אל תחפשו בן זוג שישלים אתכם. זו טעות
להפיל את כל האחריות לאושרנו על בן הזוג שלנו, זו מראש משימה בלתי אפשרית אשר נידונה לכישלון. מה עושים? מתחברים קודם כל לעצמכם ורק אחר כך לבן הזוג
"אני מחפשת גבר שיגרום לי להרגיש בטוחה, נחשקת ורצויה".
"אני מחפש מישהי שתיתן לי להיות הגבר. שלא תחפש בי פגמים ,שתסמוך עליי ושתקבל אותי כמו שאני".
כל כך הרבה מטופלים מסבירים לי שהם יודעים בדיוק מה הם רוצים ומה הם מחפשים בבני הזוג שלהם, רק שהשאלה שלי אליהם היא בכלל אחרת: האם באמת קיים מישהו אחר בעולם שיכול לגרום לכם להרגיש בטוחים, והאם אתם בכלל מקבלים את עצמכם לפני שאנחנו דורשים מאחרים לקבל אתכם כפי שאתם.
אחת הטעויות הכי נפוצות אצל רווקים היא לחפש בני זוג שישלימו אותם. זה יכול לבוא לידי ביטוי דרך אישה שמרגישה סקסית ושווה רק בחברת גבר שמפלרטט איתה, או גבר שמרגיש עוצמתי רק כאשר אישה מפרגנת לו ורוצה בקרבתו. אלו אנשים שמרגישים מלאים כשהם בזוגיות וריקים כשהם לבד, והתקווה של אנשים כאלו, בתת המודע, היא למצוא בני זוג שימלאו להם את תחושת החוסר והריקנות שקיימת בתוכם.
ברצוני לטעון שמדובר בטעות, מכיוון שאף אחד לא יכול למלא חוסרים הקיימים בתוכנו מלבד עצמנו, ועצם הציפייה המוטעית הזו מובילה הרבה פעמים לאכזבה גדולה מבן הזוג, שלא באשמתו בכלל. לעיתים תחושת ה"הי" של ההתאהבות כן מספקת את הסחורה וגורמת לנו להרגיש מלאים ומאושרים כפי שרצינו, אך זה קורה לזמן מוגבל בלבד, כיוון לאחר שההתלהבות ההתחלתית פגה, החוסרים הפנימיים והאמיתיים חוזרים לצוף ולהיות מורגשים.
יתרה מכך, להפיל את כל האחריות לאושרנו על בן הזוג שלנו, זו מראש משימה בלתי אפשרית אשר נידונה לכישלון. האחריות היא כל כולה שלנו: רק בידינו יש את היכולת ליצור את השינוי. אין ספק, כמובן, שבן זוג אוהב ותומך יכול בהחלט להוביל אותנו, להיות שם בשבילנו ולעזור לנו, אך רק לנו יש את האפשרות להתמלא מתוך עצמנו.
מה גורם לנו מראש להרגיש חסרים ואולי אף קטנים או שקופים? התשובה נשמעת אולי כללית, אבל היא דווקא מדויקת: חוסר חיבור לעצמנו. הכוונה אינה בהכרח חוסר מוחלט – כי זה מאוד אינדיבידואלי ומשתנה מאדם לאדם. ככל שאנחנו פחות ופחות מרגישים את עצמנו, את הנוכחות של עצמנו, את הרצונות של מי שאנחנו באמת, את הקצב הפנימי שלנו – כך אנו חווים יותר ניתוק וחוסר זרימה גם בחיים.
החיבור וההקשבה לעצמנו הוא תנאי בסיסי על מנת שבני הזוג שנזמן לחיינו יהיו מדויקים לנו. בעיניי, המטרה היא להיות בתוך זוגיות שמעצימה ומצמיחה את שני הצדדים ביחד ולא בזוגיות שנמצאת מראש על תקן "משלימת חוסרים" או "גורמת לי להרגיש יותר טוב עם עצמי". בנוסף, אדם שחסר עם עצמו גם משדר את זה החוצה (בלי כוונה כמובן), ואף דייט לא רוצה וגם לא אמור להיכנס לתפקיד המטפל או "משלים החוסרים" הפרטי שלנו.
איך אפשר לקחת אחריות ולהתמלא אך ורק בכוחות עצמנו ומתוך בחירה חופשית, מבלי להיות תלויים בסביבה שלנו או בבני הזוג שלנו? לכאורה המונח "חיבור לעצמי" נשמע מאוד מופשט ורוחני, אך בפועל מדובר בתחושה שהיא פיזית ומורגשת לחלוטין. מרגישים את זה בהתחלה בעזרת מדיטציה פשוטה וקצרה שעושים לבד ובאופן לגמרי עצמאי, וככל שעובר הזמן ומתרגלים את זה יותר ויותר, החיבור הופך להיות מי שאנחנו.
- אדם המחובר לעצמו ירגיש מיד אם נכון לו להמשיך עם הדייט הנוכחי שלו.
- אדם המחובר לעצמו יגיע מראש לדייט מתוך תחושת שלמות ומלאות עצמית וביטחון במה שיש לו ואף ישדר את זה.
- אדם המחובר לעצמו יחפש מישהו לפרוח ולגדול ביחד איתו.
- אדם המחובר לעצמו הוא אדם שימגנט אליו אנשים, פשוט כי מזהים את החיבור הזה מקילומטרים, ואנשים כמהים לחיבור כזה בעצמם.
לסיכום, חיפוש אחר זוגיות מתאימה ומדויקת צריך להתחיל קודם כל בלקיחת אחריות ובעבודה מול עצמנו: בחיבור, בהקשבה, בהרגשה ובהבנה של מה אנחנו באמת רוצים וראויים לקבל ולתת בזוגיות. חיפוש זוגיות מתוך תחושת שלמות ומלאות עצמית יניב את האהבה שבאמת מתאימה לכם עכשיו.
הכותבת הינה שרית בכר ברם, מטפלת בתקיעויות דרך תת המודע.
