שתף קטע נבחר
צילום: ירון ברנר

לאונרד כהן הלך לעולמו בגיל 82

אבידה ענקית לעולם המוזיקה: לאונרד כהן, מהאמנים הגדולים והמשפיעים ביותר משנות ה-60 ועד היום, הלך לעולמו בגיל 82. כסופר, משורר ומוזיקאי הוציא היוצר היהודי-קנדי תחת ידו עשרות להיטים, אלבומים, נובלות וספרי שירה. אלבומו האחרון, "You Want It Darker", יצא לפני פחות מחודש

עולם המוזיקה מרכין ראשו: לאונרד כהן, מגדולי המוזיקאים והמשוררים בדורנו, הלך לעולמו ביום ב' האחרון בגיל 82. הידיעה על מותו פורסמה הלילה (ו') לראשונה בעמוד הפייסבוק של כהן, שם הודיעה חברת התקליטים של המוזיקאי, "סוני מיוזיק קנדה", כי "בצער עמוק אנו מודיעים כי המשורר, הזמר והאמן האגדי, לאונרד כהן, הלך לעולמו. איבדנו את גדול בעלי החזון והמהפכנים המוזיקליים". עוד נכתב שם כי טקס לזכרו של כהן ייערך בלוס אנג'לס במועד שיימסר בהמשך וכי משפחתו מבקשת מהציבור לכבד את פרטיותה ברגעי אבל אלו.

 

היוצר היהודי-קנדי, שנחשב לאחד מגיבורי התרבות המרכזיים והמשפיעים ביותר משנות ה-60 ועד ימינו, הוציא לאורך הקריירה הענפה 14 אלבומי אולפן. האחרון שבהם, "You Want It Darker", יצא לפני פחות מחודש, ב-20 באוקטובר 2016, ותואר במקומות רבים כאלבום פרידה אפל בו מפלרטט כהן עם סופו. בראיון למגזין "הניו יורקר" שקדם לצאתו, סיפר בגילוי לב על בריאותו המעורערת, על מכלול שיריו הבלתי גמורים שספק אם יסיים ועל ההשלמה עם המוות. "מקווה שזה לא מטריד לשמוע, אבל זה פחות או יותר הסוף בשבילי, אני מוכן כבר למות", אמר אז. בראיון מאוחר יותר, שפורסם ב"ידיעות אחרונות", חזר בו מהצהרותיו החד משמעיות ואמר כי "אמרתי שאני מוכן למות. אני חושב שהגזמתי. אני מתכוון לחיות לנצח".

 

מגדולי מוזיקאי זמנינו. לאונרד כהן (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
מגדולי מוזיקאי זמנינו. לאונרד כהן(צילום: ירון ברנר)

להתראות, לאונרד כהן:

מתי כספי: "לאונרד כהן ואני היינו צוות בידור"

הללויה, לעולם: הקאברים לקלאסיקה של כהן

"קול פלאי נדם": העולם נפרד מלאונרד כהן

השירים הגדולים של לאונרד כהן

מוזיקאי, משורר וסופר: הספרים שכתב לאונרד כהן

על "You want It Darker", אלבומו האחרון של לאונרד כהן

לאונרד כהן בהרהורים על הסוף: "אמרתי שאני מוכן למות. הגזמתי"  

עם השיר הזה חגג לאונרד כהן את יום הולדתו האחרון

הלכה לפניו: לאונרד כהן נפרד מהמוזה מריאן

"החיים של לאונרד כהן": ביוגרפיה על אדם לא רגיל

הופעתו האחרונה של לאונרד כהן בישראל

 

לשמו של כהן להיטים רבים, ביניהם "Suzanne", "So Long, Marianne" ,"Sisters Of Mercy" ,"Everybody Knows" ,"Chelsea Hotel #2" ,"Hallelujah" ונוספים שהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם כולו. הוא נודע בקול הבריטון העמוק שלו ובתכניו המלנכוליים. בשיריו, וכן ב-15 ספרי השירה והנובלות שהוציא לאורך הקריירה (עשרה מתוכם תורגמו לעברית, ביניהם "כציפור על התיל", "מפסידנים יפים", "ספר הכמיהה" ועוד), חקר נושאים כדת, פוליטיקה, מיניות ויחסים. עבודתו השפיעה על מוזיקאים ואמנים רבים בעולם ולשיריו הוקלטו גרסאות כיסוי רבות. כן זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס נסיך אסטוריאס לספרות, אות הכבוד של מסדר קנדה (הגבוה ביותר הניתן במדינה) ונכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול, הקנדי והאמריקני. בישראל כהן נחשב אמן אהוד במיוחד, לא מעט בזכות זיקתו הרבה ליהדותו, שהלכה והתחזקה ככל שהתקדם בשנים.   

 

כהן נולד כ-1934 בקוויבק קנדה למשפחה יהודית ממעמד הביניים. ב-1951, כשהתחיל את לימודיו באוניברסיטה, החל לפרסם שירים והושפע מסופרים ומשוררים כמו וולט וויטמן והנרי מילר. ספרו הראשון, "Let Us Compare Mythologies" יצא ב-1956, הכיל שירים שכתב מגיל 15 עד 20 וזכה לשבחים. ב-1961 יצא ספר השירה השני שלו, "The Spice Box of Earth", בזכותו הכתירו אחד המבקרים 'המשורר הצעיר הטוב ביותר בקנדה' באותן שנים.

 

בשנים אלו נהג לבקר באי היווני הידרה, שם הכיר את מריאן אילן הנורבגית. זו הפכה להיות בת זוגו במשך שנים ארוכות, והיוותה השראה ישירה לרבים משיריו, שהמפורסם שבהם הוא "So Long, Marianne". מריאן הלכה לעולמה באוגוסט 2016, כשהיא בת 81, וכהן הקדיש לה אז מילות פרידה מרגשות בעמוד הפייסבוק שלו.

 

במהלך שנות ה-60 והלאה הוסיף כהן לכתוב שירה וסיפורת, וב-1967, לאחר שעבר לארצות הברית והתגלה על ידי חברת "קולומביה רקורדס", הוציא את אלבומו הראשון "Songs of Leonard Cohen", שזכה להצלחה ניכרת. בין רצועות האלבום נמנו שירים שהיו לקלאסיקות, דוגמת "Suzanne" ו"So Long Marianne". שנתיים מאוחר יותר יצא אלבומו השני, "Songs from a Room", ובו "The Partisan" ו"Bird on the Wire". ב-1970 הוא יצא לסיבוב הופעות ראשון בעולם, וב-1972 הופיע גם בישראל, בה ביקר עוד לפני, ב-1960.

 

בשנות ה-70 הוציא כהן אלבומים נוספים, כשאחד המעניינים מתוכם הוא "New Skin for the Old Ceremony", אלבומו הרביעי מ-1974 שהושפע מחוויותיו של כהן משהותו בת החודשיים בישראל ב-1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים. בתקופתו בארץ הופיע בפני חיילים ישראלים בחצי האי סיני, מלווה במוזיקאי הישראלי מתי כספי. בין השניים הכיר המפיק והאמרגן האגדי אברהם (דשא) פשנל.

  

"Who By Fire". מבוסס על תפילה הנאמרת ביום כיפור ובראש השנה

 

השפעת המלחמה ניכרה בשירים כמו "There is a War" וכמובן "Who By Fire" - המבוסס על תפילת "ונתנה תוקף" הנאמרת בראש השנה וביום כיפור. כמו כן, השיר "Lover Lover Lover" נולד מאלתור של כהן, לפני אחד ממופעיו עם כספי. אחד השירים המפורסמים באלבום הוא "Chelsea Hotel #2" שדווקא אינו קשור למלחמה, אלא נכתב בעקבות מותה של הזמרת ג'ניס ג'ופלין. בשיר מתאר כהן פגישה עם ג'ופלין במלון צ'לסי, שהיה מקום מפגש ידוע לאמנים בתקופה.  

 

אלבומו השישי "Recent Songs" מ-1979 סימן עבור כהן תחילתו של שינוי מוזיקלי, במסגרתו שאב אלמנטים מעולם הג'אז והחל להשתמש בזמרות רקע. גישה מוזיקלית זו התעצמה באלבום "Various Positions" מ-1984, שהכיל כמה מהשירים האהובים ביותר שהוציא הזמר, ביניהם "Dance Me to the End of Love" ו-"Hallelujah".

 

כהן בצעירותו (צילום: Gettyimages Imagebank) (צילום: Gettyimages Imagebank)
כהן בצעירותו(צילום: Gettyimages Imagebank)

מכאן הלכה יצירתו של כהן והפכה מודרנית יותר בצלילה, כשהאלבום "I'm Your Man" מ-1988 התאפיין בצליל סינת-פופי, כיאה לשנות השמונים, ונחשב לאלבום הקאמבק של המוזיקאי. בין השירים החשובים באלבום ניתן למנות את שיר הנושא, "Ain't No Cure for Love" ו-"Everybody Knows". ב-1993 הפסיק כהן להופיע והחל להוציא אלבומים בקצב איטי יותר מבעבר.   

 

באמצע שנות ה-90 פרש כהן מעולם המוזיקה וכטיפול בדיכאון בו לקה עבר להתגורר במנזר בודהיסטי בקליפורניה, ואף הוסמך כנזיר. הוא חי ועבד במנזר במשך חמש שנים, עד שהחליט לעזוב ב-1999. על פי האמונה הרווחת, עזב כהן את המנזר מכיוון שהחלים או מאס בעבודות השחורות החוזרות על עצמן, אולם בביוגרפיה שלו מ-2013 מספרת הסופרת סילבי סימונס כי כהן עזב את המנזר מכיוון שהדיכאון שלו החריף והוא היה אובדני, עד כדי חיפוש גורו אחר, אותו מצא בהודו. במסגרת מאבקו בדיכאון הרבה כהן לצורך סמים, ביניהם אסיד, ספידים ומנדרקס, אשר מדכא את פעילות מערכת העצבים.

 

פרש ממוזיקה בתחילת שנות ה-90, כדי לחזור בסופן ()
פרש ממוזיקה בתחילת שנות ה-90, כדי לחזור בסופן

ב-2008 - השנה בה נכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול - שב כהן להופיע, בעיקר כהכרח, לאחר שארבע שנים מוקדם יותר החלה בתו, לורקה, לחשוד כי המנהלת וידידתו הקרובה של כהן, קלי לינץ', גונבת ממנו כספים. לאחר שהתגלה כי לינץ' אכן עשקה את כהן החל מאמצע שנות ה-90 (בין היתר מכרה את זכויות פרסום שיריו ללא ידיעתו), השניים נכנסו למאבק משפטי ארוך, בו כהן ניצח.

 

למרות זאת, מצבו הכלכלי היה בכי רע, ועל כן יצא לסיבוב הופעות אחרון - במסגרתו גם שב לישראל, בספטמבר 2009, והופעתו בת השלוש שעות באצטדיון רמת גן זכתה לשבחים רבים, כשבסופה דקלם את ברכת הכוהנים. לאורך כל שנות ה-2000 כהן המשיך ליצור ולהקליט, והוציא את אלבומיו "Ten New Songs" מ-2001, "Dear Heather" מ-2004, "Old Ideas" מ-2012 ו-"Popular Problems" מ-2014 שיצא יום לאחר יום הולדתו ה-80.

 

 (צילום: Gettyimage Image bank) (צילום: Gettyimage Image bank)
(צילום: Gettyimage Image bank)
 

חרף חיבתו הרבה לנשים, כהן לא נישא מעולם. לזמר שני ילדים מהרקדנית סוזאן אלרוד (שרבים טועים שהיוותה ההשראה לשיר המפורסם, אך למעשה הייתה זו ידידתו סוזאן ורדל ). בנו הבכור, אדם, הוא מוזיקאי בעצמו, אשר הפיק עם אביו את אלבומו האחרון, "You Want It Darker". בתו לורקה נקראה על שם המשורר פדריקו גארסיה לורקה, שהיווה השפעה גדולה על יצירתו של כהן מתחילתה.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Getty imagers
לאונרד כהן. אבידה גדולה למוזיקה
צילום: Getty imagers
לאתר ההטבות
מומלצים