שתף קטע נבחר

84% מנכסי נספי השואה לא הושבו ליורשים

מבקר המדינה מותח ביקורת על המדינה בנוגע להשבת נכסי נספי השואה: רשות מקרקעי ישראל לא העבירה את מרבית שווי הנכסים והחברה לאיתור והשבת נכסים הפסיקה להעביר תקציבי סיוע לניצולי שואה ולארגונים. "החברה טרם קבעה יעד למימוש נכסים, דיונים בנוגע להעברת נכסים נמשכו למעלה משבע שנים"

מאז 2006 השיבה החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה ליורשים רק 15.6% מסך הנכסים שאותרו, 208 מיליון שקל מתוך 1.8 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') ומתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה.

 

לקריאת הפרק המלא על נכסי הנספים

 

עלות פעילותה של החברה עד דצמבר 2016 צפויה להגיע לכ-186 מיליון שקל, רובה מנכסי הנספים. הנדל"ן שמנהלת החברה, בהיקף של 652 מיליון שקל, נמצא בהליכי איתור, הליכי השבה שונים ושחרור נכסים. החברה הוקמה לצורך ביצוע חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) שחוקק ב-2006.

 

תפקידיה של החברה הם לאתר נכסים הנמצאים בישראל שיש יסוד להניח שבעליהם נספו בשואה ולאתר את יורשיהם, וכן להביא לכך שנכסים שיורשיהם לא אותרו ישמשו לסיוע לניצולי שואה ולהנצחת זיכרון השואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה. ב-2014 החליטה הכנסת, לאור יוזמת החברה, כי פעילותה תקוצר, וכי היא תפורק עד סוף 2017.

 

צפו בקמפיין להצלת רכוש ניצולי השואה:

 

כמעט לא מומשו נכסים בשנים 2014-2011

בדו"ח נאמר כי על אף תוכנית מימוש הנכסים המפורטת שהוכנה לבקשת החברה, ואף ששווי הנכסים בעת הגשתה ב-2009 עמד על כ-330 מיליון שקל, כמעט לא מומשו נכסים בשנים 2014-2011. "החברה טרם קבעה יעד למימוש נכסים (הן כמות הנכסים והן שוויים הכספי) לשנת 2017. יובהר כי הליך מימוש נכסים נמשך לכל הפחות כחצי שנה, וכי חשוב לממש כמה שיותר נכסים טרם סיום פעילות החברה כדי לסייע לניצולי השואה ולתמוך בהם".

 

יעדי מימוש נכסים של החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה בתוכנית העבודה ומימוש בפועל

 

קרדיט: מבקר המדינה ()
קרדיט: מבקר המדינה

במועד סיום הביקורת, פברואר 2016, היו לחברה 547 חקירות לאיתור יזום הפתוחות יותר משנה (מתוך 631 חקירות פעילות). כאשר מאותרים רק חלק מהיורשים של נכס שהוא נדל"ן - הזכויות במרשם המקרקעין נרשמות בהתאם לחלקם של היורשים הידועים.

 

היתרה, המיועדת ליורשים הבלתי ידועים, נותרת בניהול החברה, והחקירה לאיתורם - שאינה מוגבלת בזמן - נמשכת. הנכס משוחרר רק כאשר החברה סבורה כי איתרה את מרב היורשים או כאשר בית המשפט מאשר תביעה לפירוק שיתוף בנכס, דבר העלול להימשך זמן רב.

 

המבקר מותח ביקורת על גרירת רגליים מצד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בשיערוכם של נכסי הנספים: "הדיונים בנוגע להעברת הנכסים של נספי השואה מרמ"י לחברה ולשיערוכם נמשכו יותר משבע שנים. הדיונים בנוגע לשיערוך הנכסים שטרם שווקו לצד שלישי, ששוויים כ-44 מיליון שקל, נמשכו כשנה וחצי. בנובמבר 2015 אישרה הנהלת רמ"י מתווה לשיערוך הנכסים שטרם שווקו לצד שלישי. עד מועד סיום הביקורת לא העבירה רמ"י את מרבית שווי הנכסים לחברה ולפיכך החברה מתעכבת במימוש מטרותיה – השבה ליורשים וסיוע לניצולי שואה".

 

המענקים שנתנה החברה להשבה לניצולי שואה 2015-2011

 

קרדיט: מבקר המדינה ()
קרדיט: מבקר המדינה

לפי חוק הנכסים ונוהל איתור נכסים של החברה, אין מגבלת זמן לחקירה לאיתור נכס. לפי נוהל איתור נכסים, מגבלת התקציב היא על פי הערכת שוויו של הנכס בלבד, אם קיימת הערכה כזו. "בהיעדר מגבלות זמן ותקציב, החברה עלולה להשקיע משאבים שאינם מידתיים לשווי הנכס".

 

חוסר שביעות רצון מהתנהלות משרד התרבות

המבקר גם אינו שבע רצון מהתנהלותו של משרד התרבות: "עד מועד סיום הביקורת לא הכריע משרד התרבות בעניין תקצוב נושא חקר המוצאות של יצירות אמנות ותרבות. המשרד אף לא הסדיר את נושא חקר המוצאות לעניין יצירות אמנות בזוזות בקוד האתי של המוזאונים, ולחלופין - לא בחן את יישומו של סעיף 'רכוש גנוב' המופיע בקוד האתי ולא שקל הסדרים משלימים. מיזם משותף של הספרייה הלאומית והחברה להשבה בשם'אוצרות הגולה' לא יצא אל הפועל".

 

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקף הנכסים הרב המנוהל על ידי החברה ושטרם הושב ליורשים ונוכח גילם המופלג של הניצולים, היה על החברה להציב יעדים מדידים כדי שתצליח לנצל ביעילות המיטבית את הזמן שנותר לפעילותה לשם מילוי מטרותיה.

 

"נוכח העובדה שנותרו בניהול החברה מאות נכסים, עליה לקבוע לגבי כל אחד מהם אם יש יסוד סביר להניח שלא יאותרו יורשים לגביהם. נכסים הנכללים בקבוצה זו - יש לקבוע לגביהם בהקדם יעדים למימוש גם לשנת 2016, הכוללים גם את מספר הנכסים למימוש ולא רק את שוויים הכספי, ותמורתם תשמש לסיוע לניצולי שואה. על החברה לקבוע בהקדם יעדים למימוש גם לשנת 2017, תוך קביעת סדר עדיפויות במימוש הנכסים, ולפעול למימוש היעדים".

 

מהדו"ח עולה כי החברה העניקה סיוע לניצולי שואה בהיקף של כ-750 מיליון שקל באמצעות תוכניות סיוע שהכינה ותמכה בארגוני סיוע לניצולי השואה ובארגונים להנצחת זכר השואה. בשנת 2015 צמצמה החברה את הסיוע, בשל היעדר תקציב, ובשנת 2016 הפסיקה אותו כליל. המשך הסיוע מותנה במימוש נכסים ללא יורשים המנוהלים על ידי החברה, ובכלל זה מניות ששוויין בדצמבר 2015 עמד על 206 מיליון שקל.

 

החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה מסרה בתגובה: "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה הוקמה במטרה לעשות צדק היסטורי ולהשיב נכסים של נספי שואה המצויים בישראל ליורשיהם החוקיים. מאז הקמתה איתרה החברה רכוש של נספי שואה בישראל בשווי כולל של כ-2 מיליארד שקל וקיבלה החלטות השבה ליורשיהם החוקיים של נספי השואה בהיקף של כ-642 מיליון שקל, כ-30% מהיקף הנכסים שאותרו. זהו הישג חסר תקדים בקנה מידה עולמי.

 

"בנוסף, על פי החוק על פיו פועלת החברה, במידה ולא ניתן למצוא יורשים לנכס מסוים הכספים ממימושם יועברו לניצולי שואה נזקקים. מאז הקמתה העניקה החברה סיוע לניצולי שואה נזקקים בשווי של כ-820 מיליון שקל. החברה, ביוזמתה, הקדימה את סגירתה בארבע שנים ובכך חסכה עשרות מיליוני שקלים שכבר הועברו לניצולי שואה נזקקים".

 

מ"מ מנהל רמ"י, עדיאל שמרון, מסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל רואה חובה עליונה בטיפול דחוף בנושא על מנת להספיק ולהעביר לניצולי השואה שעדיין בקרבנו את הפיצוי המגיע להם. מחוזות רמ"י אף הונחו לפעול בהתאם. כל זאת ללא קשר לעובדה שהעיכוב שנגרם עד כה נבע מסיבות משפטיות ומקצועיות שלא ניתן היה להתחיל מהן.התקופה שנדרשה עד לקבלת מתווה המאפשר לחברה לבחור בין שיטות שונות לקביעת גובה הפיצוי היתה הכרחית. עיקר העיכוב בתקופה זו מקורו בזמן שנדרש לחברה להעביר עמדתה וכן מחלוקות משפטיות לגיטימיות אשר נפתרו לאחר דיונים בין הצדדים. לא מדובר בהשתהות רשלנית או הזנחה כנטען בטיוטת הדו"ח".

 

 

 

 


פורסם לראשונה 01/11/2016 15:51

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים