות ביום שישי האחרון. הוא הלך לעולמו בגיל 91, והותיר אחריו שני בנים ומורשת קרב מפוארת.

חרמץ נולד בינואר 1925 למשפחה מבוססת בעיירה רוקישוק שבצפון מזרח ליטא. עם כיבושה של וילנה בידי הנאצים הוא הצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד שצמח בגטו. הוא הצליח לברוח ליערות רודניקי והצטרף לגדוד הפרטיזני "לניצחון", שביצע פעולות טרור וחבלה נגד הנאצים.

"אחרי שאבא איבד את המשפחה הוא החליט להצטרף למחתרת", מספר בנו רונאל חרמץ. "הוא הבריח את הלוחמים בתעלות הביוב מהגטו ליערות שם לחמו יחד עם הקבוצה של אבא קובנר עד סוף המלחמה, לאחר שחרור ליטא פעל בארגון חשאי לעזיבת ברית המועצות ועלייה לארץ ישראל, והצטרף לקבוצת 'נקם'. מטרת הקבוצה, שהייתה תחת פיקודו של אבא קובנר, הייתה נקמה בעם הגרמני. הם בחרו כמה ערים גדולות בגרמניה, ואבא קיבל את האחריות לנקום בכמה שיותר גרמנים בעיר נירנברג".

יוסף חרמץ במלחמת העולם השנייה(באדיבות המשפחה)

חלמץ וקבוצת הפרטיזנים(באדיבות יד ושם)

עם מרגרט תאצ'ר(באדיבות המשפחה)

חרמץ וגולדה מאיר(באדיבות המשפחה)

מלווה בשמעון פרס(באדיבות המשפחה)

חרמץ ודוד בן גוריון. "דור שהולך ונכחד"(באדיבות המשפחה)

באחת הפעולות הושתלו אנשי הארגון במכוני מים בגרמניה, ובעזרת רעל שסופק לקובנר על ידי מכון ויצמן תכננו להרעיל מקורות מים. האוכלוסייה היהודית תפסה את הרעיון כקיצוני מאוד, וקובנר נעצר על האונייה בדרכו לאירופה. בטרם מעצרו, השליך את הרעל לים,

והתוכנית לא יצאה לפועל.

במבצע אחר הרעילו חברי הקבוצה אסירים שהשתייכו לאס.אס בתקופת מלחמת העולם השנייה באמצעות ככרות לחם. "מספר הנפגעים מעולם לא הוכרז רשמית, אך הם העבירו מסר מאוד חזק - היהודים לא שכחו את מה שעוללו הגרמנים", אמר בנו.

חרמץ עסק במהלך השנים בהעלאת יהודים לישראל. במסגרת עבודתו בסוכנות היהודית, חכר אוניות וסייע להביא כמאה אלף יהודים ממזרח אירופה וצפון אפריקה, ובתפקידו האחרון שימש מנכ"ל ארגון "אורט" העולמי. "הוא שייך לדור שהולך ונכחד. דור של מנהיגים שבהחלט אפשר לקחת אותו כמודל לחיקוי עבור המנהיגות הצעירה היום", סיכם בנו.