שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחרי 12 שנות חל"ת: מנהלת נלחמה על פנסיה
    עובדת ותיקה של משרד החינוך גילתה שתנאי הפרישה שלה נפגעו בעקבות החלטה לבטל את ההכרה בשנות ה"חופשה". בית הדין לעבודה נחלץ לעזרתה
    בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שאין לפגוע בתנאי הפנסיה של מורה ומנהלת לשעבר, שתבעה את משרד החינוך משום שהחליט לבטל רטרואקטיבית חופשה ללא תשלום (חל"ת) של 12 שנים שאושרה לה בחלק האחרון של הקריירה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התובעת עבדה במשרד החינוך כמורה וכמנהלת בשנים 1969-1988, ולאחר מכן עברה לשמש מנכ"לית העמותה לקידום החינוך של הסתדרות המורים. על מנת שרצף הזכויות שלה לפנסיה במשרד החינוך יישמר היא הגישה בקשה לחופשה ללא תשלום והמדינה אישרה לה חל"ת בשנים 1995-1988.

     

    מ-1996 נוצר נתק ביחסי העבודה לאחר שהמדינה סירבה לאשר לה חל"ת נוסף, והתובעת וההסתדרות פנו לגורמים שונים במשרד החינוך במטרה למצוא פתרון. בעקבות פניות אלה, ב-1998 היא שובצה לעבודה באחד המרכזים הפדגוגיים בהיקף של שמונה שעות שבועיות. שנה לאחר מכן עברה לעבוד בהדרכה בבית ספר בפתח תקווה בהיקף שעות דומה.

     

    אלא שלאחר זמן מה התחוור לה כי היקף השעות שבו הועסקה מ-1998 לא מספיק לצבירת זכויות לגמלה. בעקבות זאת היא ניהלה מגעים נוספים מול המשרד וב-2002 אושרה לה רטרואקטיבית חל"ת גם עבור השנים 2001-1995.

     

    ב-2003, בהיותה כבת 55, ובעקבות קיצוצים, יצאה התובעת לפנסיה מוקדמת. ב-2007, בשל חילוקי דעות ביחס לזכויותיה, היא הגישה תביעה נגד המשרד לבית הדין לעבודה בתל אביב. בתגובה, משרד החינוך ביטל את אישור החל"ת עבור השנים 2001-1995, וכתוצאה מכך פחת משמעותית שיעור הגמלה הפנסיונית שלה.

     

    בקשתה מבית המשפט להצהיר שביטול החל"ת אינו תקינה דחתה, והיא ערערה לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד.

     

    המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד גדי שילה, טענה מנגד שאישור החל"ת המקורי ניתן שלא כדין על בסיס הטעייה ומידע לא נכון שמסרה ההסתדרות למשרד החינוך. המדינה הוסיפה כי מכל מקום, אלמלא ניתן אישור החל"ת ב-2002, המערערת כלל לא הייתה זכאית לפרוש לגמלאות במועד שבו פרשה, ולכן היא לא שינתה את מצבה לרעה.

     

    אבל השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה דחו את טענת המדינה בעניין הטעייה בהיעדר הוכחה. לדבריהם, בטרם מתן האישור ב-2002 עמדו בפני משרד החינוך כל הנתונים הרלוונטיים. בנסיבות אלה, לא די בכך שההחלטה ניתנה בטעות, ועל מנת לבטל אותה יש צורך ב"נסיבות מיוחדות" שבהן אינטרס הציבור גובר על אינטרס הפרט.

     

    בנוסף, השופטים ציינו שאישור החל"ת בוטל כשהמערערת כבר בת 62, ואפשרויות התעסוקה העומדות בפניה מצומצמות ביחס למועד בו פרשה. הם העירו כי סמיכות הזמנים בין הגשת תביעתה של המערערת ש לבין ביטול אישור החל"ת מעורר חוסר נוחות.

     

    בסיכומו של דבר קבעו השופטים כי ההחלטה על ביטול החל"ת מבוטלת, והמערערת זכאית לגמלה ולמענק פרישה בשיעורים שנקבעו בהחלטה הראשונה של הממונה על הגמלאות. המדינה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים