שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הפקרות בגבול: בן 15 נהרג, מי אחראי?

    נימר אבו עמאר מהיישוב לקיה הוא האזרח הישראלי הרביעי ששילם בחייו בשנים האחרונות בתקרית ביטחונית בעבודות בגבול. לא ברור אם לאבטחת העובדים אחראי הצבא או משרד הביטחון. קרובי הנער: "איך נתנו לילד כזה קטן להיכנס למקום המסוכן הזה?". אחד העובדים סיפר: "רכב של הצבא המצרי הגיע לשטח, קצין שלהם אמר שאסור לנו להיות פה, והורה לחיילים לירות"

     

     

    אביו של הנער שנהרג בגבול: "הפקירו אותו"    (צילום: אפרים בראל)

    אביו של הנער שנהרג בגבול: "הפקירו אותו"    (צילום: אפרים בראל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מה עשה ישראלי בן 15 בגבול מצרים? זאת השאלה שמעסיקה את מערכת הביטחון בעקבות מותו של הנער נימר אבו עמאר מהיישוב הבדואי לקיה, שנורה אתמול (ג') למוות על ידי כוח של צבא מצרים. לצד טענות בני המשפחה על הפקרת אבו עמאר, מנסים במשרד הביטחון לבדוק מענה לשאלות הבאות: מדוע אבו עמאר שהה בשטח הנפיץ? האם היה פיקוח על זהות הנכנסים לעבודה בגבול? האם יש הנחיות מסודרות לאי הכנסתם של ילדים ונערים לעבודות בגבול?

     

    הירי שממנו נהרג הנער התרחש במרחב הר חריף. תחקיר משותף של קצינים בצה"ל עם עמיתיהם מצבא מצרים העלה כי כוח של צבא מצרים ירה בשוגג באבו עמאר. הנער הועסק במקום על-ידי קבלן קרוב משפחה. לאחר פגיעתו מהירי הוא פונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, אולם בדרך לבית החולים נקבע מותו.

     

    בניגוד לתחקיר הצבאי, אחד העובדים שהיה במקום בעת הירי הגיע לסוכת האבלים ותיאר את השתלשלות האירועים באופן שונה: "הצבא בדרך כלל נמצא איתנו בעבודות. אנחנו מנקים עשבים במקום. פתאום הגיעה ניידת של הצבא המצרי והקצין שאל, 'למי אתם שייכים?' אמרנו שאנחנו שייכים לצד הישראלי. הקצין אמר 'אסור לכם להיות פה'. כשהיינו בדרך ליציאה, שמעתי את הקצין אומר 'עכשיו תתחילו לירות'. נימר היה הרביעי מאחורינו כשהוא נפצע. הניידת המצרית ברחה מהמקום. תוך דקות הצבא הגיע וטיפלו בו, גם הזעיקו מסוק".

    מותו של אבו עמאר נקבע בדרך לבית החולים ()
    מותו של אבו עמאר נקבע בדרך לבית החולים

    מתחקיר ראשוני שנערך בצה"ל עולה כי הנער שהה בתוך מובלעת ישראלית בגבול, בגזרת הר חריף, כחלק מעבודת תחזוקה שגרתית שתואמה מראש מול צבא מצרים ואובטחה על-ידי כוח צבאי.

     

    חיילים מצריים זיהו בשוגג את הנער כנראה חודר לשטחם, ולכן ירו לכיוונו. כוח האבטחה הצה"לי הבין בשלב הראשוני שמדובר בטעות בזיהוי ולכן לא ירה לעבר החיילים המצריים. הכוח חילץ את הנער, שנפגע מקליע בודד, והעניק לו טיפול ראשוני בשטח. התחקיר המשותף בין קציני שני הצבאות נמשך.

     

    במשרד הביטחון הביעו השתתפות בצער משפחת הנער, וציינו בהתייחסות כללית למקרה של הנער שהועסק על-ידם בצורה עקיפה כי "משרד הביטחון מקיים תחקיר של נסיבות אירוע הירי בגדר הגבול עם מצרים. מבירור ראשוני עולה כי אבו עמאר הגיע לאתר העבודות יחד עם בני משפחתו הנמנים עם קבוצת עובדים מטעם קבלן המשנה, שהעסיק במקום קבלן האחזקה האזרחי. משרד הביטחון ממשיך בבדיקה עד לבירור נסיבות האירוע בכללותן".

    האב בסאם. טענות קשות נגד כוחות הביטחון (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    האב בסאם. טענות קשות נגד כוחות הביטחון(צילום: בראל אפרים)

    בניית הגדר באזור התקרית הושלמה לפני יותר משנתיים. אבו עמאר הועסק על-ידי קבלן משנה לקבלן אזרחי שזכה במכרז של משרד הביטחון לעבודות תחזוקת הגדר. במשרד הביטחון בודקים כעת את נושא הפיקוח על העסקת קבלן המשנה, שכן בדומה לתקריות דומות בעבר שהסתיימו בפגיעת פועלים, נראה שסוגיית הפיקוח והאחריות על אבטחת מאות הפועלים בכל הגזרות, לרבות הגבול עם ירדן, נופלת בין צה"ל שמאבטח בשטח את הפועלים לבין משרד הביטחון ש"מאזרח" את העבודות באמצעות מכרזים לקבלנים אזרחיים.

     

    כשמתבצעות עבודות של אזרחים בגבול, הכוח הצבאי צמוד אליהם ברוב המקרים, ולעתים, בשל התרעות מודיעיניות, נדחו כבר בעבר פרויקטים בשטח. מפקדי גזרות מפקחים על אבטחת החיילים, ולעתים דורשים מהעובדים ללבוש שכפ"צים למיגון מירי וקסדות, אך לא תמיד הם נענים בחיוב.

    ההרוגים הקודמים בגבול. מימין: קראקרה, אבו לטייף ופשאפשה (צילום: באדיבות המשפחה, אבישג שאר-ישוב) (צילום: באדיבות המשפחה, אבישג שאר-ישוב)
    ההרוגים הקודמים בגבול. מימין: קראקרה, אבו לטייף ופשאפשה(צילום: באדיבות המשפחה, אבישג שאר-ישוב)

    הקבלנים וקבלני המשנה מכניסים כאמור מדי יום את פועליהם לגזרות הביטחון השוטף. מאחר שלא מדובר במקום מסווג ובעבודה קבלנית לפרויקט ביטחוני חשוב, הזוכים במכרזים עושים הכול כדי לעמוד בלוחות הזמנים. התוצאה: נוכחות של אזרחים עובדים בקו החזית מול הגזרות המסוכנות ביותר, תחת פיקוח ואבטחה שלא מספיקים למנוע תוצאות טרגיות.

     

    אבו עמאר הפך לאזרח הרביעי שנהרג בשנים האחרונות בתקרית ביטחונית בזמן עבודה בגבול. קדמו לו סאיד פשאפשה מחיפה שנהרג ב-2012 מהפעלת מטען וירי טיל נ"ט בצפון גזרת הגבול עם מצרים, סלאח אבו לטייף מרהט שנהרג ב-2013 מירי של צלף פלסטיני בגבול רצועת עזה, והנער מוחמד קראקרה (13) מעראבה שנהרג ב-2014 מפיצוץ ברכב במרכז רמת הגולן, ליד מוצב תל חזקה בגבול סוריה. קראקרה התלווה אז לעבודתו של אביו, נהג משאית, שנפצע גם הוא מהפיצוץ.

     

    "אף אחד לא בא להשתתף בצערנו" 

    בסוכת האבלים שהקימו קרוביו של אבו עמאר בבית המשפחה ביישוב לקיה הביעו זעם על כך שאף נציג של משרד הביטחון או צה"ל לא הגיע לתמוך בהם. סאלח אבו עמאר, בן דודו של הנער, ציין: "אם ילד יהודי היה נהרג בגבול זה היה נראה אחרת. הפקירו את הילד. איפה הצבא? חסרים חיילים במדינת ישראל? אף אחד לא בא להשתתף בצערנו. אפשר לומר שקרתה טעות, זה קורה, כולנו בני אדם".

     

    בן הדוד סיפר עוד: "התקשר אליי מישהו ממשרד הביטחון ושאל אם זה בסדר להגיע. למה שזה לא יהיה בסדר? חצי מהמשפחה שלנו הייתה בצבא. אבא של נימר היה בצבא ושירת בקבע. זו בושה, אף אחד לא ינשך אותם אם הם יבואו. היינו מצפים שהם לפחות יבואו לבית החולים וישבו שם עם אבא שלו".

    אבו עמאר. "חמישה בני משפחה יכלו למות" (באדיבות המשפחה) (באדיבות המשפחה)
    אבו עמאר. "חמישה בני משפחה יכלו למות"(באדיבות המשפחה)

    חבריו של הנער סיפרו: "הוא היה אחד התלמידים המצטיינים בבית הספר". עו"ד אחמד אבו עמאר, דודו של הנער, הביע אף הוא מורת רוח מהתנהלות גורמי הביטחון: "אני מאשים את הצבא, איך נתנו לילד כזה קטן להיכנס למקום המסוכן הזה? החיילים הישראליים הפקירו את העובדים לגורלם. חמישה בני משפחה יכלו למות באירוע הזה. מדובר בהזנחה לפני המוות וגם אחרי המוות. בכל מקרה לאזרח הערבי אין ערך. הפקירו אותו גם בחייו וגם במותו".

     

    אחד מהעובדים ששהה במקום בעת הירי מהצד המצרי הגיע אף הוא לסוכת האבלים. הוא סיפר על השתלשלות האירוע. לדבריו, "הצבא בדרך כלל נמצא איתנו בעבודות, אנחנו מנקים את העשבים במקום. פתאום הגיעה ניידת של הצבא המצרי, והקצין שאל 'למי אתם שייכים?' אמרנו שאנחנו שייכים לצד הישראלי. הקצין אמר 'אסור לכם להיות פה', וכשהיינו בדרך ליציאה שמעתי את הקצין אומר 'עכשיו תתחילו לירות'. נימר היה הרביעי מאחורינו. הוא נפצע, הניידת המצרית ברחה, ותוך דקות החיילים הגיעו, טיפלו בו במקום, והזעיקו מסוק".

     

    בסאם, אביו של נימר, הביע מורת רוחה חריפה על התנהלות כוחות הביטחון הישראליים. "אני מאשים את משרד הביטחון במוות של הבן שלי, לא הייתה אבטחה של צה"ל על העובדים במהלך העבודה. החיילים עזבו וחזרו רק אחרי ששמעו ירי של צרורות וגם אז לא הגיבו", אמר האב כשבא לראות את גופת בנו בבית החולים.

     

    לדברי האב, בנו עבד באתר כמה ימים והיה מגיע למקום "כדי לעשות קפה" לפועלים, שכולם בני אותה משפחה. "המשפחה שלי לקחה אותו למעבר והיא זו שגם חילצה אותו. יכלו למות הרבה יותר אנשים. איפה ראש הממשלה? איפה שר הביטחון? פשוט מאוד, הצבא הפקיר את החבר'ה שעבדו שם". האב הוסיף כי הוא לא מאשים את קרוב משפחתו הקבלן.


    פורסם לראשונה 25/10/2016 23:13

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות המשפחה
    נימר אבו עמאר. נהרג בגבול מצרים
    באדיבות המשפחה
    מומלצים