אימפריית השמש
בעבר הסטרנגלרז סירבו להופיע בדרום אפריקה בגלל האפרטהייד, אבל לישראל הם חוזרים בשמחה והודפים גם את המחאות מצד ה-BDS. בראיון מפגין חבר הלהקה ז'אן ז'אק בורנל ידיעות מרשימות על הנעשה בארצנו ואומר: "בצד השני רוצים לזרוק אתכם לים. אז לאלה אתה מושיט יד? איך זה הגיוני?"
הסטרנגלרז וז'אן ז'אק בורנל (64) הגיעו לראשונה לישראל ב-1987, תקופת השיא שלהם, שנה אחרי שהוציאו את להיט הענק "Always the Sun". בורנל, בסיסט, אוטודידקט וחובב טבע נלהב, ביקש לחרוש את הארץ כמה שיותר. "כמעט נהרגתי אצלכם", הוא יורה.
ב-17 בנובמבר יופיעו הסטרנגלרז בשם האמונה ברוקנ'רול בהיכל התרבות בתל אביב, בהרכב שיכלול את שלושת המייסדים - בורנל, המתופף ג'ט בלאק (בראיין דאפי) ודייב גרינפילד, יחד עם הסולן באז וורן. זו תהיה הפעם השלישית שלהם בישראל, מה שלא מנע מגורמים פרו-פלסטינים ותומכי תנועת ה-BDS לנסות לטרפד את כל העסק. "אמרתי להם פאק אוף", מפטיר בורנל באדישות.
איך זה קרה?
"זה היה בשבת, נהגתי בחזרה מים המלח ועברתי דרך ירושלים. פתאום אני מרגיש מטר של אבנים כבדות על הג'יפ וכבר חשבתי שזהו זה, ידידיי".
טעות של מתחילים.
"ספר לי על זה. בדיעבד הסבירו לי שנכנסנו לשכונה הכי חרדית בירושלים. למזלנו, הצלחנו לברוח מהר. האמת? זה היה עניין די מרגש. תחשוב על זה, סקלו אותי באבנים בהולי־לנד בשם האמונה".
הסטרנגלרז היום (צילום: יח"צ)
רוג'ר ווטרס הרים טלפון?
"לא באמת. שמע, כל העניין הזה שלו הוא מצד אחד אידיוטי ומצד שני קצת נאיבי. ווטרס לא באמת יודע הרבה על ישראל כנראה ולכן מתנהל בצורה הזו".
תסביר.
"קראתי לא מעט על הסכסוך. אוקיי, אז יש למשל מחלוקת על השטחים ביהודה ושומרון, את זה גם אני יודע, אבל מה רוצים מישראל אם חלק לא בדיוק קטן בצד השני רוצה לזרוק את הישראלים לים, להרוג אותם וגם לא מכיר בהם בכלל? אז לאלה אתה מושיט יד? איך זה הגיוני?"
אתה לא רע בתור נציג הסברה שלנו.
צוחק. "בנוסף, לא הוזמנו אף פעם לרשות הפלסטינית. אם היו מזמינים אותי לשם, אולי הייתי בא. אבל מזמינים אותי לישראל, אז אני מגיע. ותן לי להוסיף לך. ישראל היא דמוקרטיה, נדמה לי 50-50 שמאל ימין בערך, לפי הבחירות האחרונות, נכון?"
בגדול, אתה יודע את החומר.
"אז יש לישראל בעיות, אוקיי, אבל למי אין? וישראל מוקפת בהרבה אויבים אז איך היא אמורה להתנהג כדמוקרטיה יחידה באזור? אני יודע שאנשים מנסים להחרים מוצרים של ישראל, ומכיר את ענייני אונסקו והמקומות הקדושים בירושלים. אבל אני גם יודע שמהשטחים יורים טילים ישר לתוך בתים של אזרחים ישראלים בכוונה להרוג, וזה לא קורה להפך. אז על מה רוג'ר ווטרס פאקינג מדבר? אנשי BDS לא יכולים להתווכח איתי. אני יותר מדי אינטליגנטי עבורם. גם על המוסד קראתי די הרבה".
ההתחלה
1974, גילפורד, אנגליה. בלאק חובר לבורנל, לסולן יו קרונוול ולדייב גרינפילד. הם מערבבים פאנק עם רוק פסיכדלי והמוזות שלהם רועמות. בין אפריל 1977 למאי 1978 הם שיחררו שלושה אלבומים שהניבו להיט ענק, "No More Heroes", שיר הנושא של האלבום השני. הפריצה המסחרית הגדולה הגיעה באייטיז, לאחר שעברו לסגנון ניו-ווייב ורוק מלודי יותר. בנובמבר 1981 הם הוציאו את האלבום "La folie" עם ההמנון "Golden Brown" שפתח לרווחה את הדלתות שמעבר לאי הבריטי."באותו זמן היינו בחברת תקליטים (ליברטי) שבלעה את הלייבל הקודם. הם אמרו לנו שהפאנק נגמר ושאנחנו גמורים באותה מידה. הם לא רצו את השיר, אמרו שזה לא נשמע כמונו וגם שאי-אפשר לרקוד איתו. הכרחנו אותם להוציא את זה ואז הם רצו להתחכם, ולשחרר את השיר קצת אחרי הכריסמס כדי שהוא ייעלם בין המוני שירים שיוצאים. אבל לא הלך להם. 'Golden Brown' קיבל חיים משלו ורץ יפה מאוד".
הסטרנגלרז היו בזון. בשנה שאחרי הם הציגו את הלהיט "Strange Little Girl" במסגרת אוסף שיצא אז, וב-1983 הגיע האלבום "Feline" עם הלהיטים "Midnight Summer Dream" ו"European Female". באוקטובר 1986 הגיע הלהיט הגדול ביותר שלהם עד היום, "Always The Sun", שהיכה חזק במיינסטרים האייטיזי הנפוח. "כמו תמיד, ראינו את העתיד", הוא נזכר, "זה בעצם היה שיר הלל לכוח הסולארי שאמור להניע את העולם, מחווה ידידותית לסביבה. היינו אז בסיבוב באוסטרליה ושמנו לב לתנועות אקולוגיות שפורחות שם".
השנים האטו אותם וקרונוול עזב ב-1990. את אלבומם המקורי האחרון הוציאו ב-2012. "אלבום שהצליח לנו מאוד. ואגב, זה שנשארנו יחד שלושתנו זה חתיכת הישג. הבעיה הגדולה בלהקות היא חלוקת הכסף. ראיתי הרבה להקות סביבנו שהתפרקו בגלל ויכוח על זכויות יוצרים. הדינמיקה בלהקות משתנה הרבה פעמים כי בחור אחד, זה שכותב את הרוב, לוקח גם את רוב הכסף והאחרים הופכים לצלליות. זה לא בריא. אסור לפרק להקות בגלל כסף ואגו. אצלנו תמיד הכל היה בחלוקה שווה, גם היום. חוץ מזה, מאוד חשוב לא לחשוב כל הזמן מסחרית, זה גם לא בריא. הכנות חשובה יותר".
דוגמה?
"פעם הוזמנו לדרום אפריקה בעבור המון כסף אבל סירבנו בגלל האפרטהייד. סירבנו גם לטור בארצות הברית לא מזמן, תמורת די הרבה כסף".
למה?
"הייתי פשוט עייף. אני לא רוצה להפוך למכונה. ניסו לשכנע אותי, אמרו לי שייצא לנו באמת כסף גדול משם, אמרתי להם, 'אז מה, אני רוצה לישון'. הרגשתי שאני ברצף של יותר מדי עבודה".
איפה אתה בקלישאה של סקס, סמים ורוקנ'רול?
"ראיתי הרבה מאוד אנשים סביבי סובלים מזה אז לא לקחתי יותר מדי משום דבר. אני תמיד אומר שהכל בחיים חייב לבוא במינון נכון".
אוקיי, מה אתה אוהב במוזיקה של היום?
"את הסטרנגלרז, אבל שמעתי די הרבה".
בוא תפתיע אותי: ביונסה, ריהאנה?
"הן משאירות אותי די קר. אבל כמובן שיש למוזיקה הזו קהל גדול ויש סיבה שהיא תתקיים. זה לגמרי לא כוס התה שלי. זה לא נוגע בי בכלל. אבל צלצל אליי מחר בשלוש בלילה. אולי אענה לך אחרת".
הראיון התפרסם במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
הסטרנגלרז
יח"צ
מומלצים
