5 חגים שאסור לפספס בזמן שאתם מטיילים בהודו

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

החגים כבר פה, והם מלאי ארוחות משפחתיות, טקסים וברכות. אכלנו ראש של דג, הבטנו פנימה והתחרטנו על מעשינו, וממש בקרוב נשב בסוכה ונחשוב על יציאת מצרים. אחרי זה נחזור לשגרה, עד החג הבא. המחזוריות של החיים שזורה בסיפורים, בטקסים ובמשלים שרוצים לספר לנו.

(צילום: סמדר אוטי ליבנה)

כמעט כל יום בשנה הוא חג במקום כלשהו

אחד הדברים המשותפים לכל התרבויות היא ההכנה סביב החגים. כשאנו מטיילים בעולם, החגים הינם חלון הזדמנויות מרתק להעמיק בתרבות זרה.

דמיינו תייר מקזחסטאן שמגיע לכותל בזמן הסליחות או להר מירון בל"ג בעומר. מצפה לו חוויה צפופה, אנתרופולוגית וגם בלתי נשכחת.

הודו היא דוגמא טובה ללמידה מעניינת ומשמעותית באמצעות החגים והטקסים. עם מאות מיליוני אלים ואלות, אינספור סיפורי מיתולוגיה ואפוסים ואלפי קאסטות, תתי תרבויות ודתות, כמעט כל יום בשנה הוא חג במקום כלשהו.

תת היבשת מונה יותר ממיליארד ומאתיים מיליון איש ומחולקת ל-29 מדינות ותשעה שטחי איחוד. בכל מדינה מציינים את החגים בצורה מיוחדת, וקיימות חגיגות או תאריכים מקודשים המיוחדים רק לאזור מסוים.

קצרה היריעה מלפרט על הינדואיזם ועל כל החגים ההינדים, שכן בשביל זה צריך כמה וכמה ספרים. לכן ריכזנו עבורכם את חמשת החגים המעניינים ביותר שלא כדאי לפספס אם אתם בסביבה.

1. דיוואלי, חג האורות וציורי האורז

זהו אחד החגים הגדולים והחשובים בשנה ונחגג סביב אוקטובר. באזורים שונים בהודו נותנים לדיוואלי כמה פרשנויות, אך הגרסה העיקרית מגיעה מאפוס הרמאיינה.

לפי גרסה זו, מציינים את חזרתם של האל ראמה ואשתו סיטה לממלכתם לאחר גלות ארוכה ועל ניצחונו של ראמה את רוואנה, השד הנורא בעל עשרת הראשים. הסיפור מסמל את ניצחון כוחות הטוב על כוחות הרשע.

לקראת החג מנקים את הבתים, תופרים בגדים חדשים וקונים מתנות ליקירים. השווקים עמוסים בקונים והדרכים מלאות באנשים שנוסעים לבקר את המשפחה.

החג נחגג במשך חמישה ימים ומלווה בטקסים מגוונים לאלים ולאלות. אם תרצו שתגיע לבית אלת השפע לקשמי, נהוג להדליק נרות בכניסה לבית ולצייר ציורים מורכבים על מפתן הדלת מקמח אורז.

ציורי האורז הם סמל של האלה, אך גם אוכל לכל הדיירים האחרים שמסביב, כמו הנמלים והחרקים. זיקוקים ונפצים מתפוצצים בכל מקום לזכר חגיגות החזרה של ראמה לממלכה. וכמובן שיש אוכל בשפע וארוחות משפחתיות גדולות. הדיוואלי מזוהה בעיקר עם הממתקים ההודים, ובכל בית שתבואו לבקר יכבדו אתכם במתוקים המיוחדים והצבעוניים.

(צילום: סמדר אוטי ליבנה)

2. מהא-שיווראטרי, חג החלב, יוגורט, דבש ומי ורדים

נחגג סביב פברואר-מרץ. שיווה הוא אחד מהאלים המרכזיים בפנתיאון ההינדי, וידוע כאל ההרס או הטרנספורמציה. במקום שבו מאמינים בגלגול נשמות, כל מוות או סוף הוא פוטנציאל להתחלה חדשה וטובה יותר.

את המהא-שיווראטרי חוגגים במהלך כל היום והלילה. כמו לכל חג בהינדואיזם, גם לחג זה יש מספר פרשנויות, כאשר העיקרית היא האיחוד של השיווה והשאקטי, האנרגיה הגברית והאנרגיה הנשית הקוסמית.

בעולם דואלי, האיחוד של השניים מסמל את השלם, את הבריאה ואת הפוטנציאל להגיע לאיחוד שמימי. הסמל העיקרי של איחוד זה מוכר לנו מאוד. זהו מגן דוד, אך שלא כמו ביהדות, כאן יש לו גם נקודה קטנה במרכזו. המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה מסמל את האנרגיה הזכרית, המשולש שפונה מטה מסמל את האנרגיה הנקבית, ומגן הדוד הוא סמל האיחוד בין השניים. הנקודה במרכזו מסמלת בין היתר את תחילת היקום והאינסוף.

יום זה הוא יום היטהרות לנשמה, והחגיגות מתחילות בטבילה במים, עדיף במי נהר הגנגס הקדוש. הטקסים ממשיכים בעליה לרגל למקדשים של שיווה, דקלום מנטרות עם שמו, צום ותפילות לאורך כל היום והלילה.

המאמינים סובבים סביב צלם הלינגאם (סמל פאלי, אחד מצורותיו הרבות של שיווה), ולאחר מכן שופכים עליו מים או חלב, מדליקים קטורות ומניחים פרחים. בכל שלוש שעות עורכים טקס מיוחד בו רוחצים את הלינגאם עם חלב, יוגורט, דבש ומי ורדים ומורחים עליו אבקה מעץ האלגום. זהו יום בו ההינדים מאמינים כי הם יכולים להתנקות מהחטאים שצברו.

(צילום: סמדר אוטי ליבנה)

3. הולי, חג הצבעים והמים

הולי הוא החג השמח והצבעוני ביותר ונחגג בסביבות מרץ. את החגיגות מתחילים ערב קודם בהבערת מדורות, סמל לשדה הערמומית "הוליקה" שניסתה להרוג מאמין של האל ונשרפה בעצמה במדורה. בנוסף, מציינים את אהבתו של האל קרישנה לבחירת ליבו ראדהה.

את ההולי חוגגים יום לאחר הירח המלא ובימים שסמוכים לפורים.זהו זמן לחגוג עד לא ידע. את הבוקר מתחילים בשתיית בהנג, משקה העשוי מצמח הקנאביס. החגיגה נמשכת בזריקת מים ואבקות צבעוניות, כך שאם במקרה תסתובבו ברחוב ביום הזה הסיכוי שתסיימו אותו יבשים ונקיים קטן מאוד.

החג מציין את תחילת האביב והצבעים מסמלים בין היתר את הצבעוניות והפריחה המלווה בהגעתו.

(צילום: דודו אדרי)

4. קרישנה ג'איינטי, יום הולדתו של קרישנה - חג פירמידת הממתקים

נחגג סביב אוגוסט-ספטמבר. המסורת מספרת שהאל קרישנה נולד בעיירה ורינדוואן, לא רחוק מהעיר אגרה בה שוכן כיום הטאג' מאהל. אל המלך האכזר הגיעה שמועה האומרת כי בנה השמיני של אחותו יהרוג אותו.

בניסיון לשלוט המלך כלא את אחותו ובעלה, אך כשהילד נולד הבריחו אותו אל מחוץ לכותלי הכלא. סיפורי ניסים מתארים את ילדותו של קרישנה, ואיך שרד בעזרתם של האלים. כשבגר, הרג קרישנה את המלך הנורא, המליך מלך טוב יותר ושיחרר את הוריו לחופשי.

קרישנה הוא אל אהוב ופופולרי ברחבי המדינה. את חגיגות יום הולדתו מציינים בצום ובשירת מזמורים עם שמו של האל, לעיתים בליווי ריקודים שמכניסים את המאמינים לאקסטזה וטראנס.

במקדשים מציגים הצגות על חייו, והשחקנים לבושים ומאופרים כמו האלים. לכבוד סיפורי ילדותו בה מתואר כילד שובב שאהב חמאה ומתוקים, נהוג לקשור במקום גבוה כד או חבילת בד מלאה בממתקים, והילדים מטפסים ומחלקים את השלל.

במקומות מסוימים מגדילים לעשות וקושרים את הממתקים בגובה רב של מספר קומות. אם תעברו ברחוב ותראו עשרות אנשים עומדים אחד על השני ויוצרים פירמידה, כמו בלהטוט של קרקס, תדעו שכנראה יש היום לקרישנה יום הולדת והם בסך הכל מנסים להגיע אל הממתקים.

(צילום: סמדר אוטי ליבנה)

5. גאנש צ'אטורטי, חג האל בעל ראש הפיל

את האל גאנש קשה לפספס בביקור בהודו. תמונתו ופסליו של ילד עם ראש של פיל נמצאים בכל מקום. גאנש הוא בנם של שיווה ופארווטי. שיווה לא ראה את בנו מעולם, וכשהגיע יום אחד הביתה לא הכירו השניים אחד את השני וגאנש לא הרשה לו להיכנס.

שיווה כעס ועם קלשונו הענק ערף את ראשו של הילד והעיף אותו למרחקים, אך כשגילה כי הרג את בנו, ציווה על משרתיו להביא לו את הראש הראשון שימצאו. הם מצאו פיל, ערפו את ראשו, ושיווה חיבר את הראש לילד והחזירו לחיים.

כדי שיסגדו לאל המוזר הזה, בירך אותו שיווה בכך שבני האדם יבואו לקבל את ברכתו בשביל כל התחלה חדשה בחייהם.

(צילום: גיא גלבגיסר)

במהלך ימי החגיגות צלמי ענק מונחים בבתים, במקדשים ועל במות גדולות ברחובות, לעיתים מלווים בתפילות המושמעות ברמקולים בקולי קולות. המאמינים מגיעים למקדשים של גאנש ונושאים תפילות להסרת מכשולים והתחלות מוצלחות.

לאחר עשרה ימים לוקחים את הצלמים אל מקור המים הקרוב ומטביעים אותם שם. את הפסלים הענקיים מעמיסים על משאיות, ובערים רבות רחובות מרכזיים חסומים למשך שעות רבות, בזמן שמעבירים אלפי גאנשים אל הים או הנהר. זהו סמל לטיהור, ולפתרון הקשיים והמכשולים במים המקודשים.

סיפורי גבורה ואמונה, משלים על ניצחון כוחות הטוב על הרע, מירוק חטאים, צומות וניקיונות, תפילות ועליות לרגל מלווים את החגים הרבים. תאריכי החגים נעים משנה לשנה מכיוון שלוח השנה ההינדי נקבע לפי מחזור הירח (יש להם גם שנה מעוברת והספירה של העידן הזה, כי קיימים כמה עידנים, מתחילה לפני קצת יותר מ-5000 שנה. מזכיר לכם משהו?).

למרות שכשמונים אחוז מתושבי הודו שייכים לדת ההינדית, ימי החופשה הממשלתיים הרשמיים כוללים גם ימי חג מוסלמים, נוצרים וזואורסטרים.

אז אם אתם מתכננים טיול להודו, בדקו אם יש חג שמתרחש במהלך הטיול שלכם. צפו בטקסים, הקשיבו לסיפורים ואל תפספסו הזדמנות לראות את הפולחנים והחגיגות.

סמדר אוטי ליבנה הינה מדריכה בחברה הגיאוגרפית,

טיולים להודו מטעם החברה הגיאוגרפית ייצאו בחודשי דצמבר וינואר הקרובים

בשיתוף החברה הגיאוגרפית