שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בוגרי מדעי המחשב, רפואה והנדסה מרוויחים הכי הרבה
    האוצר בחן את התאמת הכישורים הנרכשים בתואר ראשון לצרכי שוק העבודה. בין הנתונים ניתן לראות כי למרות תעשיית ההיי-טק המשגשגת, שיעור בוגרי המחשבים בישראל דומה לממוצע באירופה. באילו מקצועות מרוויחים הכי פחות?

    אגף הכלכלן הראשי באוצר פרסם היום (ב') את סקירתו השבועית, שעוסקת במידת התאמת הכישורים הנרכשים בתואר ראשון לצרכי שוק העבודה. בין הנתונים, שיעור בוגרי המשפטים, מדעי החברה וההנדסה בישראל גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD. לעומת זאת, שיעור בוגרי המחשבים בישראל דומה, למרות שניתן היה לצפות לשיעור גבוה בהתחשב בתעשיית ההיי-טק המשגשגת.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה

     

    כמו כן, הסקירה מצאה כי בשנים האחרונות נרשם שיפור קל בהתאמת תחומי הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה לצרכי שוק העבודה. סביב שנות בועת ההיי-טק נרשמה עלייה חדה במדד ההתאמה לסטודנטים שנה א', מה שהתבטא מאוחר יותר במדד לבוגרים. אולם מאוחר יותר, חזר המדד לרמה נמוכה. יש לציין כי הפערים בערכי המדד בין השנים קטנים יחסית. בטוח השנים 2015-2012 הצביע המדד על עלייה של 177 שקל בשכר הצפוי - עלייה שנובעת משינוי תמהיל מקצועות הלימוד.

     

    מתוך סקירת האוצר ()
    מתוך סקירת האוצר

    שיעור בוגרי המחשבים בישראל נמוך מארה"ב

    עוד השוותה הסקירה בין שיעור בוגרי התואר הראשון בישראל למקביליהם בצרפת, בריטניה, ארה"ב ולממוצע ה-OECD. בהשוואה זו בולט השיעור הגבוה של בוגרי מדעי החברה וההתנהגות (22.7%) בישראל לעומת 9.1% בלבד ב-OECD, צרפת (10.6%), בריטניה (7.9%) וארה"ב (14.5%). בנוסף, שיעור בוגרי המשפטים בישראל (7.9%) גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע ה-OECD עם 3.5%, בריטניה (4.4%) וארה"ב (0.2%), אך נמוך בהשוואה לצרפת (9.3%).

    מתוך סקירת האוצר ()
    מתוך סקירת האוצר
     

    שיעור בוגרי ההנדסה בישראל גבוה גם (11.4%) הוא בהשוואה לממוצע ה-OECD שהגיע לרמה של 8.2%. עם זאת, שיעור בוגרי המחשבים (3.6%) דומה יחסית לממוצע ב-OECD עם 3.2%, צרפת (3.4%) ובריטניה (3.9%), אך גבוה במעט מארה"ב (2.8%). זאת למרות השגשוג בתעשיית ההיי-טק הישראלית, שיש לשער שהייתה מושכת יותר סטודנטים למקצועות המחשב.

     

    גם שיעור בוגרי תואר ראשון בתחומי הבריאות בישראל (5.4%) נמוך. כאשר 10.8% מהבוגרים ב-OECD מסיימים תואר ראשון בתחומי הבריאות, בצרפת 13.9%, בבריטניה 12.5% ובארה"ב 9.9%.

    מתוך סקירת האוצר ()
    מתוך סקירת האוצר
     

    על פי הסקירה, הממצא הגבוה של בוגרי המשפטים בישראל ביחס לעולם מצביע על מערך תמריצים שאינו אופטימלי להשגת צמיחה ארוכת טווח. הטענה היא שככל שבמשק יש פחות גורמים יצרניים, כמו בוגרי משפטים, כך הצמיחה נמוכה יותר.

     

    "ההסבר לכך הוא שהדבר עשוי לרמז על רגולציה רבה מדי או לא חכמה מספיק, וכן על חוקים לא ברורים שעשויים להיטיב עם 'רודפי רנטות' על חשבון היזמות והיצירתיות", נכתב בסקירה. באוצר טוענים כי ריבוי המשפטנים עשוי להאיר על בעיה במערך התמריצים במשק, שמעודד רכישת כישורי משא ומתן על השגת פלח מהעוגה על חשבון רכישת כישורים שיסייעו להגדיל את העוגה.

     

    עוד טוענים באוצר, כי אם מקבלים את טענת "התחומים היצרניים והלא יצרניים", סביר כי ריבוי המשפטנים בישראל נובע מעודף רגולציה וסיבוכיות חוקתית. על פי הנתונים, בטווח השנים 2015-1998 חלה ירידה במספר הסטודנטים למדעי החברה, מדעי הרוח, מתמטיקה וסטטיסטיקה, המדעים הביולוגיים, חינוך והכשרה להוראה, רפואה וחקלאות.

    מתוך סקירת האוצר ()
    מתוך סקירת האוצר
     

    לעומת זאת, באותן חלה עלייה במספר הסטודנטים ובוגרי הנדסה ואדריכלות, עסקים ומדעי הניהול, משפטים ומקצועות העזר הרפואיים.כמו כן, נרשמה עלייה במספר ובשיעור הסטודנטים לשנה א' בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, ואילו בתחומי ההנדסה נרשמת יציבות במספר המוחלט ובשיעור הבוגרים והסטודנטים לשנה א'.

     

    הסקירה מציגה את השכר הממוצע לבוגרי המקצועות השונים. כמצופה, בוגרי מדעי המחשב מרוויחים בממוצע את השכר הגבוה ביותר - כ-25 אלף שקל בחודש, אחריהם בוגרי רפואה עם 24 אלף שקל. בוגרי הנדסה מרוויחים כ-20 אלף שקל ואילו בוגרי פיזיקה, כלכלה, עסקים, משפטים ומתמטיקה מרוויחים כולם כ-15 אלף שקל בממוצע.

     

    מנגד, אצל בוגרי מדעי המדינה וחקלאות השכר הממוצע מתחיל לרדת עם כ-12 אלף שקל. בוגרי מקצועות העזר הרפואיים וביולוגיה מרוויחים כ-11 אלף שקל. בוגרי אמנויות, עבודה סוציאלית ושפות מרוויחים הכי מעט - כ-7,000 שקל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים