להקת המתופפים היפנית שחיה בקומונה
הם מנהלים חיי קומונה וקורעים את עצמם באימונים מטורפים מסביב לשעון. כשמישהו רוצה להתחתן, למשל, הוא מתבקש לעזוב. הסיפור המדהים של להקת המתופפים היפנית "יאמאטו", שמגיעה אלינו לסיבוב הופעות
"אומרים שהצליל של תופי הטאיקו היפניים מזכיר את צליל פעימות הלב שקיים בכל אחד מאיתנו, ועל זה מבוסס המופע כולו", אומר לי אחד מחברי הלהקה. "זהו צליל מלא אנרגיה שנמשך בתוכנו כל הזמן, מרגע הלידה, והוא ממשיך לפעום כל עוד אנחנו חיים".
הלהקה, שפתחה ב־2012 את "פסטיבל ישראל" בירושלים, מגיעה אלינו בחודש הבא לשלוש הופעות (10.12 באודיטוריום חיפה, 12.12 בהיכל התרבות ת"א, 14.12 במשכן לאמנויות הבמה בבאר־שבע), כשחבריה מביאים איתם למעלה מ־20 תופים בגדלים ובצלילים שונים, ולצידם כלי נגינה נוספים, ממצילות קטנות, חלילי במבוק וכלי מיתר עתיקים. התוצאה היא סאונד עשיר וקסם יפני מסורתי בן 1,500 שנה, בלבוש ובאנרגיות של המאה ה־21. עד היום צפו בהם יותר ממיליון צופים ב־51 מדינות.
להקת "יאמאטו" נוסדה לפני יותר מ־20 שנה במחוז נארה, שנחשב לערש התרבות של יפן. זה התחיל מארבעה מתופפים, אבל כיום יש בלהקה עשרים חברים, שמנהלים חיי שיתוף 24 שעות ביממה. חיי הקומונה מהווים חלק בלתי נפרד מהאני מאמין של הלהקה, והאודישנים שעושים לחברי להקה חדשים כמעט שלא עוסקים בכישורים המוזיקליים שלהם, אלא ביכולת שלהם להשתלב בקבוצה. "לא אנחנו מחליטים מי יצטרף, אלא המועמד עצמו צריך להיות מסוגל ליהנות מהשיתוף בחיים, באימונים ובחזרות היומיומיות", הם מסבירים. כי חיי היומיום של חברי הלהקה אינם פשוטים, וכוללים ריצה של 10 ק"מ בכל יום, אימוני כושר והרמת משקולות, וכמובן חזרות עם התופים. "עד שהשכנים מתחילים להתלונן, ואז אנחנו עוברים לנגן בכלים שקטים יותר, או מכינים לעצמנו מקלות תיפוף חדשים", הם אומרים.
אז זה כמו להצטרף למנזר? אני שואלת. "יותר נכון לומר, שאנחנו כמו משפחה גדולה", מגיעה התשובה.
"ואם מישהו מחליט שהוא רוצה להתחתן מחוץ ל'משפחה'?" אני מקשה.
גם הפעם התשובה אינה מתעכבת לשנייה: "כשאני ביאמאטו כל מה שאני רוצה זה לשפר את היכולות שלי ולשפר את המופע. אין זמן לחשוב על דברים אחרים. ואם מישהו רוצה להתחתן, סימן שהוא הגיע לשלב שבו הוא חש פחות להט כלפי יאמאטו והגיע זמנו לעזוב את הקבוצה".
• הכותבת הייתה אורחת ההפקה בפראג
הכתבה התפרסמה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"