שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חלון למערב: מיאנמר מתחילה דרך חדשה
    ביטול ההגבלות הכלכליות בין ארה"ב למיאנמר, נתן את האות לפתיחת שערי הכלכלה למשקיעים זרים. אבל המדינה האסייתית עדיין זקוקה לרפורמות, בהן השלטון הצבאי ובעיית זכויות האדם. חשוב לזכור: מדובר בעולם עסקי ייחודי, שדורש היכרויות אישיות והבנה ביחסי אנוש בסביבה מורכבת

    בחודש שעבר, נשיא ארה"ב היוצא, ברק אובמה, חתם על ביטול ההגבלות הכלכליות שהטיל הממשל האמריקני על מיאנמר (בורמה לשעבר). אפשר לראות זאת כסופו של תהליך שהחל לקראת סוף שנות ה-90', כאשר נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, הטיל שורת הגבלות כלכליות על סחר עם המדינה. ביטול ההגבלות בא מתוך ההבטחה למנהיגת מפלגת השלטון החדשה, אאונג סן סו צ'י, בביקורה בוושינגטון בשנת 2014. ומוכר כתחילת דרכה החדשה של מיאנמר הדמוקרטית.

     

    טורים נוספים מאת טל רשף

    זהבי יעזור לסינים לעשות יותר ספורט

    הזדמנות או מלכודת? ניגריה בצומת דרכים

    מנהיגי העולם מעדיפים את סין על ארה"ב?

     

    תהליכה של מיאנמר כולל בתוכו רפורמות רבות, הצבא עדיין שולט בעמדות מפתח בפוליטיקה ובכלכלה, ישנן בעיות של זכויות אדם, כמו מול המיעוט המוסלמי, הרוהינגה, אך עם מדינה דמוקרטית וידידותית אין הצדקה לפעול בעזרת איסורים וסנקציות, ובמיוחד אם היא מוגדרת בתור הדבר הבא באסיה

    אאונג סן סו צ'י (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    אאונג סן סו צ'י(צילום: Gettyimages)
     

    בעקבות ביטול ההגבלות, חברות אמריקניות יכולות לפעול באופן די חופשי מול המדינה. ההגבלות שנותרו בתוקף הן איסור פעילות עם מספר אנשי מפתח מהכת הצבאית והמקורבים אליה, אשר גם אסורים בכניסה לארה"ב, וכן איסור סחר באמצעי לחימה.

     

    כמו כן, למען הניראות מול רשויות וגופים אמריקאים, הסרת ההגבלות מסמנת אור ירוק לבעלי נתינויות רבות אחרות. למשל במקרים של שיתופי פעולה עם גופים אמריקאיים או מימון ממקורות אמריקאיים.

     

    גופים חדשים שנכנסים היום לפעילות מול מיאנמר יגלו כי לאורך שלושת העשורים בהם היא הייתה ממודרת מעולם העסקים המערבי, כלכלת המדינה שינתה את פניה. בעבר, היה מדובר במדינת חקלאית של מגוון גידולים, חוטבי עצים ומכרות אבני אודם. נכון להיום, מאגרי אבני האודם בקרקע הידלדלו בעקבות כריית יתר, ובמקומם החלו להיכנס ענפים חדשים המאפיינים מדינות מתפתחות דוגמת ייצור חומר גלם לתעשיה, בתי מלאכה ומפעלים קטנים, בעיקר של טקסטיל.

     

    נמלי הים במדינה (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    נמלי הים במדינה(צילום: Gettyimages)

    הכלכלה המקומית מתחילה לנוע קדימה

    במהלך ששת החודשים האחרונים, היקף סחר החוץ של מיאנמר הסתכם בכ-13 מיליארד דולר, מתוכם 5.5 מיליארד ייצוא ו-7.3 מיליארד ייבוא, כלומר גרעון של 1.8 מיליארד דולר. חלוקה הסחר לתחומים טיפוסית למדינת כלכלה מתעוררת: ייצוא חקלאות בסך של 1.37 מיליארד דולר, 228 מיליון מוצרי דיג, 382 מיליון - מחצבים, 113 מיליון - עץ וההבטחה הגדולה של המדינה: 2.6 מיליארד דולר ייצוא של מוצרי תעשיה.

     

    מה מייבאת מיאנמר? ובכן בנמלי הים פורקים בעיקר חומרים לתהליכי ייצור, מוצרי צריכה אישית, מכוניות וחומרי בניה, כל אלה מגיעים בעיקר מסין, אך גם יפן, הודו, אינדונזיה, גרמניה, צרפת והונג קונג. מי חסר ברשימה הזאת? נכון, ארה"ב. והממשל האמריקני היה רוצה לראות את זה משתנה.

     

    שדות חיפושי הנפט (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    שדות חיפושי הנפט(צילום: Gettyimages)

    השנים שחלפו חסמו בפני מיאנמר את השקעות המערב, ועל כן באופן טבעי היא פנתה אל האלטרנטיבות - בעיקר סין. זו האחרונה השקיעה סכומי עתק לאורך השנים. היא בנתה תשתיות של נמלים ורכבות, פתחה קו ייבוא נפט וייצוא סחורות, פיתחה את גידול העץ בצפון המדינה, והפכה את מיאנמר לנתיב המוצא שלה אל הדרום וממנו אל הודו, המפרץ הפרסי והלאה דרך תעלת סואץ.

     

    בנוסף, סין שיעבדה חלקים נרחבים בכלכלה של מיאנמר ויצרה מעגל תלות בו היא מספקת מוצרים מוגמרים ומייבאת מוצרים ראשוניים. בתחילה, מהל הפיתוח היה חיובי עבור הגנרלים שאיש לא רצה לדבר איתם במדינות המערב, אבל זה לא האידיאל לפיתוח הכלכלי של המדינה הזאת. יש בה צרכים רבים וגדולים, היא צריכה ורוצה להתפתח.

     

    החברות המערביות שנכנסות כעת אל מיאנמר, וביניהן גם החברות הישראליות, צריכות להתמודד עם עולם עסקי ייחודי. זאת סביבה שהחוק בה עדיין בתהליכי גיבוש - מה שיוצר עמימות וחוסר בטחון אצל משקיעים. קחו למשל את חוקי ההשקעות. דו"ח של ה-OECD מצביע על כך שבמיאנמר יש שתי מערכות חקיקה בנושא השקעות, האחת לאזרחים, האחרת לזרים ויש ביניהן התנגשויות. עד עכשיו התחום היה עמום, אולי במכוון, כי כשהחוק לא ברור, לפקיד יש יכולת רבה יותר למשוך בחוטים ולקבל מעטפות בתמורה לכך.

     

    חקלאות במדינה (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    חקלאות במדינה(צילום: Gettyimages)

    ראש מועצת ההשקעות של המדינה, יו אאונג נאינג או, הודיע כי הגדרת החוק החדש נמצאת בתהליכי גיבוש וכי עד לסוף השנה הפיסקאלית, באפריל 2017, יפורסם ברבים חוק השקעות אחיד וחד משמעי המגדיר לאן משקיעים זרים יכולים להיכנס והיכן הם נדרשים לעשות זאת בעזרת שותף מקומי במתכונת של JV.

     

    מקורן של רוב החברות ששולטות בשוק הוא מסין. צמרת העסקים בנויה מאנשים שאינם מתורגלים בפעילות מול המערב, ומכאן היקף השחיתות והלבנת כספים רחב מאוד. ישנה מעורבות של גופים רבים שדורשים נתח לעצמם והפעילות מולם דורשת היכרויות אישיות, לחיצות ידיים, שמות, מספרי טלפון והבנה ביחסי אנוש בסביבה מורכבת.

     

    זאת סביבה שלעתים מצריכה סיוע של אנשי צבא בהווה או לשעבר, שחלקים רחבים מתוכה בעלי אורח חיים הבודהיסטי ופועלים על פיו. על מנת לצלוח את ההתנהלות מולה, יש להכיר את התרבות ולהבין אותה. חשוב לזכור שבפריפריה ישנם אזורים הנשלטים לעתים על ידי התנגשויות בין בודהיסטים ומוסלמים, בעיקר בצפון מערב, ולעתים על ידי ארגוני גרילה וסחר סמים, בעיקר באזורי הגבול והג'ונגלים. בסופו של דבר, זאת כלכלה שנמצאת בצמיחה ובתהליך של שינוי, ולכן נדרש אורח רוח וסבלנות.

     

    לקראת זינוק מחודש

    איש עסקים ישראלי הפועל במיאנמר, דורון לנדאו, יודע לספר כי הוא מזהה הזדמנויות חדשות רבות. לאחרונה, הייתה האטה מסויימת בצמיחה, אך כעת ישנה תחושת היערכות לקראת זינוק מחודש. לדעתו, חסרים משקיעים זרים שיכניסו כסף מבחוץ.

     

    הבנקים במיאנמר חדשים יחסים ולעתים חסרי נסיון בפעילות מול צמיחה מהירה והתנהלות עם השוק הגלובלי. לנדאו מזהה מחנק באשראי וריבית גבוהה (20%), לכן המקומיים מתקשים לממן פרויקטים ולהניע את הכלכלה קדימה. באילו תחומים בעיקר? ההערכה שלו היא כי עיקר ההתקדמות תהיה בתחומי החינוך, רפואה וחקלאות.

     

    הכותב הוא יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות במיאנמר , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות להכשרה עסקית בין-תרבותית  בחברות ישראליות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים