שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גרין דיי החדש: כמו טיילור סוויפט בדיסטורשן
    באלבומם החדש "Revolution Radio", גרין דיי עדיין בכושר מעולה, אבל אל תטעו: ביקורת פוליטית-חברתית נשכנית כבקודמיו לא תמצאו כאן, אלא דווקא ניסיון לשחזר את הנוסחה מתחילת הדרך. וכשפאנקיסטים בני 40 פלוס חוזרים לחדר הטינאייג'רי ומנסים לזייף רוח נעורים - זה צורם

    מכירים את הבחורים האלה, שנושקים לחמישים ומתלבשים באופנה האחרונה של בני 16? כולנו נתקלנו באחד כזה מתישהו. ואם לא, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לקחת את "Revolution Radio", האלבום החדש של גרין דיי לסיבוב.

     

    אלבום חדש וחשוב, לא בהכרח מוזיקלית. גרין דיי (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    אלבום חדש וחשוב, לא בהכרח מוזיקלית. גרין דיי(צילום: gettyimages)

    עוד ביקורות אלבומים בערוץ המוזיקה של ynet:

    ערן צור החדש: חוזר להבעיר בנו אש

    בשם האב: אלבום ההספד של ניק קייב לבנו

    טיפקס החדש: מפספס באמירה, קולע ברגש

     

    בילי ג'ו ארמסטרונג וחבריו, שנמצאים בסביבה מאז תחילת שנות התשעים, עדיין לא ממש החליטו איפה הם נמצאים או מי הם רוצים להיות. ובכל זאת, רדיו המהפיכה הוא רגע חשוב בקריירה של גרין דיי. לא בהכרח מוזיקלית, אלא דווקא כי הוא חושף המון על מי שהתחילו כלהקת פאנק מורדת, קנו את עולמם עם פוזת המתבגרים שיושבים בחדר ומסריחים משנאה עצמית ואובדן דרך, והמשיכו כלהקה עם אמירה חברתית ששמה לאמריקה אצבע בעין.

     

    "Bang Bang". עדיין בכושר מעולה

     

    אז למה האלבום החדש הוא רגע חשוב? בראש ובראשונה כי נראה שהחבורה ויתרה על עמדתה כאחד ההרכבים הפוליטיים המשמעותיים של עשר השנים האחרונות, לפחות מבין אלה שהיו במיינסטרים. שם האלבום אולי מטעה, אבל אל תתבלבלו - הוא לגמרי לא קריאה למהפיכה חברתית כמו שהיו "American Idiot" ו"21 Century Breakdown" שבא אחריו.

     

    להיפך. גרין דיי עושים כאן סיבוב פרסה ענק כולל חריקת בלמים ועשן, וחוזרים אל החדר הטינאייג'רי המתוסכל. בכך הם מוכיחים שהפאזה החברתית שלהם הייתה לא יותר מתעלול יחצ"ני שהצליח מעל למצופה.

     

    לא מביא את המהפכה. עטיפת "Revolution Radio" ()
    לא מביא את המהפכה. עטיפת "Revolution Radio"

    מנסים לדבר אל הנוער. שיר הנושא "Revolution Radio"

     

    אבל כמו כל בן 40 פלוס שחוזר לחדר ילדותו, המציאות מוכיחה שהמיטה שהייתה פעם יקום שלם כבר קטנה מדי, הפוסטרים על הקירות קצת מגוחכים ובכלל, העולם לא מסריח כמו שזכרת אותו. שירי תחילת הדרך של גרין דיי היו קפסולות קטנות ומרוכזות של זעם טהור וסוחף. לא סתם הם פוצצו למיליוני מתבגרים את הראש. "Revolution Radio" מנסה לחזור לנוסחה ההיא ולא לגמרי מצליח.

     

    חוזרים להיות טינאייג'רים זועמים, וזה צורם ()
    חוזרים להיות טינאייג'רים זועמים, וזה צורם

    כן, תמצאו כאן את הפאנק הסוחף והמהיר שאיפיין אותם טרם ההתברגנות. כן, הם גם בכושר מעולה. אבל ריח נעורים אי אפשר לזייף.

     

    קשה לשים את האצבע על האלמנט הקטן הזה שמשנה את הכל. אולי אלה המבוגרים שמנסים לדבר אל הנוער ולהיות מגניבים שוב ("Bang Bang" ,"Bouncing Off The Wall" ,"Youngblood"), או מצד שני, דווקא כאלה שמסתכלים על העבר בערגה ("Outlaws" ,"Somewhere Now"), או דווקא התחושה המביכה שגרין דיי נהיו, לא נעים להגיד, גירסת הפופ הגברית של טיילור סוויפט - עם הרבה דיסטורשן שמסתיר את זה. גרין דיי הפכו בעצמם לקצת אידיוטים אמריקנים.

     

    "Ordinary World". טיילור סוויפט עם דיסטורשן

    "Ordinary World". טיילור סוויפט עם דיסטורשן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "Revolution Radio" הוא נקודה חלשה בקריירה של החבורה מאוקלנד, כי מי שהתבגר ויצא מהחדר להסתכל על העולם אמיתי, אמר בלי לפחד את דעתו על החברה בה הוא חי ועכשיו חוזר לעמדה הילדותית - יוצא בעיקר מופסד.

     

    אולי הם נתקפו געגוע זמני לשנות התשעים, אבל אי אפשר שלא להצטער על האלבום הפוליטי שגרין דיי יכולה הייתה להוציא עכשיו, בתזמון מושלם עם בחירות הרפש בארה"ב. אמריקה מעולם לא הזדקקה להם כמו עכשיו.

     

    נכון, בילי ג'ו. קצת שברת לנו את הלב. ביי (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    נכון, בילי ג'ו. קצת שברת לנו את הלב. ביי(צילום: gettyimages)

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים