המכללות מביסות את האוניברסיטאות: סקר הסטודנטים הגדול

שנת הלימודים האקדמית נפתחת הבוקר (א') באופן רשמי ובמהלך השבוע הקרוב כ-310 אלף סטודנטים וסטודנטיות יפקדו את 63 מוסדות החינוך האקדמיים ברחבי הארץ. סקר הסטודנט, שמפרסמת התאחדות הסטודנטים זה השנה השביעית, שופך אור על האופן שבו תופשים הסטודנטים את המערכת האקדמית בישראל. מהסקר עולה כי איכות ההוראה באוניברסיטאות רשמה ירידה משמעותית בשנים האחרונות, בניגוד לזו שבמכללות הפרטיות, בכל הפרמטרים שנבדקו.

איכות ההוראה נמדדה בנוגע לרמת הקורסים, טיב הוראת המרצים והמתרגלים, יחס המרצים לסטודנטים, אופן קביעת הציונים, שילוב טכנולוגיות למידה והוראה ותוכנית הלימודים לתואר. מהנתונים עולה כי מתוך 39 המוסדות שנבדקו - בראש הרשימה (בשקלול הציון הממוצע של כל הפרמטרים) נמצא המרכז הבינתחומי בהרצליה (4.16), אחריו הקריה האקדמית אונו (4.15), המרכז האקדמי רופין (4.09), המכללה למנהל (4.6) והמרכז האקדמי לעסקים ומשפט (4.05). במקום השישי נמצאת האוניברסיטה הפתוחה (4.04), הראשונה מבין כל האוניברסיטאות בארץ.

לתוצאות הסקר המלא לחצו כאן

שנת הלימודים האקדמית נפתחת - כתבות נוספות:

• ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון: "מדעי הרוח גוועים"
• תולדות הפורנו ומערכת המשפט לפי סיינפלד: הקורסים הכי מוזרים באקדמיה
• חוזרים ללימודים: "נוסחה מתמטית כדי להתקיים"
  

מלבדה, אף אחת מהאוניברסיטאות לא נמצאת ב-20 המקומות הראשונים. הטכניון, שבשנה שעברה דורג במקום ה-20, הידרדר למקום 24. אוניברסיטת תל-אביב שומרת על המקום ה-30, אוניברסיטת אריאל שבשנה שעברה דורגה במקום ה-23, רשמה התדרדרות משמעותית וכיום היא מדורגת במקום ה-31 בלבד. אוניברסיטת בן גוריון מדורגת במקום ה-37, ירידה של שני מקומות מהשנה שעברה. חמשת המוסדות שסוגרים את הרשימה וקיבלו את הציון הנמוך ביותר באיכות ההוראה הם בצלאל (3.47), המכון האקדמי טכנולוגי בחולון (3.44), אוניברסיטת בן גוריון (3.39), שנקר (3.36) ולבסוף – המכללה האקדמית אורט בראודה (3.33).

הבינתחומי במקום הראשון באיכות ההוראה

בחלוקה לפי סוג מוסד לימודים ניתן לראות כי שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה נרשמה במכללות הלא מתוקצבות, לאחר מכן במכללות לחינוך, במכללות המתוקצבות ולבסוף בקרב האוניברסיטאות.
 

בחלוקה לפי אוניברסיטאות איכות ההוראה הגבוהה ביותר נרשמה כאמור באוניברסיטה הפתוחה (4.04), לאחר מכן בבר אילן ובטכניון (3.7), באוניברסיטאות תל אביב ואריאל (3.54), אוניברסיטת חיפה (3.53), האוניברסיטה העברית (3.5), ולבסוף – איכות ההוראה הירודה ביותר בקרב האוניברסיטאות נרשמה באוניברסיטת בן גוריון (3.39).

בחלוקה לפי מכללות לא מתוקצבות נמצא בראש הרשימה המרכז הבינתחומי בהרצליה (4.16), אחריו הקריה האקדמית אונו (4.15) והמכללה למנהל (4.06). על פי הסטודנטים, איכות ההוראה הירודה ביותר במכללות הלא מתוקצבות היא במכללה האקדמית נתניה (3.69).

בדירוג שביעות רצון הסטודנטים לפי רמת הקורסים נמצאת במקום הראשון הקריה האקדמית אונו (4.16), אחריה הבינתחומי (4.13), המרכז האקדמי רופין (4.06) והמכללה האקדמית צפת (4.04). בתחתית הרשימה נמצאות אוניברסיטאות חיפה (3.5) ובן גוריון (3.49), שנקר (3.48) ולבסוף – המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה (3.44).

בדירוג לפי טיב ההוראה של המרצים נמצאת בראש הרשימה הקריה האקדמית אונו (4.26), אחריה המרכז למשפט ועסקים ברמת גן והבינתחומי (4.19). בתחתית הרשימה נמצאים המכון האקדמי טכנולוגי בחולון (3.20), בן גוריון (3.18) ומכללת אורט בראודה (3).

לפני נתוני הסקר, יחס המרצים לסטודנטים הטוב ביותר נרשם במרכז האקדמי רופין (4.46), אחר כך בבינתחומי (4.42), בסמינר הקיבוצים (4.39) ובמרכז האקדמי פרס (4.38). גם בפרמטר זה האוניברסיטה הראשונה בדירוג היא הפתוחה (מקום 10), ורק 11 מקומות לאחר מכן נמצאת אוניברסיטת בר אילן. את הרשימה סוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים (3.6), אורט בראודה (3.56) ואוניברסיטת בן גוריון (3.53).

בדירוג שביעות רצון הסטודנטים לפי קביעת הציונים, אולי אחד הדברים החשובים ביותר עבור הסטודנטים, נמצאת במקום הראשון הקריה האקדמית אונו (4.12), ואחריה המרכז האקדמי פרס והבינתחומי (4.1) והאוניברסיטה הפתוחה (4.04). סוגרים את הרשימה: שנקר (3.18), המרכז האקדמי ויצו חיפה (3) ובצלאל (2.79).

בכל הקשור לשביעות רצון הסטודנטים משילוב של טכנולוגיות למידה בהוראה מדורגת האוניברסיטה הפתוחה במקום הראשון (4.56), אחריה המכללה לחינוך גורדון (4.18), המרכז הבינתחומי הרצליה (4.16) והמרכז האקדמי שלם (4.08). בתחתית הרשימה נמצאות המכללה האקדמית ת"א-יפו (3.14), המכללה האקדמית להנדסה בירושלים (3.13), שנקר (3.12) ואוניברסיטת בן גוריון (3.08).

מחפשים את הניצוץ האבוד

בשאלה אילו כישורים הקנו לסטודנט הלימודים האקדמיים, התשובות יצירתיות ומיומנויות ניהול וארגון דורגו באופן נמוך משמעותית לעומת כישורי ידע כללי ומקצועי. "דווקא אלו רלוונטיים וקריטיים יותר לצורכי העולם המודרני, אך ניכר כי מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה לעסוק באופן אובססיבי בידע תיאורטי, ללא שילוב של כלים פרקטיים נחוצים", אומרים בהתאחדות הסטודנטים.

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, אמר בעקבות הסקר: "כסטודנטים קיבלנו החלטה לצאת מאזור הנוחות. אם לקחנו על עצמנו להיות חלק ממערכת ההשכלה הגבוהה, אנו מצפים למערכת מאתגרת והוגנת. אנו מצפים שנהיה במרחב מסקרן, כזה שמדליק את הניצוץ ושולח אותנו עם כלים משמעותיים להמשך החיים". הוא הוסיף: "עכשיו תורם של המוסדות והמרצים לקבל את אותה ההחלטה. לא הגיוני שעדיין נשענים על תפיסת 'חוקר טוב הוא לא מרצה טוב', אנו מצפים שיתאמן וילמד. לא הגיוני שאין קשר עמוק עם שוק התעסוקה, ושקורסים שלמים לא השתנו שנים ארוכות. לא הגיוני שהתפיסה שאליה

מכשירים את כולנו היא תפיסת התואר כתעודה על הקיר, כ'סימון וי'. למידה מתמשכת היא האוויר המודרני ולשם צריכים לשאוף כל חלקי המערכת. אנו כסטודנטים נמשיך לעורר ולאתגר את המערכת כך שנתחיל לראות את השינויים האלו בהקדם ובכמה שיותר מקומות".

סקר הסטודנט נערך על ידי מכון מאגר מוחות ולקחו בו חלק יותר מ-11 אלף סטודנטים במוסדות השונים. הסקר בחן בין היתר את שביעות רצונם מהלימודים האקדמיים מבחינת רמת הקורסים, טיב הוראת המרצים, תוכניות הלימודים ועוד. הסטודנטים התבקשו לדרג את שביעות רצונם בתחומים השונים בציונים שבין 1 (נמוך ביותר) ל-5 (גבוה ביותר).

ועד ראשי האוניברסיטאות מסר בתגובה לסקר: "שביעות הרצון מההוראה משקפת, מטבע הדברים, מרכיבים רבים ולוקחת בחשבון גם את מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט. דרישות אלו גבוהות יותר באוניברסיטאות מעצם היותן מוסדות המחקר המובילים במדינה, מה שוודאי משפיע על תוצאות הסקר. הסטודנטים המתחילים היום את לימודיהם באוניברסיטאות הם העתודה האקדמית והמחקרית ועתידה של מדינת ישראל. אנו מברכים את הסטודנטים בברכת שנת לימודים מוצלחת, מאתגרת ופורייה".