שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "לא מכניסים חטיפים הביתה"

    הם הכי אוהבים לאכול מרק, אפילו בקיץ, משתדלים לאכול הרבה ירקות, אבל בערב מתגנבים גם הבורקסים והבלינצ'סים לתפריט - בסך-הכל הדיאטנית רותי אבירי מרוצה ממשפחת מיגירוב ומסבירה איך עושים שינוי תזונתי בריא בלי לדבר על משקל גוף

    בשיתוף תנובה

     

    משפחת מיגירוב, אופקים

     

    המשפחה:

    זויה (25), עוסקת בטיפול בקשישים, סבי (27) עובד במפעל לייצור חומרי ניקוי באופקים, דורון (5) בגן חובה, ואלירן (3) בגן טרום-טרום חובה.

     

    עבודה:

    סבי עובד מדי יום 12 שעות ברציפות – מ-07:00 בבוקר עד שבע בערב. זויה, אחרי ארבע שנים שלא עבדה בגלל הלידות והטיפול בילדים, חזרה ממש לאחרונה לעבוד בטיפול בקשישים, במשרה חלקית מאוד של בין שעתיים לארבע שעות ביום.

     

    לוחם אש:

    או בשמו העממי, כבאי. זה מה שדורון חולם להיות. "כשדורון היה בן שנה ושמונה חודשים, מילד שכבר התחיל למלמל מילים ראשונות, הוא פתאום הפסיק לדבר לגמרי, אחרי שעבר אירוע של פרכוס", משחזרת זויה.

     

    "במשך שנה הוא לא הוציא קול מפיו. לא ידעו לאבחן במדויק מה הגורם. לפני כשנה, אחרי ניתוח שהוא עבר, עברתי איתו ליד תחנת הכיבוי של אופקים. הוא היה חלש מאוד, לא היה לו כוח ללכת. בלב, ביקשתי לעצמי איזה סימן, איזה אות שדורון יחזור לדבר. ובדיוק כשחלפנו ליד תחנת הכיבוי, דורון פתאום אמר: 'אבא, אמא, כבאי'. זו הייתה התרגשות עצומה. אחד הכבאים היה עד לרגע הזה והכניס אותנו לתוך תחנת הכיבוי, ומאז זה הפך לרומן בין דורון לבין לוחמי האש. אפילו את יום הולדת ארבע הכבאים חגגו לו בתחנה עם כל ילדי הגן שלו".

     

    ארוחת בוקר:

    לא אוכלים. הילדים שותים כוס שוקו, זויה שותה כוס של נס קפה, ללא סוכר.

     

    עשר:

    הילדים לוקחים חמגשית שבה ארוחת בוקר/עשר עבורם - עם חביתה או ביצה קשה, טונה או עם נקניק סלמי פרוס, וכמובן ירקות, עגבניות, מלפפון וגזר.

     

    ארוחת צהריים:

    דורון ואלירן אוכלים בצהרון מנת קייטרינג בשרית עם תוספות. סבי אוכל בחדר האוכל במקום עבודתו, ולזויה אין ארוחת צהריים קבועה. "לפעמים אני לא אוכלת כלום, אולי רק איזשהו פרי. אני לא אוהבת לאכול לבד", היא אומרת. "אם אני אוכלת זה כריך עם גבינה או נקניק וירקות. עד להיריון הראשון שלי הייתי בכלל צמחונית".

     

    מרק:

    המזון המועדף בבית משפחת מיגירוב. "אנחנו ממש חיים על מרקים", אומרת זויה. "חורף, קיץ, לא חשוב. אוהבים מרקי ירקות למיניהם".

     

    "חיים על מרקים". משפחת מיגירוב ( ) ( )
    "חיים על מרקים". משפחת מיגירוב

     

    אחר הצהריים:

    בשעה ארבע דורון ואלירן מגיעים הביתה בהסעה מהגנים. "עד לארוחת הערב אני נותנת להם איזשהו נשנוש. בדרך כלל זה פרי. אנחנו מיוזמתנו לא מכניסים חטיפים הביתה. קונים אותם רק לעיתים נדירות".

     

    ארוחת ערב:

     יושבים ביחד לארוחה של בורקסים וירקות, או שסבי מכין בלינצ'סים עם שמנת לילדים.

     

    בישולים:

    "בשנתיים האחרונות, בגלל המצב הבריאותי של דורון, כמעט שכחתי מה זה להיכנס למטבח", מתנצלת זויה. "כשאנחנו מבשלים זה בדרך כלל ביום שישי. סבי יודע לבשל מצוין. מכין לילדים את כל מה שהם אוהבים. זה מצחיק, כי גם אצלי בבית שבו גדלתי רק אבא בישל. אני מכינה תבשילים של אורז עם גזר או עם בשר, מכינה ממולאים. מעדיפה להכין את הרוב בתנור, ולהימנע מטיגון בשמן".

     

    שתייה מתוקה:

    "יש", מודה זויה. "אבל אם אפשר אנחנו משתדלים להימנע מלשתות אותה, אבל עדיין, מדי פעם שותים משקה מוגז או משקה אנרגיה, וגם הילדים שותים מיצי פירות".

     

    אורח חיים:

     כשר ("אבל אנחנו לא חרדים או דתיים").

     

    ספורט:

    "נמצא זמן", מבטיחה זויה. "למרות שסבי הוא רזה, גם הוא וגם אני הזנחנו את עצמנו מבחינה גופנית בשנתיים וחצי האחרונות בגלל שהתמקדנו בטיפול ובדאגה לבעיה של דורון".

     

    הכי מפריע:

    "מה שהכי מטריד אותי הוא משקל הגוף שלי", מגלה זויה. "אף פעם לא הייתה לי בעיית משקל, ופתאום אחרי הלידות כמעט כל הקילוגרמים נשארו עליי. אני צריכה מוטיבציה כדי להשתנות, לחזור למה שהייתי. אני חייבת סדר יום תזונתי שאעמוד בו. זה החלום שלי".

     

     

    לצד זה שלמשפחת מיגירוב נכנסים הביתה מזונות כגון בורקסים, בלינצ'ס עם שמנת ושתיה מתוקה, עושה רושם שהמודעות לתזונה נכונה נמצאת לגמרי בתודעה שלהם: הם אוכלים לרב אוכל בריא, נמנעים מטיגון, לא מכניסים מיוזמתם חטיפים הביתה, אופים רק בחגים, מכינים אוכל מבושל, יושבים יחד לארוחות משפחתיות ומשתדלים להימנע מלשתות את השתייה המתוקה למרות שנמצאת בבית.

     

    ואכן נראה שהמשפחה מרגישה די בסדר מבחינת ההתנהלות התזונתית וזאת של הרגלי האכילה של הילדים והאבא והדבר העיקרי שמפריע לזויה האם זה עודף המשקל שלה.

     

    כשאחד מההורים סובל מעודף משקל ורוצה לרזות, צריך לקחת בחשבון שיש לזה השפעה על כל הבית. זה לא רק שבתקופות שהוא שומר יותר, יכנסו הביתה יותר מזונות בריאים מאשר בתקופות בהן הוא "לא שומר", ותזונת כל המשפחה תושפע מכך, אלא גם כל השיח בבית מושפע.

     

    השיח שמתנהל ונשמע בבית שמישהו רוצה לרזות, הוא שיח סביב אי שביעות רצון מהגוף ורצון לשנות אותו, אי אהבה עצמית, ואם זה לא נעשה באופן שקול והגיוני, אלא ע"י ניסיונות דיאטה חוזרים ונשנים, הרי שמצטרפים לכל זה גם תסכולים ועוגמות נפש שמשפיעות על כל האווירה בבית.

     

    צריך לזכור שדוגמא אישית היא מודל החיקוי בעל ההשפעה החזקה ביותר על ילדים, ולכן מה שצריך להיות לנו כהורים חשוב זה צורת האכילה והרגלי האכילה שאנחנו מעבירים לילדינו ולא המחשבה שצריך להשיג גוף מסוים.

     

    במילים אחרות, אני ממליצה לזויה לנסות לאכול כשהיא רעבה ולהפסיק שהיא שבעה, להשתדל ברב הזמן לאכול אוכל בריא ולהיות פעילה ככל יכולתה. אם תשים את הבריאות בראש מעיניה ולא את הרצון לרזות, היא תעביר מסר מדויק ומעצים לכל בני הבית, שבעזרתו הסיכוי שישיגו בית בריא אפילו יותר מזה אשר כבר קיים- יהיה גדול יותר.

     

    בשיתוף תנובה




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משפחת מיגירוב. אין חטיפים בבית
    צילום: יובל חן
    רותי אבירי
    צילום: יובל חן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים