הפתרון למשבר ההייטק בישראל נמצא באקדמיה

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אין זה סוד שהצלחה בלימודי הנדסה היא צעד משמעותי לעבודה מעניינת ומאתגרת בעלת הכנסה נאה בצידה. המחסור המדווח במהנדסים בענף ההייטק הישראלי, בפרט בתחומי התוכנה והמחשבים, גורם לכך שסטודנטים רבים מוצאים עבודה חלקית בתחום עוד במהלך הלימודים. אלא שהצטיינות בלימודים אינה מבטיחה הצטיינות גם בקריירה עצמה. המהנדסים הצעירים מגלים לעתים קרובות שכדי להצליח בחברות ההייטק, נדרשות מהם מיומנויות "רכות", מהסוג שלא ניתן לרכוש בקריאת ספרי הלימוד בהנדסה, כמו היכולת לפתור בעיות בצוות ויכולת תקשורת בין אישית.

ולא מדובר רק על הסיפורים המפורסמים על אודות המחלקות ליזמות או לעידוד היצירתיות בתאגידי ענק כמו גוגל או אפל. גם חברות קטנות יותר העוסקות בפיתוח מוצרים מתקדמים, זקוקות למהנדסים שיידעו לעבוד בצוות פיתוח רב-תחומי שכולל עבודה עם מהנדסים מתחומים שונים, כמו גם עם מעצבים ומומחים לממשק אדם-מכונה ועם סיום הפיתוח גם שיתוף פעולה עם אנשי התמיכה הטכנית, השיווק והמכירות.

בסקר שערך ועד האקרדיטציה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה בארצות הברית (ABET) בקרב 1,622 חברות, נמצא שהתכונה החשובה ביותר למהנדס צעיר אינה שליטה בידע בתחומו אלא דווקא "תקשורת טובה" - לא פחות מ-91 אחוז מהמנהלים דירגו אותה כ"הכרחית" או "חשובה ביותר" עבור מועמדים לעבוד תחתם. בנוסף, בין חמשת הכישורים החשובים ביותר נמצאה באותו הסקר גם "יכולת עבודה בצוות", ובעשירייה הראשונה - "הבנת משמעות אחריות מקצועית ואתית" ו"למידה מתמשכת".

ארכיון(צילום: ירון ברנר)

מבט ראשון על תוצאות הסקר עשוי להפתיע מעט. ואכן בציבור עדיין חושבים על מהנדסים כגאונים מופנמים, אבל בעולם העבודה האמיתי ישנו צורך באנשים בעלי יכולת לימוד עצמית וחשיבה ביקורתית שיודעים לתקשר היטב עם הקולגות שלהם, לפתור בעיות ברוח טובה ביחד תוך הפגנת פתיחות ויצירתיות. כמובן שכולם מעוניינים במועמדים שמצטיינים הן בידע המקצועי והן בכישורים הרכים, אבל הנקודה המעניינת היא שנראה שמנהלים יהיו מוכנים להתפשר במשהו על הידע שברשות המועמד, תחת ההנחה שהוא בר רכישה בתהליך של למידה עצמית, אם המועמד חזק בתחום הכישורים הרכים.

לכאורה, תוצאות הסקר צריכות להיות מובנות מאליהן. חברות סטארט אפ זקוקות לעבודת צוות, ליכולת תקשורת בין כל מחלקות החברה ולתחושה חזקה של "ביחד". בלעדיהן, גם הטכנולוגיה הטובה ביותר תתקשה להבשיל למוצר טוב שיוחדר בהצלחה לשוק. אלא שאנחנו בישראל כנראה עדיין לא למדנו להפנים באופן מלא את המשמעויות של עובדה זו בכל הקשור לתהליכי המיון, החינוך, ההכשרה וההשמה של המהנדסים.

במשך שנים של ממשקים חינוכיים עם הדור הצעיר, ראיתי כיצד צעירים וצעירות רבים, שהיו יכולים להיות מהנדסים יצירתיים ומוכשרים, כאלו שחברות הייטק יתחרו על שירותיהם, נמנעים מלימודי הנדסה בשל התחושה ש"אין להם ראש לתחומים האלו", או שהכישורים האמיתיים שלהם מצויים באזורים אחרים - ביחסים חברתיים או באמנות ויצירה. לעתים, הצעירים והצעירות האלו הם קורבן של הסביבה, שיצרה אצלם תפיסה חד ממדית של היכולות שלהם; במקרים אחרים הם פשוט מאמצים את הקלישאות והתפיסות הרווחות בתחום, שהנדסה היא מקצוע קשיח בו לא יוכלו להביא לידי ביטוי את רצונותיהם ויכולותיהם המבוססות על רצון ליצור וקשר עם אנשים.

כך או כך, התוצאה היא הפסד להם, לעולם ההייטק, ולמשק הישראלי כולו. ייתכן כי שינוי תפיסה זה יעודד את הצעירים ללמוד את מקצועות המדעים עוד בבית הספר ולאחר מכן באקדמיה ובכך יביא להגדלת ההון האנוש בתחומי המדעים וההנדסה וסיוע לפתרון המחסור במהנדסים.

על המוסדות האקדמיים להכשרת מהנדסים לפעול במספר ערוצים בכדי שנפסיק לפספס את המהנדסים המוכשרים של העתיד תוך הענקת הזדמנות שווה לכולם: אל מול הצעירים, תוך כדי שיתוף פעולה עם מערכת החינוך, יש להסביר ולהראות שמדעים והנדסה הם מקצועות מעניינים ויצירתיים, ולעודד את מי שמביעים עניין ראשוני לנסות ולהתמודד תוך הבנה שיתכן ולא ימצאו בכך עניין או אף יכשלו.

בתוכניות הלימוד האקדמיות צריך להמשיך ולשים דגש על הקניית ידע הנדסי ברמה גבוהה תוך הרחבה של הקניית הכישורים הנדרשים ממהנדסים כיום. ולבסוף, על מוסדות האקדמיה להיות בקשר הדוק עם התעשייה בכל הקשור לתכנים, ליכולות הנדרשות ממהנדסים ושיתוף פעולה במחקר ופיתוח. רק עבודה משולבת של מערכת החינוך, האקדמיה והתעשייה תסייע להתמודדות לאומית עם המחסור במהנדסים. בכך תינתן אפשרות לכל צעיר לבחור במקצוע הנכון לו תוך מימוש הפוטנציאל שבו, ונכשיר מהנדסים בעלי ידע, כישורים ויכולות הנדרשים בעידן המודרני.

הכותב הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה ולשעבר מנכ"ל חברת היי-טק