שתף קטע נבחר

אירועי השבוע בלוס אנג'לס

שרון סטון נפרדת משמעון פרס

הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, הפדרציהה יהודית וארגון ה- IAC ערכו ערב הצדעה לזיכרו של הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס בסטיפן ס. וויז טמפל. הערב התקיים ביום חמישי בערב בהשתתפותם של מאות מחברי הקהילה היהודית-אמריקאית והישראלית בעיר, מנהיגים בקהילה, ראשי ארגונים וגם סלבריטאית אחת בשם שרון סטון.

 

כוכבת הסרט "אינסטינקט בסיסי"ו”קזינו”, המחשיבה עצמה לחברה של שמעון פרס, דיברה על זיכרונותיה מהאיש הגדול מהחיים: "אני יודעת שהוא לא מת, הוא חי, בליבם ובמוחם של האנשים הצעירים האלו. אני יודעת שהוא לא היה רוצה שאבזבז את זמני בלהיות עצובה, אם כי אני שבורת לב”, אמרה סטון בקול רועד. ניכר היה בה שהיא התרגשה ודמעות מילאו את עיניה כשהמשיכה: "אני אפילו לא יכולה להאמין כי האיש הגדול הזה לקח מזמנו להיות חבר שלי. לקח זמן על מנת להאמין בי. אבל הוא כן. והוא האמין במה שאני מאמינה שיהיה שלום".

 

הקונכ"ל סן גרודוורג אמר: “היה מדהים עבורנו להיות עדים להשתפכות של הבעות התמיכה והערצה לשמעון פרס הלילה. מאות אנשים מאזור לוס אנג'לס התכנסו יחד כדי לתת כבוד אחרון לאחרון מאבות המייסדים של מדינת ישראל. שמעון פרס גילם את אחד מאותם עקרונות שישראל מייצגת: אומץ, אופטימיות, התמדה, יכולת עמידה, חזון, חדשנות ומחוייבות למדינת ישראל ולעם היהודי. מורשתו תנחה אותנו בעתיד".

 

שרון סטון, הקונכ"ל סם גרודוורג, ג'יי סנדרסון, בראד שרמן, רבי יוסי זוויבק. צילום: לינדה קסיאן ()
שרון סטון, הקונכ"ל סם גרודוורג, ג'יי סנדרסון, בראד שרמן, רבי יוסי זוויבק. צילום: לינדה קסיאן

 

"שמעון פרס היה איש חזון אמיתי"הוסיף ג'יי סנדרסון, נשיא ומנכ"ל הפדרציה היהודית בלוס אנג’לס,"הוא היה חלק מן העבר ההיסטורי של ישראל אבל חלם על עתידה של ישראל. יותר מכל מדינאי ישראלי אחר, הוא הרגיש חיבור אמיתי לקהילה היהודית בלוס אנג'לס. הנסיעה הראשונה שלו ללוס אנג'לס היתה על פי בקשתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון לפני 66 שנים. הוא חזר מאז לכאן אין ספור פעמים, כולל בשנה שעברה על מנת לדבר בפני הקהילה היהודית. היתה לי הזכות והכבוד להכיר אותו באופן אישי ולבלות אתו קצת זמן במרוצת 30 השנים האחרונות. הוא באמת ובתמים עזר לעצב את החיבור שלי למדינת ישראל".

 

תמיר כהן, המשמש כיו"ר עמית של ה- IACסיפר על השפעתו של סבו של שמעון פרס עליו. כאשר הסב אמר את מילות הפרידה שלו לשמעון כשזה עזב את פולין לישראל, הוא ביקש ממנו "תמיד להישאר יהודי".

 

"אני רוצה לדמיין כי כשהוא פוגש את סבו בשמיים מעל, סבו ירים את סנטרו למעלה, יטפוח לו על ראשו ויאמר לו: כל הכבוד שמעון, אני גאה בך. ושמעון יסתכל על סבו ויאמר: עשיתי בדיוק כפי שביקשת, שמרתי עלינו כיהודים".

חבר הקונגרס בראד שרמן אף נשא דברים והצטרף אל נבחרי ציבור אחרים להדלקת נר זיכרון לשמעון פרס, טקס האזכרה כלל גם את הופעתם של נינט טייב ומייק בורשטיין.

 

אמיליו רוסו בהר הבית

 

אמיליו רוסו מוכר בקהילת הישראלים בלוס אנג'לס כשחקן ובימאי (Last man standing) ומעכשיו גם כצלם וסופר. רוסו מוציא לאור ספר חדש על ההיסטוריה של מדינת ישראל המלא בצילומים יפהפיים המתעדים את ישראל התנכ"ית. במשך חודש וחצי, מספר רוסו, ביחד עם אחיו משה ואסיסטנט נוסף, הם חרשו את הארץ וצילמו את בנייניה ונופיה. "כיסינו אירועים נוצרים ויהודים כאחד. ביקרנו במערת המכפלה, באזור הר ארבל, בפקיעין צילמנו מערות בהן התגורר רבי שמעון בר יוחאי. כל תמונה מלווה בהסבר ופסוק תנכ"י המתייחס אליה".

 

רוסו והצוות שלוהקפידו לצלם בעיקר בזמן השקיעה והזריחה על מנת לקבל אפקטים מיוחדים של אור. "זו היתה עבודה קשה אבל מרתקת”, מסכם רוסו,"גיליתי את הארץ מחדש. חוויה מדהימה. יש הרבה דברים שלא ידעתי וגיליתי במהלך העבודה על הסרט".

 

"עבודה קשה אבל מרתקת". אמיליו רוסו ()
"עבודה קשה אבל מרתקת". אמיליו רוסו

 

העבודה התגלתה גם כמסוכנת מעט לפעמים. פעם אחת, מספר רוסו, הוא עלה להר הבית ביחד עם הצוות שלו ומצלמה מרחפת וכמעט סיים את היום בבית הכלא. "הם חשבו שאנחנו מרגלים אמריקאים. הם לא נתנו לנו ללכת במשך שבע שעות במהלכן מחקו את כל התמונות שצילמנו. הם התייחסו אלינו כאילו באנו לפוצץ את הר הבית. לבסוף הצלחנו לשכנע אותם שאנחנו לא מרגלים והם נתנו לנו ללכת".

 

רוסו לא נתן לתקרית הלא נעימה לעצור אותו. הוא שב להר הבית, צילם במהירות ועזב את המקום.

בקרוב מתכוון רוסו לערוך תערוכת בבוורלי הילס בה יציג 100 תמונות שצילם עבור הספר לו הוא קורא: "למלכה אין בית, למלך אין כתר".

 

 

כפרה על התרנגולת

המסורת היהודית של כפרות לפני יום כיפור, הצליחה לעורר את חמתם של פעילים למען בעלי חיים בלוס אנג'לס שהגישו תביעה נגד מספר בתי כנסת ורבנים הנוהגים לערוך "כפרות"בעיר ובוואלי. הפעילים התייצבו בבתי הכנסת ובאזורים בהם נוהגים רבנים לערוך את המסורת היהודית בת אלף השנים והביעו קול מחאה, תוך כדי שהם לובשים תחפושת של תרנגולת וצורחים: "אנו מסרבים להיות הכפרות שלכם"וגם: "אנו דורשים את הזכויות שלנו!"הם אף החזיקו פוסטרים בהם הם הציגו תמונה של יהודים בגטו ומולה תמונה של תרנגולות כלואות וכתבו: "עבורן כל האנשים הם נאצים".

 

ב-26 באוגוסט של השנה שעברה, קבוצה של עורכי דין המייצגים שבעה תובעים, הגישו את כתב התביעה לבית המשפט העליון בלוס אנג’לס. התובעים קיוו שיצליחו להפסיק את שחיטתן של התרנגולות לצורך הכפרות ואף דרשו בין השאר החזר כספי בסך 472.94 דולר בהוצאות על וטרינר עבור שתי תרנגולות שחולצו דקה לפני שנשחטו מבית הכנסת אוהל משה שעל שדרות פיקו. התרנגולות קיבלו טיפול רפואי והתאוששו מהטראומה.

 

שנה לאחר מכן, בית המשפט, דחה את כתב התביעה והתיר לבתי הכנסת והרבנים להמשיך עם הכפרות. רוב שור, שהצטרף למספר הפגנות נגד הנתבעים, אומר כי הבעיה שלו עם המסורת היהודית היא התנאים בהן מוחזקות התרנגולות טרם שחיטתן: "הן מוחזקות בכלוב קטן וצפוף בחום נוראי עד שהן נשחטות ואז הן נזרקות לפח. אני נלחם בבתי הכנסת בכל צורה אפשרית ואמשיך להילחם עד שהם יפסיקו עם הברבריות הזאת".

 

הרבנים מצידם טוענים שהשחיטה נעשת במהירות וכפי שדוגלת היהדות בכמה שפחות כאב לחיה. "התרנגולות נתרמות אז לארגוני צדקה”, אומר הרב יוסף כוהנים. "אנו חיים בתקופה של צביעות, בה אנשים שקוראים לעצמם ליברלים הם אלו שלוקחים את החופש מאחרים על ידי סילוף עובדות”, כתב הרב נתן לואי במכתב פתוח לחברי קהילתו, ”למרות שבמבט ראשון זה יכול להיראות כמנהג ממימי הביניים בעיני פעילים בארגוני חיות, הרי יש כוונה ועומק מאחורי המסורת הזאת".

רבנים ובתי הכנסת נגדם הובא כתב התביעה, נשמו לרווחה עם היוודע על ביטול כתב התביעה נגדם, אך יודעים כי התובעים מתכוונים לערער על כך.

מנהג הכפרות מתקיים בעיקר על שדרות פיקו ורוברטסון בלוס אנג’לס, שם מצויים בתי כנסת רבים וחיה קהילה יהודית דתית גדולה, וזהו גם האזור אליו מגיעים בעיקר הפעילים למען זכויות החיות על מנת למחות ולהפגין נגדם.

 

הפעילים רשמו לעצמם ניצחון אחד קטן: חב"ד בסנטה מוניקה שנכלל בכתב התביעה בתחילה, הכריז כי יפסיק להשתמש בתרנגולות לכפרות והתובעים הסירו את שם בית הכנסת מהתביעה.

על מנת להמנע מעימותים עם הפעילים, בתי כנסת מסויימים עורכים את הכפרות בלוקיישנים אותם הם מגלים רק לחברי הקהילה המבקשים להשתתף בטקס.

 

 

 

יום ראשון בשבט הראל

שבט חן והראל של הצופים התחילו את שנת הפעילות החדשה שלהם בחודש ספטמבר האחרון לשמחתם של הצופים הצעירים ששמחו לחזור ולהתראות עם כל החברים אותם לא ראו מאז הקיץ. שיר נקש, 21, מרכזת שבט הראל מספרת כי בשבט רשומים כבר 60 ילדים והיא מקווה שחניכים חדשים יצטרפו בשבועות הקרובים.

 

נקש, ילידת ארה"ב, מדברת עברית שוטפת, חפה מכל מבטא זר תודות להוריה, היא אומרת שדיברו אתה אך ורק בעברית. את פעילות השבט, היא גם מעבירה בעברית ולטובת אלו שהשפה אינה שגורה היטב בפיהם, יש גם תרגום לאנגלית. "המטרה שלנו היא קירוב החניכים לישראל"אומרת נקש. הפעילות לא רק מקרבת את הילדים לישראל ולמסורת הישראלית, אלא גם יוצרת חברויות אמיצות בין ילדי הישראלים.

 

 

נקש הצטרפה לצופים רק בכיתה י"א ושנה לאחר מכן, כבר נסעה לארץ לעשות שנת שירות, דרך תנועת הצופים. "עבדתי בשכונת מצוקה של מהגרים אתיופים בגדרה”, מספרת נקש.

לאחר השירות, היא שבה לארה"ב, נרשמה ללימודים בפירס קולג' במגמת תקשורת ולקחה על עצמה בשנה שעברה את תפקיד מרכזת שבט הראל. פעילות השבט מתקיימת בבית הכנסת עדת שלום בימי ראשון אחה"צ. "בימי שלישי, אנו עורכים פעילות והכשרה למדריכים לעתיד, אלו שבכיתות ט' ומעלה".

 

המעוניינים להצטרף לשבט הראל ולפרטים נוספים: 310-579-7902

 

harel@israelscouts.org

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים