שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "האיש שרצה להיות מלך": רודיארד קיפלינג בנובלה חכמה וגרוטסקית
    היצירה המוקדמת של רודיארד קיפלינג, המספרת על שני נוודים עבריינים שחלומם להפוך למלכים של חבל ארץ באפגניסטן היא הברקה ספרותית עם טוויסט. על אף החולשות שגם קיימות בה, היא מומלצת לקריאה בשל ערכה ההיסטורי

    האיש שרצה להיות מלך' היא נובלה מוקדמת של אחד הכותבים המפורסמים בספרות האנגלית, רודיארד קיפלינג (1865־1936). בניגוד ליצירה מפורסמת אחרת שלו למבוגרים, הרומן 'קים', הקריאה ב'האיש שרצה להיות מלך' מספקת הנאה אינטלקטואלית בעיקרה ולא הנאת קריאה "רגילה" - כלומר לא הנאה שנולדת מקריאת סיפור מושך ואמין ודמויות שיוצרות מעורבות ועניין.

     

    המספר, כמו קיפלינג עצמו, הוא עיתונאי ממוצא בריטי בהודו הקולוניאלית של סוף המאה ה־19 (הנובלה ראתה אור ב־1888). הוא מספר על שני נוודים

    ועבריינים זעירים, שאחרי קריירות שונות ומגוונות כחיילים, מלחים, צלמים, מגיהים ומטיפי חוצות, מספרים לעיתונאי על כוונתם להפוך למלכים של חבל ארץ שהבריטים טרם כבשו, בצפון־מזרח אפגניסטן של היום. תוכניתם גרנדיוזית אבל לא חסרת היגיון לחלוטין. הם יגיעו לחבל הארץ הזה, יאמנו את אנשי הצבא של אחד השליטים שם ואז יתפסו בעזרתם את השלטון: "נלך לשם ונגיד לכל מלך שנמצא: 'אתה רוצה להביס את האויבים שלך?' ונראה לו איך לאמן את האנשים שלו, כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות יותר טוב מכל דבר אחר. ואז נעשה הפיכה, נתפוס את המלוכה ונייסד שושלת".

     

     

    שון קונרי, מתוך העיבוד הקולנועי משנת 1975 ()
    שון קונרי, מתוך העיבוד הקולנועי משנת 1975

    העיתונאי, המפקפק בתוכניות שלהם, וגם בשפיותם, מנסה להניא אותם מלצאת לדרך, אבל השניים מתעקשים. על מה שקרה להם בהמשך מספר אחד מהם כעבור שנים אחדות. מתברר שהתוכנית שלהם הצליחה אפילו מעל למשוער: לא רק שהם נעשו מלכים, הם אף הפכו לאלים בעיני התושבים המקומיים. אבל אז אירע אסון ומלכותם קרסה.

     

    ההנאה האינטלקטואלית נובעת מכך שהספר מבטא היטב את עולם המושגים של העידן הקולוניאליסטי, את שיגעון הגדלות של הכובשים האירופאים - ואת הגזענות שלהם. כך, למשל, מתבטא אחד משני התמהונים הבריטים התוקפנים: "אני לא אקים אומה, אני אקים אימפריה! האנשים האלה (כלומר אנשי השבטים האפגניים) אינם כושונים; הם אנגלים! תסתכל על העיניים שלהם ותראה איך הם עומדים. הם יושבים על כיסאות בבתים שלהם (שלא כמו ההודים הילידים שישבו על מחצלות). הם השבטים האבודים או משהו כזה, והם גדלו ונהיו אנגלים!" חשוב לציין שעמדתו של קיפלינג - שבגלל טקסט מפורסם אחר שלו, השיר 'משא האדם הלבן', מואשם תדיר בקולוניאליזם ובגזענות - ביקורתית כלפי השאיפות האימפריאליסטיות של גיבוריו.

     

    סיבה נוספת להנאה האינטלקטואלית נובעת מכך שהנובלה ממחישה את הכמיהה של האנושות לאזורים לא נחקרים, מסתוריים, כמיהה שמימושה הצטמצם והלך עד שכלה כליל במאה ה־20 עם מיפויו השלם של כדור הארץ, ושמסבירה גם את המשיכה שלנו לחלל החיצון כיום. ולבסוף, לנובלה יש חשיבות גם בתולדות הספרות, כדוגמה ואף כמבשרת של יצירות אחרות שעסקו בסטיות המוסריות שהוליד המצב הקולוניאלי, שאולי הידועה שבהם היא 'לב המאפליה' של ג'וזף קונרד - שנכתבה 11 שנה אחרי 'האיש שרצה להיות מלך'.

     

    ההפרדה שמבקרים עושים בין הנאה מ"סתם" קריאה להנאה מקריאה אינטלקטואלית מסתירה, בדרך כלל, תפיסה שדוגלת בעליונות הקריאה הפרימיטיבית - הקריאה שניזונה מעלילה מותחת ומדמויות חיות. כדאי לא להפריז בפרימיטיביזם הזה. הקורא הוא יצור מורכב ויש לו צרכים שונים, מה גם ששנאת האינטלקטואליזם הפכה למגמה מסוכנת אצלנו, ולא ראוי שביקורת הספרות תתרום לה. טוב עשתה ההוצאה שהנגישה לקהל הישראלי ספר מפורסם כזה, שניתן לדלות ממנו תועלת רבה. ועם זאת הספר דל מדי. מעיק גם העיסוק של קיפלינג במונחים מתוך 'הבונים החופשיים' (שבה היה חבר) בלי לספק לקורא הסברים מועילים לכך (ההוצאה לקחה על עצמה להסביר זאת בהערות השוליים). לא רק ששני הגיבורים שייכים לאגודת הסתרים הזאת, הם גם מגלים חברים בכת בקרב השבטים האפגניים הנידחים.

     

    ולמרות כל אלה, יש הברקה גדולה אחת בנובלה שכן תורמת להנאת הקריאה "הרגילה". כדי להימנע מ"ספוילר" לא ארחיב בה, רק אומר שהטוויסט המכריע בסיפור - נפילת צמד האלים־מלכים הבריטים - נובע בדיוק מהמעמד הרם שהצליחו להגיע אליו בקרב הילידים. מעמד אלילי זה לא עולה בקנה אחד עם תשוקות של בשר ודם, וכשאלה מתגלות אצלם - ובעיקר כשמתגלָה פגיעותם האנושית מדי במלחמת המינים - מתחיל תהליך קריסתם. וכך, באופן שהוא גם חכם מאוד וגם גרוטסקי, נוצרת נקודת המפנה בעלילה.

     

    "האיש שרצה להיות מלך", מאת רודיארד קיפלינג. מאנגלית: רעיה ג'קסון. הוצאת "נהר ספרים". 89 עמ'.

     

    הביקורת פורסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים