אני מרגישה שבן הזוג שלי יותר נשי ממני
הילה הכירה את אייל באפליקציית היכרויות והחיבור היה מיידי. אלא שמה שמשך אותה אליו בתחילת ההיכרות, הפך בהמשך לסלידה. אימון אישי
הילה מגוללת את אירועי אמש ומפרטת בפניי את עיקרי ההודעה. כל הזמן הזה אני מביטה בה מהצד, ורואה איך הבעה של זלזול משתלטת על הפנים שלה. הילה מסתכלת עליי בעיניים חומות וגדולות, ואומרת לבסוף בעצב: "זה דוחה אותי וגורם לי לחשוב שהוא חלש, לא גברי מספיק". המחשבה שהיא לא תוכל לרכב איתו לעבר השקיעה כי משהו בקאובוי שלה נתפס בעיניה כיותר נשי ממנה - מפחידה אותה. אבל מה זה אומר בכלל שהוא "יותר נשי ממנה"? ומי בכלל קבע מה זה "נשי"?
אני יכולה לחתוך ולקצוץ את המחשבה הזאת עד דק, אך בסופו של דבר סביר להניח שאחזור לנקודת המוצא, לפיה עם כל הקדמה, שריפת החזיות והמהפכה הפמיניסטית, עדיין יושבים לנו היטב במעמקי התודעה ארכיטיפים חברתיים ותפיסות מגדריות ודיכוטומיות לגבי מהו נשי ומהו גברי, וכשזה פוגש אותנו בתחילתו של קשר רומנטי, אנחנו עלולים, ממש כמו הילה, להתבלבל ולהטיל וטו על הבחור או הבחורה שזה עתה הכרנו. זה עובד בדיוק על אותו המשקל שאישה תתפס כחזקה ואולי גברית מדי ומאיימת - משהו שאני שומעת לא מעט מגברים שמגיעים אליי.
אלא שחשוב להבין שמלבד התפיסות החברתיות שיושבות לנו בראש, ישנו נדבך נוסף והוא המשקפיים הפרטיות שלנו. כך, דווקא הדבר שהכי לא מושך אותנו יכול ללמד אותנו לא מעט על עצמנו ועל הפצע שקיים בתוכנו ואנו מסתובבים לנו איתו בעולם. אצל הילה, תחושת הזלזול שהציפה אותה בנוגע לאייל, גרמה לנו לפרק ולקלף את אוסף האמונות שטבועות בה על מהו גברי, עד לעברה הרחוק ולילדותה בבית בו דמות האם הייתה כל כך דומיננטית, עד שגברה על דמות האב והפכה אותה למטושטשת וחסרת משמעות.
שכבה אחר שכבה מיפינו ביחד את מה שזה מעורר בה כשהיא מזהה חולשה, והעברנו את הספוט אליה ואל הקושי שלה עם פגיעות. במערכת היחסים שלה עם עצמה, החלק הנשי שבה - או יותר נכון, מה שהיא חושבת עליו כנשי - זוכה לזלזול, ואילו המפגש עם הצד הזה אצל אייל היה כמו להיכנס לחדר עם מראה גדולה, ממנה משתקף הניכור והפחד שלה מלהיות חזקה יותר מהגבר שלה - ממש כמו שראתה בבית.
ההבנה הזאת היא קריטית וחשובה. האפשרות להכיר את הסיבה לכך שאנחנו מגיבים בעוצמה גבוהה כל כך לתכונה של בן או בת הזוג, פותחת בפנינו את האפשרות להכיר טוב יותר את החלקים שבנו. יש בנו גם צדדים שנחשבים לנשיים וגם כאלה המשויכים לתפיסה של מהו גברי. ההיכרות הזאת היא המפתח לבחירה האם לשנות אותם ואולי דווקא לקבל אותם קצת יותר באהבה.
השלב הבא של הילה היה להפריד את אייל מהמשוואה שרגישות משמעותה חולשה. הפחד הפרטי של הילה מלייצר זוגיות כמו של הוריה, התערבב לה במערבולת התשוקה לאייל, ובמקום לראות אותו כאדם מופרד בעל מרחב התנהגויות עצמאי, האנלוגיה הלא מודעת לאביה עוררה בה את תחושת הדחייה.
לבחור מחדש
עצם המפגש עם הרגשות המודחקים ועם חוסר הסבלנות שהפגינה, אפשר לה לבחור מחדש את ההתייחסות למהו חלש ומהו חזק, ולהדק את הבחירה בנוגע למה באמת חשוב לה בתוך מערכת היחסים. דווקא היכולת של אייל להביע רגש ולכאוב, הראתה לה עד כמה החיבור אליו יכול לשחרר אותה מכבלי הנוקשות ולגרום לה להתמסר לפגיעות שהסתירה כל חייה מגברים, ואולי גם מעצמה.
יש לא מעט תפיסות חברתיות שמובילות אותנו בבחירה של בן או בת זוג, ועמוק מכך יש לנו את אוסף התפיסות שגדלנו עליהן. כל אלה יכולים להפוך למכשול אם נמהר ללחוץ על כפתור ה"אסקייפ" ממערכת היחסים.
הכותבת מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
