שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המבקר: ניהול לקוי באתרים היסטוריים בירושלים
    הגן הלאומי עיר דוד מנוהל על ידי עמותת אלע"ד, עמותה פרטית שזכתה בתפקיד ללא מכרז והתנהלותה נעשתה ללא פיקוח. החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי לא מימשה את מטרותיה ומינתה מקורבים לתפקידי מפתח

     

    בית כנסת "החורבה" ברובע היהודי (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
    בית כנסת "החורבה" ברובע היהודי(צילום: אלי מנדלבאום)

    החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ורשות הטבע והגנים העבירה אתרים לאומיים לניהול של גופים פרטיים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג').

     

    המבקר בחן את התנהלותן של החברה לפיתוח, רט"ג ומנהל מקרקעי ישראל מול עמותת אלע"ד, המנהלת את הגן הלאומי עיר דוד ואת פרויקט סינון העפר של הר הבית בעמק צורים, ומצא כי ההתקשרויות עם אלע"ד נעשו ללא מכרזים וללא פיקוח על ניהול האתרים. כך, במשך כעשור אפשרה רט"ג לעמותת אלע"ד להפעיל בגן לאומי עמק צורים מיזם לסינון עפר שהוּצא מהר הבית - ללא פרסום מכרז.

     

    המבקר הצביע על ליקויים חמורים בניהול החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי שלא מימשה את מטרותיה ומינתה מקורבים לתפקידי מפתח. מנכ"ל החברה הקודם, שלמה אטיאס, שהיה סגן ראש העיר ירושלים, העסיק שלא כדין את חבריו למועצת העיר יצחק פינדרוס ושלמה רוזנשטיין, ומזכיר החברה העסיק יועצים שעבדו בהתנדבות בפרויקט פינוי-בינוי שהוא מנהל. המבקר כתב לגבי פינדרוס, שהגיש קבלות על כ-46 אלף שקלים, כי החברה שילמה לו החזר מבלי שסיפק הוכחת ביצוע כנדרש בהסכם עמו וכי "אין זה ראוי שחברה ממשלתית תשלם לאדם כלשהו עבור שירותי גיוס כספים ממשרדי ממשלה".

     

    אובדן כספי ציבור לטובת גוף פרטי

    הגן הלאומי עיר דוד הוא אחד האתרים המתוירים ביותר בירושלים. משנת 2002 מנהלת אותו עמותת אלע"ד, שלצד פעילותה התיירותית עוסקת ביישוב יהודים באזור סילוואן ובמזרח ירושלים. עיר דוד נמצאת באחריותם של שלושה גופים: מנהל מקרקעי ישראל שהוא הבעלים של השטח, רשות הטבע והגנים שאמורה לנהל אותו כגן לאומי, והחברה לפיתוח הרובע היהודי - שאמונה על אזור פיר וורן, אחד האתרים המרכזיים בעיר דוד. 

    עיר דוד. ניהול ללא פיקוח (צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם) (צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם)
    עיר דוד. ניהול ללא פיקוח(צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם)

    בתחילה שילמה עמותת אלע"ד לחברה לפיתוח הרובע היהודי דמי חכירה שנקבעו בהתאם למספר המבקרים בשנה. אך משנת 2008 סוכם כי דמי החכירה יעמדו על כ-100 אלף שקלים בשנה, ללא קשר למספר המבקרים. גם לאחר חתימת הסכם הניהול בשנת 2012, סוכם כי דמי החכירה יעמדו על 250 אלף שקל. מחצית מהסכום, 125 אלף שקלים, תוחזר לעמותת אלע"ד באמצעות פיתוח השטח.

     

    לקריאת הדו"ח המלא על החברה לפיתוח הרובע היהודי לחצו כאן

    לקריאת הדו"ח המלא על ניהול אתרי התיירות בעיר לחצו כאן

     

    כפל הבעלויות על הקרקע מול מנהל מקרקעי ישראל לא השאיר מקום לחברה לפיתוח הרובע היהודי להתמקח על גובה התשלומים. בדו"ח מצטט מבקר המדינה את סמנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי בישיבת דירקטוריון, שהסביר שמאחר שיש גם לרט"ג בעלות על השטח, "הגענו להבנה בקריצה. הוא (מנכ"ל העמותה) מבין שאנחנו צריכים את ההכנסות שלנו... ההמלצה של הנהלת החברה היא לא להתחיל מלחמות עם עיר דוד".

     

    קביעת סכום דמי חכירה קבועים ללא קשר למספר המבקרים גרמה לכך שאף שמספר המבקרים בעיר דוד זינק מכ-36 אלף בשנת 2003 לכ-394 אלף ב-2013 (גידול של 944%), החברה לפיתוח הרובע היהודי לא נהנתה מעלייה בהכנסות, שיכלו לשמש לצורכי הציבור.

    ממצאים בעיר דוד. פיתוח ללא פיקוח (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
    ממצאים בעיר דוד. פיתוח ללא פיקוח(צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
    מדו"חות התפעול של עיר דוד עולה כי הכנסות העמותה ממכירת כרטיסים למבקרים עלו מכ-483 אלף ב-2003 לכ-5.47 מיליון שקל בשנת 2013 (גידול של יותר מ-1,000%). "מצב זה הביא לאובדן כספי ציבור לטובת גוף פרטי", כתב המבקר.

     

    עוד ציין המבקר כי אף שבג"ץ הורה בעקבות עתירה של עמותת עיר עמים לרשות הטבע והגנים להציע הדרכה אלטרנטיבית בעיר דוד עבור המבקרים שאינם רוצים הדרכה של עמותת אלע"ד, הדבר לא נעשה.

     

    פיקוח על חפירות: רק מ-2013

    מרכז סינון העפר של הר הבית פועל משנת 2005 בעמק צורים. המרכז החל מיוזמה פרטית של יצחק צוויג והארכיאולוג גבי ברקאי ובמימון עמותת אלע"ד. במהלך השנים נמצאו בין היתר חותם של כהן מימי בית ראשון, מטבעות מימי המרד הגדול, שרידי אבנים מעוטרות וחרסים רבים מהתקופות שלאחר חורבן בית שני. עם זאת, מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שרט"ג אפשרה לעמותת אלע"ד במשך כעשור להפעיל את מיזם סינון העפר ולגבות תשלום מהמבקרים עבור ההשתתפות בו - ללא פרסום מכרז. בנוסף, רק משנת 2013 החלה רשות העתיקות לפקח על החפירות.

     (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)
    (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

    ממצאים ארכיאולוגיים בעיר דוד (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
    ממצאים ארכיאולוגיים בעיר דוד(צילום: אלי מנדלבאום)
     

    מבקר המדינה ציין את פעילותה החיובית של אלע"ד בניהול הגנים הלאומיים, שהובילו לזינוק במספר המבקרים, אך כתב כי לדעתו, "בשיקולים אם למסור אתרים רגישים כאמור לתפעולה של עמותה פרטית, מן הראוי להביא בחשבון לא רק את היכולות הניהוליות, אלא גם את החשיבות הלאומית, הדתית, ההיסטורית, הארכיאולוגית והתרבותית של האתרים ואת הרגישות המדינית והפוליטית שלהם".

     

    גירעון של מיליונים בבית הכנסת

    בית כנסת החורבה נחנך בשנת 2010 לאחר שהושקעו בו כ-50 מיליוני שקלים. האחריות לניהולו הוטלה על הקרן למורשת הכותל והחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, שניהלה אותו בפועל. במהלך השנים צבר בית הכנסת גירעון של יותר מ-2.8 מיליון שקל. החברה לא גבתה את חלקה של הקרן למורשת הכותל המערבי. כדי לצמצם את הגירעון שנוצר מהפעלת בית הכנסת, העבירה החברה את הניהול לוועד בית הכנסת, כך שהוועד יישא ב-75% מהוצאות התפעול ויקבל את ההכנסות הנובעות מפעילותו כבית כנסת. זאת ללא פיקוח מטעם החברה על הכנסות אלה.

     

    מעמותת עיר דוד נמסר: "העמותה מפעילה את אתר עיר דוד בהתאם להנחיות מנהלת האתר, רשות הטבע והגנים הלאומיים, ובהתאם להסכם שנחתם ואושר על-ידי בית המשפט העליון בשנת 2012. כפי שמצוין בדו"ח, שיתוף פעולה פורה זה הביא להצלחה חסרת תקדים של האתר.

     

    "מאות אלפי מבקרים פוקדים את עיר דוד מדי שנה והאתר הולך ומתפתח באופן מתמיד. חלק מהליקויים המופיעים בדו"ח כבר תוקנו בשטח והעמותה ממשיכה לפעול על-פי הנחיית רט"ג לתיקון יתר הליקויים. העמותה תמשיך בהנגשת ההיסטוריה והמורשת של ירושלים לרווחת מאות אלפי המבקרים מהארץ ומהעולם".

     

    מהחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בירושלים נמסר: "מאז פניית מבקר המדינה החלה החברה בטיפול אינטנסיבי בממצאים. חלק מהממצאים שעלו בדו"ח אינם רלוונטיים אם משום סיום כהונת אישים שונים, ואם משינוי נסיבות. החברה מודה למבקר על הדיאלוג הפורה, העלאת הנושאים השונים והסבת תשומת לבה לתחומים שבהם נדרש לתקן ולשפר את הדרוש". 

     

    מעמותת עיר עמים נמסר: "הדו"ח החריף חושף לא את 'התפרקות המדינה מסמכויותיה' כלשון הדו"ח, אלא את מתן הסמכויות על ידי המדינה, באופן מודע, מתחכם ומופקר, בידי עמותות מתנחלים באזור החשוב ביותר בירושלים. הדו"ח חושף את הפרת הרשויות את הכרעת בית המשפט בעתירת עיר עמים נגד ההפרטה החריפה בעיר דוד, והוא מהדהד עוד את הפקרת הסמכויות המוסיפה ומתקיימת גם בימים אלה, בין היתר באזור סילוואן - בבטן אל הווא, ובמתחם קדם".


    פורסם לראשונה 01/11/2016 15:53

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם
    עיר דוד. בניהול עמותה פרטית
    צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם
    מומלצים