שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זהו סוד ההצלחה של קבוצות הנשים בפייסבוק
    קשה להעביר יום לאחרונה מבלי שיוסיפו אותך לקבוצת נשים חדשה בפייסבוק, שם פועלות כעת עשרות קהילות. חלקן מתמקדות בחוויה נשית בתחום ספציפי, ואחרות מקבלות לשורותיהן כל אישה באשר היא. נועה בנוש ניסתה לבדוק מה יש בקבוצות הנשים החדשות שהופך אותן לתחביב ממכר כל כך, ולמי אם בכלל הן מועילות

     

    ריבים בין בנות לפי סאות' פארק

    ריבים בין בנות לפי סאות' פארק

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קשה להעביר יום לאחרונה מבלי שיוסיפו אותך לקבוצה חדשה בפייסבוק. לא ברור לי למה פייסבוק מאפשרת לכל אדם להוסיף אותך לכל קבוצה ללא אישורך, אבל כשבדקתי בכמה קבוצות אני חברה, גיליתי שמדובר בכמה מאות, ולחלק מהן לא היה לי מושג שאני משתייכת. כך למשל, גיליתי שהוסיפו אותי לקבוצה שמבטיחה ללוות אותי להגשמה באמצעות שליחת תדרים להצלחתי. אני מניחה שהתדר שנשלח אלי באמצעות הקבוצה היה לעזוב את הקבוצה, כי חיש מהר הגשמתי מטרה זו בהצלחה.

    שכל אחת תצלם עצמה מנשקת את המסך (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    שכל אחת תצלם עצמה מנשקת את המסך(צילום: Shutterstock)
     

    לא משנה מהם תחומי העניין שלכם, מובטח לכם שתהיה קבוצה המוקדשת כולה לנושא. אוהבים עובדות היסטוריות? קרוספיט? כלבי שיצו? לגדל שיער גוף? בבקשה, מוזמנים להצטרף לקבוצה. טבעונים? פמיניסטיות ללא חוש הומור? צועקים על אנשים "חנית כמו זין"? משוועים להעיף את ה-י' מגוף ראשון בזמן עתיד? גמד פורנו נגע בכם? כל אלה הן קבוצות אמיתיות שאני חברה בהן, כך מסתבר.

     

    אם אנחנו מוצפים בקבוצות, הרי שבכל הנוגע לקבוצות נשים מדובר על שיטפון של ממש. נראה שקבוצות הנשים זוכות בשנה האחרונה לפופולריות הולכת וגואה. חלק מהקבוצות הוקמו סביב אג'נדה נשית כמו "שיח פמיניסטי" הוותיקה, המונה מעל 24 אלף חברות הדנות במקרים מיזוגיניים, אלימות מגדרית, הדרת נשים או נושאים של דימוי גוף בהן נתקלו באופן אישי, בתקשורת או בפרסומות. חלק מהקבוצות הן נישתיות ועוסקות בחוויה נשית בתחום ספציפי, כמו למשל "נשים במוזיקה" או "טיפולי פוריות - תמיכה עד להצלחה".

     

    דוגמה לקבוצה שמשלבת אג'נדה נשית עם תחום עניין ספציפי היא "מתאמנות בכל מידה". מייסדת הקבוצה, דקל זרד, אומרת ש"לכל מי שהיתה ילדה מלאה יש את הסיפור מהילדות על המורה לספורט או בלט שהסבירה להן יפה שכדאי שיורידו במשקל אם הן רוצות להמשיך להתאמן. יש כאלה שנתקעו בזה גם 30 שנה אחרי ובטוחות עד היום שזה לא בשבילן. הקבוצה הזו באה לנפץ את הקביעה הזו ולהזכיר להן שלכל אחת, בכל מידה, יש את הזכות להכיר, ליהנות ולשפר את היכולות והכושר הגופני שלה, לא משנה כמה היא שוקלת ומה מידת המכנסיים שלה".

     

    זרד, דוגמנית פלאס סייז ובעלת המותג Everybody לבגדי ספורט במידות גדולות, הקימה את הקבוצה כדי להעניק מוטיבציה לנשים אחרות באמצעות דוגמה אישית, "אבל האמת היא שאני מתחזקת ממנה בעצמי כל יום מחדש", היא מודה. "הקבוצה היא מרחב בטוח לנשים לשתף דברים שאולי הן לא היו רוצות לשתף בפומבי, מהווה בית מחבק ומעניקה מוטיבציה וגם עידוד כשצריך. אנחנו מציבות אתגרים ומשתפות את האימונים, ההצלחות הקטנות והגדולות, הניצחון לקום לאימון בוקר או להשלים ריצה. אני מתרגשת כל יום מהסיפורים האישיים של הבנות".

    הקבוצה מעניקה לה בית מחבק ומוטיבציה. זרד (צילום: בנימין אדם) (צילום: בנימין אדם)
    הקבוצה מעניקה לה בית מחבק ומוטיבציה. זרד(צילום: בנימין אדם)

     

    נשיות כהוויה

    קבוצות רבות, יש לציין, אינן תוחמות עצמן לאג'נדה ספציפית או לנושא כזה או אחר, אלא מגדירות את עצמן כקבוצה לכל הנשים. עם זאת ובאופן פרדוקסלי, הגדרה רחבה זו גורמת להן פעמים רבות להתכנס למקום צר ומצומצם, ובאופן ספציפי להתמקד בנושאים הנתפשים כ"נשיים" באופן מסורתי, כמו אמהות ושילובה עם תעסוקה או תחומי הלייף-סטייל והפנאי. כך, התעוררתי יום בהיר אחד וגיליתי שכל קבוצות הנשים אליהן אני משתייכת הפכו לשלוחה של מאמאזון, שהיא גם, כאמור, קבוצת פייסבוק פופולרית ביותר. חמור במיוחד המקרה של הקבוצה החתרנית והפרועה אליה צירפו אותי לפני כשבע שנים, ועסקה אז בעיקר בדיונים על סקס. אני לא יכולה לשים את האצבע על הרגע המדויק בו זה קרה, אבל ביום בהיר אחד מאורגזמות עברנו לדבר בעיקר על הנקה. במחשבה שניה, כנראה שזה הדבר ההגיוני ביותר שיקרה אחרי סקס.

     

    תחושה דומה עולה בי לאחרונה גם מקבוצת "השוות של תל אביב" בה אני חברה. לא שיש משהו רע בהמלצות על רעיונות למתנה עבור הבעל לכבוד יום הנישואין, טיפים להריון או חוות דעת על גני ילדים, אך האם אלו הנושאים המגדירים את ההוויה הנשית? ליאת ורדי-בר, המקימה של קהילת ה"שוות", טוענת כי מדובר בתקופות ושזה מאד משתנה: "יש גלים לתכנים: יש תקופות של נשיות ו'עצמי', ויש תקופות של זוגיות, דייטים, ברים ושידוכים. מסעדות ואימהות הן תמיד באופנה. אני חושבת שבקבוצה של תל אביב ה'גלים' יותר ארוכים ולכן אולי מרגיש לך שהתוכן הוא בעיקר 'אימהי'. זה גם מאד מושפע מ'גלים' של מצטרפות חדשות".

     

    קבוצת "השוות של פרדס חנה", שפתחה ליאת לפני כחמש שנים, הפכה לקהילה המונה לא פחות מ-37 תתי קבוצות "שוות" בארץ ובעולם, כולל סניפים בניו יורק ובניו זילנד. ליאת חולשת על האימפריה הפייסבוקאית שהקימה באמצעות כריזמה, אינטליגנציה והומור, ובעזרתן האדיבה של מנהלות מקומיות לכל קבוצה. את הצלחת הקהילה היא תולה, בין השאר, בעובדה שהן גורמות לנשים להכיר מקרוב באוף-ליין, ברחוב ובשכונה: "יש המון תרומה לקהילה, עשייה חברתית, ראיית האחר.ת, ותחושה של ביחד, למי שרוצה בכך כמובן. הקבוצות נוצרו כדי שאף אחת לא תרגיש לבד, וכדי להחזיר את האפיל למונח 'קהילה'".

    הקימה 37 קבוצות של נשים שוות בארץ ובעולם. ליאת ורדי-בר (צילום: סלפי) (צילום: סלפי)
    הקימה 37 קבוצות של נשים שוות בארץ ובעולם. ליאת ורדי-בר(צילום: סלפי)

     

    בחזרה לשבט

    השגשוג האדיר של קבוצות הנשים השונות מצביע על כך שהן ככל הנראה עונות על צורך רחב בקרב נשים, אבל על איזה צורך מדובר? נושא ההשתייכות לקהילה עלה גם בקרב חברות אחרות בקבוצות הנשים עימן שוחחתי. יסמין, הפעילה בקבוצות נשים רבות, טוענת שהדיונים גורמים לה לתחושה טובה ולידיעה שאינה לבד בעולם. "הכרתי בנות נחמדות ככה, ובאמת שאני כבר פחות מרגישה לבד במערכות מסוימות".

     

    ענת מסבירה שהצרכים עליהם עונות קבוצות הנשים, הם "תחושת שותפות גורל ותחושת קרבה, גם עם אנשים זרים". לי מתעכבת על קבוצת "Supergirl זה אופי", וטוענת כי מדובר ב"קהילת בנות מטורפת שאסור לפספס". לדבריה, "זה כמו ללכת לאירועים של סושיאל – מייצרים שם קשרים חברתיים". מריה גרין פוברצ'יק, המייסדת של הקבוצה, מסבירה מה גרם לה לפתוח את הקבוצה המדוברת: "לאורך האבולוציה נשים צמחו בתוך קהילות. ה'שבט' והאחווה אפשרו לנשים ללמוד וללמד האחת את השניה. יחד עם הקונספט של 'חדר משלך', לפיו המרחב הנדרש לאישה הוא מוגן ועצמאי, אנחנו רואות שהקהילה מייצרת את עצמה ועונה על מגוון צרכים אנושיים - הקשבה, הכלה, אמפתיה, שיתוף. אני לא 'מייצרת' קהילה, אני מאפשרת אותה ונותנת לה גבולות".

     

    הקבוצה, שנפתחה רק לפני שנה, כוללת כבר כמעט 30 אלף נשים. מה סוד הקסם שלה שגרם לה לצמוח כה מהר? מריה תולה את הסיבה בין השאר בעובדה ש"הקבוצה פונה לנשים באופן כללי, ללא הגדרה מדויקת של קהל יעד או פילוח על פי גיל/עיסוק/מצב אישי וכדומה. גם הנושאים העיקריים בקבוצה", היא מציינת, "הם הנושאים העיקריים בחיים - תעסוקה, הורות, זכויות אדם ופוליטיקה, זוגיות וגיפים של חתולים. אה, ואוכל. לאור המגוון האנושי וחוסר ההגדרה במודע של תחומי העיסוק של הקבוצה, אין נושא מוביל".

    מריה גרין פוברצ'יק. "אני לא מייצרת קהילה, אני מאפשרת אותה" (צילום: פזית עוז) (צילום: פזית עוז)
    מריה גרין פוברצ'יק. "אני לא מייצרת קהילה, אני מאפשרת אותה"(צילום: פזית עוז)
     

    תועלות נוספת ששואבות הנשים מהקבוצות הללו, בעיקר מן הקבוצות הייעודיות לנישה ספציפית, הן תועלות פרקטיות כמו קבלת מידע, טיפים והמלצות. דנה חברה בעיקר בקבוצות של אמהות: "הצטרפתי אחרי הלידה. יש בקבוצות הללו הרבה טיפים לאמהות טריות, וזה מצוין. כשהבן שלי היה קטן נעזרתי בהן מאד, למשל בקטע של אוכל. היום הוא בן שנתיים, ואני בעיקר מקבלת רעיונות איפה אפשר לטייל ופעילויות".

     

    ומה לגבי הסגירות המגדרית? דנה למשל, מאוד מרוצה מהעובדה שקבוצות האמהות הללו לא כוללות בתוכן גברים: "חשוב שלא יהיו גברים כיוון שבנות מתייעצות שם על דברים אישיים, כמו כאבים אחרי לידה והתמודדות בבית עם קשיים. בנות מתייעצות כשהן מרגישות לבד והבעל לא עוזר להן עם הילדים". נושא נוסף שעלה בשיחות שניהלתי הוא עניין ההעצמה הנשית. לי מתעניינת ב"סיפורים של העצמה נשית על איך אפשר לשנות אם רק רוצים – מקצוע, חיים, גישה, הכל". דנה מספרת שההשתתפות בקבוצות מעניקה תחושה של "שותפות, העצמה נשית, הבנה, שייכות וגם גאווה".

     

    אישה בינונית וסבירה

    אולם תחושת ה'סיסטרהוד' הזו אינה נחלת חלקן של כל הנשים: "אף אחת לא צריכה לקבל מדליה על זה שהיא חיה את חייה, אבל זה מה שקורה שם בפועל", אומרת אור על אחת מקבוצות הנשים. "זה כבר מגוחך. מישהי מעלה סלפי וכותבת 'אני צריכה עידוד כי הלכתי היום לעבודה!', וכל הבנות ישר: 'מהממת!', 'מדהימה!', 'איזו תותחית את!', 'אני רוצה שנהיה חברות במציאות!', ואני כזה: 'אחותי, כולה התקלחת והלכת לעבודה הבוקר, תרגיעי'".

     

    "אני לא חושבת שלהיות נשאית של שני כרומוזומי איקס הופך אותך למשהו מיוחד. אני אפילו אגיד שזה פוגע בפמיניזם לדעתי, וכל ההתחנפות הזו מרגישה לי צבועה ומתישה. אני בעד קהילה, דונט גט מי רונג, אבל אני מרגישה שהקהילה שם חונקת, שהיא מכריחה אותי להיכנס לתבנית מסוימת שאני לא שייכת אליה, והניסיונות לשייך אותי בכוח רק גורמים לי להרגיש עוד יותר זרה שם".

    אני לא מאמינה שמחקו לי את הפוסט! (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אני לא מאמינה שמחקו לי את הפוסט!(צילום: shutterstock)
     

    גם שרון מחזיקה בדעה שלילית כלפי כלל קבוצות הנשים השונות: "לא רק שהן חופרות אלא שהן מחזקות התנהגות שלילית. מחזקות צומי, התמסכנות והתקרבנות. את כותבת סטטוס של 'אני מסכנה, אני מסכנה', ואז כולן מחזקות אותך. וכל היום – 'את מהממת', 'את מלכה', 'אני מפרגנת ומעריצה'". יסמין טוענת שלפעמים המחמאות מתחלפות במריבות מיותרות, שנגמרות בעיקר כשהשיח נסב על דברים שהם מחוץ לנורמה, כמו פוליאמוריה או מערכות יחסים פתוחות. "זה לא בהכרח ויכוח", היא אומרת, "הרבה פעמים זו השתקה מסוג 'את לא יודעת כלום. ביי'".

     

    אין ספק כי לקבוצות הנשים תפקיד חשוב ביצירת קהילה, תחושה שאת לא לבד ורקימת חברויות מחוץ לרשת, כמו גם מתן אפשרות לשתף ולזכות באוזן קשבת, עצה, תמיכה או עזרה פרקטית. לנשים ניתנת במה לדון בנושאים שמקבלים ייצוג חסר בתקשורת ובמרחב הציבורי, שכן הנושאים ה'נשיים' אינם מוערכים חברתית. זאת בניגוד לגברים, שאינם זקוקים לפלטפורמה נפרדת וסגורה כדי לדון בנושאים 'גבריים', מאחר שנושאים אלה נמצאים בלאו הכי בסדר היום החברתי.

     

    עם זאת, הצלחתן המסחררת של קבוצות בעלות שמות כמו "שוות" ו"סופרגירל" מעלה תהיה. האם כדי להיות אישה ראויה את צריכה להחזיק בכוחות-על? ההאדרה של הנשיות משתקפת ביתר שאת בקבוצות הנשים. כך למשל, 'פוסט ההכרות' שנוהגות לכתוב מיוזמתן חברות חדשות בקבוצה של הסופרגירלז, נפתח כמעט תמיד במשפט "אני סופרית בגלל ש...", כאילו שעל נשים לא מופעלים מספיק לחצים גם ככה.

     

    בכלל, נדמה שכדי להיות אישה ראויה מצופה ממך להיות רעיה למופת, אם השנה, מפרנסת שאפתנית, בעלת תחביבים וזמן פנוי לתחזק קשרים חברתיים, ומבלי שאחד מהתפקידים האלה יפגע חלילה בתפקיד השני, השלישי והרביעי. ואם כל זה אינו מספיק קשה לביצוע, נסי לעשות זאת תוך כדי תחרות מתמדת עם נשים אחרות על תואר 'מחזיקת כוחות-העל של השנה'. אלא שהתחרות הזאת היא בסופו של דבר, תחרות של חלשים, או יותר נכון - חלשות, כי זה שמחזיק בכוח חברתי לא צריך כל הזמן לנמק מדוע הוא חזק. הוא פשוט חזק, נקודה.

     

    הוא לא צריך העצמה, כי מעולם לא החלישו או הקטינו אותו. אז כן, אנחנו נשים ואנחנו צריכות העצמה. אני פשוט לא בטוחה שהניסיון להיות אשת-על הוא הדבר שיעצים אותנו. פעם אחת הייתי רוצה לראות מישהי כותבת "אני סופרית בגלל שאני בינונית וסבירה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    שכל אחת תצלם את עצמה מנשקת את המסך
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים