שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    כתובה של 126 אלף לירות הפכה לחצי דירה
    אישה גרושה שבעלה לשעבר הלך לעולמו דרשה לקבל את הסכום מחלקו של המנוח בדירה המשותפת. בית הדין העריך את הכתובה ב-400-350 אלף ש'
    בית הדין הרבני בחיפה נדרש לאחרונה להכריע בתביעה של אישה גרושה שבעלה לשעבר הלך לעולמו, ובדרישתה לקבל את שווי הכתובה שלה מחלקו של המנוח בדירה המשותפת. הבעיה הייתה שהכתובה, שנחתמה לפני יותר מארבעה עשורים, עמדה על 126 אלף לירות. בית הדין שקל כמה גישות להערכת הסכום המעודכן ל-2016, ולבסוף קבע שמדובר בקרוב ל-400 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בני הזוג נישאו ב-1972 והביאו לעולם ארבעה ילדים. מערכת היחסים ביניהם הייתה רצופת סכסוכים ומריבות. במהלך השנים הוצא כנגד הבעל צו הרחקה בשל טענות לאלימות, ואחד מילדיהם אף ביקש לעבור בדיקת רקמות לאחר שהבעל טען כי אינו בנו (בבדיקה נמצא כי הטענה חסרת שחר).

     

    לאחר כ-10 שנות נישואים עזב הבעל את דירתם המשותפת, ושני בני הזוג הגישו תביעות גירושים, אך אלו נזנחו על ידם ולא הסתיימו בגט. כך יצא שבני הזוג נותרו נשואים 30 שנה נוספות לאחר הפרידה. רק ב-2012 חידש הבעל את תביעת הגירושים, ובתגובה הגישה האישה תביעה לקבלת דמי הכתובה שלה בסך 126 אלף לירות. לנוכח הפירוד הארוך והיחסים המתוחים חייב בית הדין את בני הזוג להתגרש בנובמבר 2012, וסוכם שעניין הכתובה יידון לאחר הגירושים.

     

    בהמשך ההליך טענה האישה שהיא זכאית לכתובה שכן האשם בפרידה היה הבעל, שנהג להתעמר בה ו"רעה בשדות זרים". הבעל טען מנגד שאשתו נהגה לצאת ל"בר" מסוים תוך הזנחת הטיפול בבית ובילדים. הוא הוסיף כי הרקע לפרידה היה אלימות שהופעלה כלפיו מצד אשתו ואחיה.

     

    תוך כדי כתיבת פסק הדין הלך הבעל לעולמו. בנסיבות אלה הודיעה האישה לבית הדין כי לבעלה חובות רבים לביטוח לאומי עקב אי תשלום מזונות לילדיהם, ולנושים שונים המבקשים לעקל את חלקו בדירתם המשותפת. היא ביקשה שבית הדין יפסוק שהיא זכאית לכתובתה ושהיא תוכל לממש אותה על ידי העברה אליה של מחצית הדירה הרשומה על שם הבעל.

     

    פשרה בין הגישות

    הדיין, הרב אייל יוסף, ציין שלנוכח חלוף הזמן התקשו בני הזוג להוכיח את המניע לפרידה. לדבריו, מכיוון שלא הוכח שהאישה הפסידה את כתובתה – היא זכאית לקבל אותה והיא רשאית לגבות אותה מעיזבונו של הבעל.

     

    באשר לשווי הכתובה התעוררה השאלה כיצד להעריך את אותן 126 אלף לירות. הדיין הסביר כי על פי הפוסקים יש כמה שיטות אפשריות. לפי גישה אחת, אין להצמיד את סכום הכתובה כלל והבעל חייב רק ב-12.6 שקל. גישה שנייה אומרת כי יש להצמיד את הסכום לדולר, ובתחשיב להיום מדובר על כ-300 אלף שקל. על פי גישה שלישית, ההצמדה צריכה להיות למדד יוקר המחיה, ולכן עומד הסכום על 700 אלף שקל.

     

    הדיין הציג גם גישות נוספות, אך בסופו של דבר נקט במעין פשרה בין כולן, וקבע כי שווי הכתובה נע בין 350 אלף ל-400 אלף שקל.

     

    מאחר ששווי הדירה המשותפת הוערך בכ-600-500 אלף שקל, נקבע כי האישה זכאית לגבות את כתובתה מחלקו של הבעל בדירה, והיא יכולה לגשת לרשם המקרקעין ולרשום את כל הדירה על שמה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד טליה שקולניק-קרייר
    • ב"כ הנתבע: עו"ד קרלוס קנכט
    • עו"ד שרון סגל עוסק בדיני משפחה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כתובה של 126 אלף לירות הפכה לחצי דירה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים