ג'וערה, הסוף: "לימדו מ"כ לחשוב כמו גנרל"

ווסט פוינט אשר בג'וערה: לראשונה זה 78 שנה לא רואים מגרשי המסדרים בג'וערה תרגילי סדר, וקריאות "הקשב" לא נזרקות לחלל האוויר. הבסיס ששימש את ההגנה, את חטיבת גולני ואת הגדנ"ע, נסגר בסוף החודש שעבר. רק ההיסטוריה ממשיכה לרחף בין השבילים והצריפים - ובין חדריו של מוזיאון ההגנה שהוקם ב"ווילה" שעל הגבעה.

האתר ואדמותיו נרכשו על ידי קק"ל ב-1936, במקום התיישבו אנשי קיבוץ עין השופט שהוקם בסמוך. כשאלה עזבו ליישוב הקבע, החליטה ההגנה להקים במקום את בסיס האימונים המרכזי שלה. במקום נערכו קורסי החיילות (טירונות), קורסי המ"כים, הקשר, החבלה ועוד, אולם גולת הכותרת הייתה קורס המ"מים, הקורס הגבוה ביותר שניתן באותה תקופה למפקדים העתידיים של צה"ל.

גולת הכותרת הייתה קורס המ"מים(צילום: דו"צ)

(צילום: דו"צ)

בין בוגרי הקורס היו אלעד פלד, שמיד לאחר הקורס השתתף בהגנת צפת ואף פיקד על כלל הכוחות במקום. לימים היה למח"ט גולני והגיע לדרגת אלוף. בוגר אחר היה מוטק'ה בן פורת, לימים מח"ט בחטיבה 7 ותת-אלוף בצה"ל. זמן קצר לפני סגירת הבסיס הוזמנו השניים לג'וערה שם נפגשו עם מפקד הגדנ"ע, סגן-אלוף האני חטיב, ועם מפקדי הבסיס והמדריכות, העלו זיכרונות וסיפרו על המורשת לחניכים.

את קורס המ"מים התחילו השניים דווקא באזורים אחרים בצפון. בשל החשש מהבריטים נערכו חלק מהקורסים ביערות באזור הקיבוצים בעמק יזרעאל, והלוחמים התחזו לספורטאים. עם זאת, זמן קצר לאחר תחילת הקורסים גילו הבריטים את הסליק שבו החביאו אנשי ההגנה את הנשק ששימש לאימונים. "היה לנו סליק ובו מקלע כבד ומרגמה להדגמה. נשק אישי לא היה. הסליק היה בתוך מערה ביער באזור גניגר", סיפר בן פורת.

הוא הוסיף כי "יום אחד חוזר הבחור שהלך להביא את הנשק ואומר יש חיילים בריטים במערה. לאחד הבחורים היה מקלע סטן לא מוסלק. הוא נעמד עם המקלע בראש הקבוצה, והתחיל ללכת לאט לכיוון המערה. כל המדריכים והחניכים אחריו. היו איתנו חברים בוגרי הבריגדה והצבא הבריטי. אחד מהם היה הטייס מודי אלון, הוא ידע אנגלית. נעמד קרוב לבריטים, אמר להם כמה מילים באנגלית. הם עלו לטנדר והסתלקו.

"היה לנו חשש שהם יחזרו עם תגבורת ויעצרו את כולם. בתוך שעה הגיעו לכל אחד מהבסיסים שתי משאיות, כל אחד עם הציוד עלה על המשאית ונחתנו כעבור שעה בג'וערה. הקורס נמשך והסתיים בג'וערה".

רחבת המסדרים התרוקנה(צילום: דו"צ)

שני האישים הדגישו את העובדה שבניגוד לקורסים ולאימונים של צה"ל כיום, הקורסים בג'וערה עסקו בעיקר בפיתוח המפקד כדמות מנהיגה, ופחות באימוני קרב ואש.

"לא גדלנו בסן-סיר (האקדמיה הצבאית הצרפתית. א"ר) או ווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארה"ב. א"ר). גדלנו בווסט פוינט אשר בגו'ערה", אומר פלד. "אכן, לא ירינו, אבל כנראה שמה שהיה לנו בבטן הוא מה שלמדנו כאן, האחריות של המפקד. לימדו אותנו לחשוב, לפתוח את העיניים ולחשוב מה האויב היה עושה.

"היינו גם צעירים מאוד. שאלו אותי פעם בן כמה הייתי כשעשיתי את כל הדברים האלה, ואמרתי שהייתי בן 20, אז שאלו 'מה, ונתנו לך לעשות את זה?'. אף אחד לא נתן. אני לקחתי ועשיתי, זה מה שהיה, ואת זה היינו צריכים לעשות. סמכויות לא מקבלים. סמכויות לוקחים.

"מה שהיה כאן נוצר בתהליך של ניסוי וטעייה. יצאו מפה אנשים שאת תורת המלחמה למדו מהרגליים. לא ישב פה מישהו שנתיים ולימד אותם מה עושים, ויש לזה מחיר. היה לנו מזל שהשגיאות שעשינו לא היו קטסטרופליות", הוא אומר.

בסיס ג'וערה בתקופת ההגנה(צילום: באדיבות ארכיון ההגנה)

בן פורת: "התגייסתי בגיל 16 וחצי לפלמ"ח. עברתי טירונות, קורס של חייל, מ"כים ומ"מים בלי לעשות אף תרגיל אחד עם נשק. האימונים כולם, תרגילים כיתתיים, מחלקתיים ואפילו פלוגתיים, היו עם מקלות. כל אחד החזיק מקל ביד. על תרגיל אש לא שמענו בכלל. הגענו לקורס מ"מים, שזה הקורס הכי בכיר שבכלל היה בהגנה, בלי לעשות תרגיל אש אחד.

"הקורסים האלה חינכו דגם של מפקד עצמאי. כל מ"כ צריך להיות גנרל. כל אחד צריך לשקול את השיקולים, ולהיות מסוגל לנהל את העניינים בעצמו. זה היה הקורס היחיד שעברו אנשים שהיו אחר כך רמטכ"לים. כל שדרת הפיקוד, ב-48', הרמטכ"לים מפקדי החזיתות, כל ההכשרה הצבאית שלהם הייתה באקדמיה של ג'וערה.

"הכריחו אותנו לחשוב"

"אני זוכר את ההקפדה להגיע להחלטות הצבאיות. זה היה אחד הדגשים בקורס המפקד. היית צריך להציג תוכנית בפני הכיתה. היו שישה עקרונות והיה אחד אחרון - חיוב ההיגיון של האויב, הערכה מה האויב יעשה. מה הוא יעשה במקרה שתפתיע אותו, ומה הוא יעשה אם תתגלה מראש. ככה הכריחו אותנו לחשוב ולהבין שאנחנו אלה שאחראים לקבל את ההחלטות בשטח".

פלד מתאר את הקרבות על צפת, שנוהלו רובם ככולם בקרב אוכלוסייה אזרחית, ומדגיש כי גם פה פעלו מתוך תחושות בטן ולא לפי משנה סדורה. "בבה"ד 1 אשר בג'וערה לא לימדו אותנו איך מנהלים קהילה במצור, כל מה שעשיתי עשיתי מהבטן, אבל מה שעשו פה הוא שלימדו אותי לחשוב כמו גנרל. אמרו לי 'אתה אמנם מ"מ אבל מקבל מינוי על כל הכוחות באזור צפת'. לא למדנו את זה, למדנו קורסים של סימון בדגלים ומשרוקיות.

"כל המפקדים שהיו שם היו כאלה שההשכלה הצבאית שלהם הייתה ג'וערה. במהלך המלחמה אנחנו גם עוברים לנגב ועומדים מול הצבא המצרי, עם ארטילריה, נשק וטנקים, ואנחנו עם רובים וסטנים. לימדו אותנו ללחום מול גרילה, לא מול צבאות סדירים. ובכל זאת, לפני קרב, הייתי מוצא את עצמי פותח את המחברת עם מה שלמדתי כאן, בקורס בג'וערה".

ב-40 השנים שבהן שימש בסיס גדנ"ע, הגיעו לג'וערה מאות אלפי בני נוער אשר עברו אימון לקראת שירות צבאי - שכלל שדאות, מטווחים, שיעורי מורשת ומוטיבציה לשירות ועוד. פעילויות הגדנ"ע יימשכו כעת בשני בסיסים, בשדה בוקר וצלמון, ומספר החניכים צפוי להישמר ואף לעלות.