שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ספיד-דייטינג עם אלופי עולם
    ב.מ.וו הזמינו אותנו למסלול המירוץ בחרז כדי להתנסות ברכיבה על אלופי עולם, חמישה אופנועים שחצו ראשונים קו סיום ב-TT של האי מאן ואליפות הסופרבייק העולמית למשל. אלי פנגס עדיין לא נרגע

    סופרבייק. אופנועי ספורט עם מנוע בנפח ליטר וארבעה צילינדרים לרוחב, אלה שבלילות שומעים את היללות הגבוהות מהאגזוזים הפתוחים שלהם, היו עד לא מזמן התמחות כמעט בלעדית של ארבע היצרניות היפניות: הונדה, ימאהה, סוזוקי וקאוואסאקי. ניסיונות העולם הישן למכור טיל דו-גלגלי דומה, הסתכמו ביציאה אקזוטית יקרה.

     

    כך נוסע מנצח האי מאן. קחו אוויר

    ב.מ.וו S1000RR מייקל דנלופ TT

    ב.מ.וו S1000RR מייקל דנלופ TT

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כל זה עד שהגרמנים, כרגיל, החליטו להיכנס בזה אחת ולתמיד. בשנת 2009 הציבה ב.מ.וו על המסלולים אופנוע בשם S1000RR. ב-2010 התחילו למכור אותו. סופרבייק שמיילל גבוה, יפני בן יפני אבל מבוואריה. קומבינציה קטלנית.

     

    שש שנים אחרי, הזמינה אותנו ב.מ.וו למסלול חרז בספרד, לאירוע טעימות נדיר מאין כמותו. שישה אופנועי S1000RR. אחד עם רישוי כביש שהרגע ירד מפס הייצור, ועוד חמישה אופנועי מרוץ אקזוטיים המבוססים עליו. צריך רק להסביר. במילה "אקזוטיים" אנחנו לא מתכוונים לגרסה סופר-יקרה שרק כמה עשרות רוכבים עשירים יכולים לרכוש. הכוונה כאן קצת שונה, והולכת יותר בסגנון של "שמע, זה אופנוע אחד מתוך שניים בעולם. בשבוע הבא הוא מתחרה במרוץ האחרון של אליפות העולם אז שים לב, אל תפיל לנו אותו".

     

    אל תנסו את זה בבית. בעצם, גם לא בכביש ()
    אל תנסו את זה בבית. בעצם, גם לא בכביש
     

     

    הרעיון של אנשי ב.מ.וו היה פשוט ומהודק מאוד: שלוש הקפות על כל אופנוע, שישה אופנועים ברצף כמעט בלי הפסקה, מהקל אל הקל והמהיר מאוד. כמו אירוע ספיד-דייטינג עם אופנועי מרוץ בטופ העולמי. כן, זה מעט. בערך שבע דקות ברוטו על כל אופנוע. דילוג מאוכף לאוכף, עם הפסקה של עשר דקות באמצע. פחות משעת מנוע אחת, זהו. אבל שעה שבתוכה דחוסה סדרה של שש התנסויות ברמת אינטנסיביות מחוץ לכל סקאלה שאתם יכולים להעלות בדעתכם.

     

    ספיד-דייט עם מלך ()
    ספיד-דייט עם מלך

     

    האופנוע הראשון, כך הבנתי רק אחרי כל הניעור הזה, היה סוג של קבוצת הביקורת: S1000RR בייצור המוני, עם מראות ומאותתים ומספר רישוי מגרמניה ובדיוק 75 ק"מ על השעון. כזה שאתה נכנס לסוכנות, רושם בלב פועם צ'ק ענק ויוצא איתו לכביש. מדובר בשפיץ טכנולוגי עם כל מערכות העזר והבקרה האלקטרוניות הידועות לאדם הדו-גלגלי. הוא ו-199 הסוסים שבו, מסוגלים להקיף על הבוקר את מסלול חרז בקצב ובאופן שמיד גורם לך לתהות, "רגע, אם זה נוסע ככה, לאן עוד אפשר לטפס?".

     

    את התשובה לזה סיפק ה-RR הבא. אופנוע שחור מאליפות אירופה בסופרסטוק: עם רמת שיפור ממש מוגבלת, משהו שמביא את עלות האופנוע ל-40 אלף יורו צנועים. במרוצים רוכב עליו ילד צ'יליאני פסיכי בן 19 או 20, וכשהתיישבתי על האופנוע שלו זה הרגיש כאילו הוא עומד על האף. הכידון נמוך יותר מתחת למשולשים, הזנב גבוה. אותי זה שם על הידיים בבלימות ואין לו בכלל רגלית בלם אחורי, כי הקוקו מעדיף להפעיל את הבלם עם אגודל יד שמאל. וזה טוויסט בעלילה שלקראת כל פנייה גורם לך למלמל בקסדה: "ברקס באגודל שמאל ואז שני הילוכים למטה. ברקס באגודל שמאל ושני הילוכים למטה". דבילי, אבל אני לא מתווכח עם הצ'יליאני. זה האופנוע שאיתו הוא ניצח כאן בשבוע שעבר סבב של אליפות העולם. בתור וויילדקארד.

     

    3 הקפות ברוטו, אורגזמה מוטורית ()
    3 הקפות ברוטו, אורגזמה מוטורית

     

    כדי להבין על מה רכבתי הרגע, כנראה שהייתי צריך לרכוב על האופנוע הבא: RR ממרוץ ה-TT של האי מאן. גם האופנוע הזה התחיל את חייו כמו ההוא עם הווינקרים, אבל הוא נבנה מחדש כדי להיות מסוגל לבלות על יותר מ-300 קמ"ש לאורך קילומטרים שלמים בחלק הפתוח של האי, וטיפונת פחות מזה על כביש כפרי בין בתים, במהירויות שמשגרות את האופנוע לריחוף באוויר חצי מהזמן, כמו אופנוע מוטוקרוס. הכידון שלו גבוה ופתוח יותר כדי לתת יותר מנוף להיגוי במהירות-על, והמתלים שלו מכוונים "רך" יותר כדי להצליח להדביק לו את הגלגלים לקרקע על התוואי שאינו מושלם כמו מסלול מירוץ.

     

    הטוסיק נכנס כאן לתוך מושב מקוצר ותחום כדי שלא תחליק קדימה ואחורה תחת כוחות התאוצה והבלימה. וגם לו יש בלם באגודל, אבל זה כי כף רגל שמאל של איאן האצ'ינסון לא מתפקדת בגלל התרסקות עם אופנוע. הוא מעביר הילוכים עם רגל ימין ומנוף הבלם האחורי עבר לכידון, וככה הוא ניצח ב-TT של השנה את הקטגוריה שלו. ועל הדרך גם שבר את שיא ההקפה.

     

    ראשון, שני, שלישי ורביעי באוויר ()
    ראשון, שני, שלישי ורביעי באוויר

     

    על האופנוע הזה הייתי כמו גרופי. לא של איאן. אלא של האופנוע. הדבר הזה שתחתיי עם ה-220 כ"ס, הוא שהיה ממש שם. זה האופנוע שבקיץ האחרון הקיף הכי מהר את המסלול הכי מהיר ומסוכן בעולם. ואני, אלי המושבניק, מכונס מאחורי המשקף שלו וממריא איתו - עם המפלצת של האצ'ינסון - ל-250 קמ"ש על הישורת הראשית של חרז. והוא כמו חץ. והוא נשכב בלי התנגדות. ואתה ממש מרגיש שייצרו אותו כך שניתן לעוף בעזרתו בלי מאמץ. כדי שהראש יוכל להתפנות להתמודדות עם ה-TT של האי מאן.

     

    אחריו קפצתי על ה-RR מאליפות הסופרסטוק העולמית. גם האופנוע הזה הוא אלוף עולם טרי. שבוע שעבר, מרוץ אחד לפני סיום העונה, כבר הדביקו עליו את הספרה 1 באדום בוהק. הוא מתגלגל על צמיגי סליקס ומטיס את הגלגל הקדמי לאוויר בכל הזדמנות. שוב ביציאה לישורת, גלגול של גז בהילוך שני והאף מטפס, הילוך שלישי והגלגל שוב בורח למעלה, הילוך רביעי והמאדרפאקר נותן עוד גל קטן. זה אומר שבכל יציאה מפניה במסלול הזה יש לו פוטנציאל להרים את האף בלי שתרצה. כן, סיכוי טוב לתהפכות לאחור גם ב-170 קמ"ש. מרנין.

     

     

    אופנוע המרוצים הרביעי שדילגתי אליו אחרי הפסקת סיגריה נחוצה, היה סופרבייק מאליפות מרוצי הסיבולת העולמית (8 שעות של סוזוקה, 24 שעות של לה-מאן, כאלה). פה עלינו עוד קליק. זה סופרבייק אמיתי לפי תקנון ה-FIM. סופראופנוע. כששחררתי עליו קלאץ' שמעתי אותי צועק אל תוך הקסדה "זה סופרביייייק! על מסלול חרז!! על צמיגי סליקס!!!" הוא שוקל כמה קילוגרמים יותר, כי יש לו פנסים אמיתיים, ולא מדבקות בצורת פנסים. זה אופנוע שמתחרים עליו מאות הקפות אל תוך הלילה. יש לו מיכל דלק גדול יותר כדי להכניס כמה שיותר הקפות על כל תדלוק. וגיבור מי שדוחף עליו קצב מרוץ במשך שעות רצופות בכל פעם. סוג של טרזן.

     

    והאחרון באורגיה המכאנית הזו היה מן הסתם ובהתאם לתוכנית הגרמנית, גולת הכותרת. הסופרבייק הרשמי של ג'ורדי טורז, הישר מאליפות העולם. וזה אומר שאין עליו מגבלות שיפור הדוקות מדי, והוא הכי קל (169 קילו כשהוא מלא בדלק ומוכן למרוץ) והכי חזק (רשמית 220 כ"ס, אבל מעל כוס יין המכונאים הזוטרים פולטים מספרים כמו 230 ו-240), ואם זה לא דוחף חזק קדימה או עוצר אותו, זה לא נמצא על האופנוע.

     

     

    בתכל'ס, אופנועים מסוגו של הסופרבייק של טורז הם הדבר הכי מהיר בעולם על שני גלגלים על מסלול מרוצים, להוציא את אופנועי האב-טיפוס של המוטו-GP. עלות האופנוע הזה היא סביב ה-250,000 יורו. זה רבע מיליון, לא טעות הקלדה.

     

    תחשבו על זה ככה. בתנאי מרוץ, זמן ההקפה הממוצע של סופרבייק מהיר בקצת פחות משניה מאופנועי הסופרסטוק הזולים בהרבה. זה אומר שברמת אליפות הסופרבייק העולמית, שניה אחת עולה יותר מ-200,000 יורו. עכשיו, אני הקפתי בקצב שהוא בערך 20 שניות להקפה איטי יותר, אז אני לא יכול להעיד על הכדאיות הכלכלית. הוא לא הרגיש אותי. רק לקח אותי עליו וטיפל בהכל ושידר נונשאלנט והביא אותי למצבים וזוויות וקצבים שלא ראיתי את עצמי רוכב בהם.

     

    אז לא דפקתי חשבון לגרמנים ושלושת ההקפות שלהם, וגנבתי עליו עוד הקפה. מה? יש להם אותו כל יום.

     

    הכתב היה אורח חברת ב.מ.וו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים