תיעוד: המכשול החדש בגבול לבנון נגד "איום הכיבוש" של חיזבאללה

תקרית הירי אתמול בגבול לבנון עדיין נבדקת בפיקוד הצפון, אך למרות הערכות שלפיהן חיזבאללה לא עומד מאחורי האירוע אלא חוליה מקומית, האירוע חשף את אחת מנקודות התורפה הרגישות ביותר של ישראל: קו הגבול שנושק לכבישים, לפרדסים וליישובים ישראליים, בעיקר באצבע הגליל.

בצה"ל מעריכים שהדבר ינוצל על-ידי חיזבאללה במלחמת לבנון השלישית להחדרת פלוגות "רדואן" לשטח ישראל. מדובר בכוחות מובחרים שייעודם להיכנס במהירות לישראל עם עשרות רבות של חמושים, לכבוש לכמה שעות מוצב צה"לי או יישוב סמוך גדר, להניף דגל חיזבאללה ולקבע זאת כתמונת ניצחון.

כחלק מההכנות לכך משלים צה"ל בימים אלה כ-30 קילומטרים של ביצור הגבול במסגרת תוכנית רב-שנתית שהחלה לפני כשלוש שנים וצברה תאוצה בחודשים האחרונים. מדובר בסדרת מכשולים הנדסיים שלא קיימת באף גזרה אחרת בגבולות המדינה: היא כוללת לוחות בטון מזוין בגובה עשרה מטרים, בטונדות, סוללות עפר, בניית מגדלים ממוגנים, ושדרוג של גדר הגבול הוותיקה, שחלקה פרוס עוד משנות ה-80.

בשטח פועלים כ-100 כלים הנדסיים ובהם דחפורים, באגרים, שופלים ומשאיות, צבאיים ואזרחיים, במרוץ נגד הזמן להשלים את המיזם השאפתני.

התוכנית מיועדת לכלול לימים את כל הגבול עם לבנון – כ-120 ק"מ של גבול מפותל מראש הנקרה דרך הר דב בואכה החרמון. אלא שהיא נמצאת בסדר עדיפות נמוך יחסית מבחינת הקצאת משאבים מהמטכ"ל והממשלה, לכן היא תושלם רק בעוד כמה שנים. עיקר מבטו של צה"ל מופנה למכשול בגבול רצועת עזה נגד איום המנהרות החודרות של חמאס.

הקמת המכשול בגבול הצפון:

(צילום: אביהו שפירא)

(צילום: אביהו שפירא)

(צילום: אביהו שפירא)

בינתיים בפיקוד צפון מוצאים פתרונות חלופיים, דוגמת קורסים, הכשרות ואימונים של גדודי ההנדסה של צה"ל, שמתבצעים הלכה למעשה בגבול הצפון, במקום בשטחי האימונים בדרום. במסגרת 30 הקילומטרים מתעדפת אוגדת הגליל את האזורים המוגדרים "מאוימים יותר", ומציבה את המכשולים בינם לבין הצד הלבנוני. בעת האחרונה החלו עבודות דומות גם בגזרה המערבית של גבול הצפון.

סיור בציר הגבול שערך לאחרונה צוות של ynet המחיש את הקלות המטרידה שבה לבנונים יכולים לפתוח באש בכל רגע נתון לכיוון הצד הישראלי, בעיקר מכבישים על הגבול הבינלאומי, כמו במרחב התקרית אתמול בין הכפרים קילא אל-עדייסה, שנמצאים כמה עשרות מטרים ממטולה ומשגב עם.

לאורך הנסיעה על ציר המערכת היה ניתן ממש לשוחח תוך כדי נסיעה עם הנהגים מצדו השני של הגבול ולעמוד למרגלות בתי קרקע לבנוניים מטופחים, ורק גדר התרעה חלודה משנת 2000 מפרידה בין הצדדים.

"לא בכל המקומות אנחנו יכולים לחפור, לכן מצאנו פתרונות נוספים כמו עיבוי הגדר והגבהתה לכשישה מטרים, כמו הגדר החדשה בדרום", הסביר ל-ynet קצין ההנדסה של פיקוד הצפון, אל"מ זכי יפת. "פוצצנו באזור חניתה סלעים ענקיים כדי ליצור מיצוקים בחלק מהמקומות כמכשול נוסף מול חדירה אפשרית. לוחות הבטון שפרסנו מגנים גם מירי מנשק קל או מטילי נ"ט. איפה שיכולנו, לדוגמה באזור שלומי, חשפנו שטחי סבך כדי להגדיל את זמן הגילוי של איומים מתקרבים אל מול התצפיות שלנו".

מכשול אחד שלא נלקח בחשבון בגלל הסכנה הטמונה בו לישראלים הוא המיקוש. מיליון וחצי מוקשים עדיין פרוסים מתחת לאדמה בצפון בכ-4,000 שדות מוקשים, רובם נגד אדם ומיעוטם נגד טנקים. בצה"ל מרעננים מעת לעת את שדות המוקשים לאורך הגבול אך המטרה היא לדללם ככל האפשר, בשל הסכנות הבטיחותיות הכרוכות בהם.