שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    7,000 הרוגים ו-170 אלף חסרי קורת גג. תרחיש לרעידת אדמה בישראל
    רשות החירום הלאומית הציגה בדיון בכנסת את תרחיש האימים לרעידת אדמה בישראל. יו"ר ועדת המשנה של מוכנות העורף: "אסור לסמוך על המזל או חסדי שמיים". יו"ר ועדת החוץ והביטחון: "עם ישראל לא יכול לעמוד בדבר כזה"

    רק תרגיל. בינתיים (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    רק תרגיל. בינתיים(צילום: דובר צה"ל)

    ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ עמיר פרץ, קיימה היום (ד') דיון על היערכות מדינת ישראל לתרחיש של רעידת אדמה. בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), ונציגים מצוות הרשות הציגו בפני הוועדה את תרחיש האימים הישראלי, לפיו במקרה של רעש עז ייהרגו בישראל 7,000 בני אדם, 8,600 ייפצעו קשה, 170 אלף בני אדם יישארו ללא קורת גג ו-9,500 בני אדם יילכדו מתחת להריסות, ו-98% מהם יחולצו או יאותרו בשבוע הראשון, בעיקר על ידי בני משפחה ושכנים.

     

    ח"כ פרץ פתח את הדיון בהבעת הזדהות עם נפגעי רעידת האדמה האחרונה באיטליה, ואמר כי האירוע מהווה עוד תזכורת לכך שכל מדינה חייבת להיערך לתרחיש של אסון טבע. "אסור לסמוך על המזל או חסדי שמיים", אמר פרץ. "עלינו לבצע את המוטל עלינו. ישראל נמצאת בסיכון גבוה מאוד לרעידת אדמה, שמשמעותה יכולה להיות קשה ביותר. בישראל ה'סופר טנקר' מגיע אחרי השריפה ופתרונות מגיעים בדיעבד, אך אנו כוועדה נפקח שכל הגופים פועלים נמרצות כל הזמן".

    רעידת האדמה באיטליה

    רעידת האדמה באיטליה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    איום עתידי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    איום עתידי(צילום: shutterstock)

    אנשי הרשות הציגו בפני חברי הוועדה את האופן שבו בדקו את פוטנציאל הפגיעות של מבני תשתיות וציבור, נתון המשקלל את חומרת האירוע הצפוי במיקומו, פוטנציאל הסיכון, רמת עמידותו של המבנה וחשיבותו לתפקוד בעת רעידת אדמה. הציון המשוקלל מציין את רמת הדחיפות שיש לטפל במבנה זה. עוד הוצגו הכלים שפיתחה הרשות עבור רשויות מקומיות כדי שיוכלו לנתח גם הן את פוטנציאל הנזק בתחומיהן בכדי להתכונן בהתאם.

     

    פרץ שאל את טרייבר איך ניתן לוודא כי ראש רשות אכן פועל לפי ההנחיות ואם ניתן לעודד אותו בעזרת תקציבים או לחייב אותו בעזרת סנקציות, וטרייבר השיב כי הופצה כבר טיוטה של "חוק העורף", אשר נותנת לרח"ל סמכויות לקביעת אחריות ואף סנקציות, אך היא נתקלת בהתנגדות וביקורת רבה.

     

    טרייבר ציין כי הערכת האוצר לעלות נזקי רעידת אדמה היא יותר מ-90 מיליארד שקל בעלות שיקום מבנים ואובדן תוצר עסקי לשנה, אך לפי בדיקת רח"ל, עלויות רפואיות ופינוי הריסות, פגיעה בתשתיות ובאיכות הסביבה, יביא את העלות לרמה של בין 150 ל-200 מיליארד שקל.

     

    פער במוכנות שהעלו אנשי רח"ל הוא היכולת להתמודד עם זיהוי כמויות אדירות של הרוגים. המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום, אמר כי עד לשבוע שעבר היה תקציב רק לתחנת ריכוז חללים אחת בכל הארץ, ובשבוע שעבר אושר תקציב לתחנה נוספת. מנהל רשות פינוי, סעד וחללים (פס"ח) במשרד הפנים, אלי מועלם, הדגיש כי כל תחנה מזהה כ-150 חללים ביממה, ומבחינת מיקום וציוד יש יכולת ל-14 תחנות ברחבי הארץ, אך הבעיה היא כוח האדם המקצועי אשר באחריות המשרד לביטחון פנים.

    ח"כ עמיר פרץ (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    ח"כ עמיר פרץ(צילום: רועי עידן)
      

    יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), הגיב בתדהמה ואמר: "מספרים כאלה של חללים ושל פצועים קשה, שלא יכולים לדבר, משמעותם 100 אלף ישראלים שמחכים לדעת מה עלה בגורל יקיריהם. עם ישראל לא יכול לעמוד בדבר כזה, ואתם תהיו חייבים לקבוע מי יידרש לתת לו תשובות".

     

    פער נוסף שעלה בדיון הוא נושא חיזוק מבנים. על-פי נתוני רח"ל, יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה, שנבנו לפני 1980, ומהם רק 2,700 אושרו לחיזוק במסגרת תמ"א, ועוד 32 מבנים של עמידר חוזקו. עינת גנון ממשרד השיכון ציינה כי החיזוק באמצעות התמ"א הוא ללא סיוע ממשלתי, אבל בחמש השנים האחרונות השקיע המשרד 185 מיליון שקל בחיזוק מבנים בפריפריה, ונדרשים חמישה מיליארד שקלים כדי לחזק את כולם.

     

    בשנת 2010 החליטה הממשלה להשקיע 140 מיליון שקל בשנה, למשך 25 שנים, לחיזוק מבנים, אך החלטה זו הוקפאה על-ידי משרד האוצר ב-2013. אנשי רח"ל אמרו שהם פועלים להחזיר תקציב זה, אך יש קושי כי האוצר מוכן לתת את הכסף רק בשיטה של "מאצ'ינג" (סכום תמורת סכום), והמשרדים מתקשים לגייס את חלקם מתקציביהם. כיום רק משרד החינוך מקצה 40 מיליון שקל לחיזוק בתי ספר, ועם השוואת משרד האוצר, יש תקציב של 89 מיליון שקל בשנה לכך.

     

    פרץ פנה לנציג אגף התקציבים, עמיחי דוד, וביקר אותו על כך שבמשך ארבע שנים לא הועברו תקציבים לחיזוק מבנים, וגם היום הם פועלים בשיטה של "מאצ'ינג" בידיעה שהמשרדים לא יעמדו בכך. דוד השיב כי המשרדים צריכים לבחור אם להעלות את נושא מיגון המבנים שבאחריותם כדרישה בדיוני התקציב ובאיזה היקף.

     

    פרץ, יו"ר ועדת המשנה, סיכם את הדיון ואמר: "יש פער עצום בין גודל המשימה העומדת בפני המדינה להיערך לרעידת אדמה, לבין היחס לנושא, כמו שהוא מתבטא בפעילותה ובמיוחד בתקציבים. שיטת ה'סופר טנקר' נמשכת, וכל מה שלא בטוחים שייפול במשמרת של השר, מושם בצד. האוצר חייב לפעול לשינוי תקציבים אלה, ובמיוחד להחזיר את אותן ארבע שנים אבודות בתקצוב חיזוק המבנים".

     

    לדבריו, "אי-אפשר לדבר במונחים של היערכות על פני 25 שנים. זה חייב לקרות בשנים הקרובות, ועל המטה לביטחון לאומי ורשות החירום הלאומית להכין תוכנית רב-שנתית לחמש השנים הקרובות, אשר תכלול גם הטלת אחריות אישית וסנקציות פליליות נגד כל גורם שלא יבצע את חלקו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים