לראשונה מאז 2004: פרס דואה בשמי הגולן
לאחר 12 שנות היעדרות, נצפה ותועד בימים האחרונים עוף דורס מסוג פרס באזור הגולן. הפרס שניזון מנבלות ועצמות, נכחד כעוף מקנן בישראל בשנות ה-80 והוא מבקר לעיתים רחוקות בגולן, בנגב ובאילת. "כשרואים אותו עף ודואה, מבינים שהוא המלך והשמיים הם שלו", אומר צלם הטבע שי סנדרוביץ שצילם את המבקר הנדיר
אחד העופות הדורסים הנדירים ביותר בישראל תועד וצולם היום (שישי) בצהריים במצוק באזור אליעד בדרום רמת הגולן.
הפרס נחשב לעוף דורס שנכחד מאזורנו ונמצא בסכנת הכחדה באירופה. בישראל הוא נכחד כעוף מקנן בשנות ה-80. ביום שלישי השבוע הוא נצפה לראשונה על ידי הצפר ערן בנקר באזור מושב נוב בגולן. מאז החלו צפרים לנסות לאתרו באזור.
התצפית האחרונה של פרס בארץ, לפי יהונתן מירב, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע היתה לפני 12 שנה.
שי סנדרוביץ, צלם טבע ותושב אליעד בדרום רמת הגולן, חיפש ביומיים האחרונים יחד עם הצפר והמדריך ליאור כסלו את הפרס. "חיפשנו אותו בנרות בחצי מהגולן ולא מצאנו כלום. כששמתי לב שיש רוחות מזרחיות בגולן, שיערתי לעצמי שאולי הן יגרמו לפרס להגיע לאזור המצוק באליעד", מסביר שי.
"זו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני רואה פרס"
הוא יצר קשר עם חוקרת פרסים מספרד ולאחר שדיווח לה על התצפית בפרס ועל האקלים הנוכחי בארץ, היא המליצה לו להגיע לאזור גבוה ופתוח.
"יצאתי לשטח בצהריים מייד כשחזרתי מהעבודה. לקחתי את ציוד הצילום והמתנתי במצוק. לא עברו 10 דקות והוא הגיע. זהו עוף דורס מרשים וזו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני רואה פרס. הייתי בהלם ולא הצלחתי לצלם מרוב התרגשות", מתוודה שי. "הוא עבר כל כך קרוב אלינו שלא הצליח להיכנס לפריים במצלמה, חיכיתי שהוא יתרחק מעט ואז הצלחתי לצלמו".
לדברי שי, הפרס עף מעליו מספר פעמים. "הוא היה במרחק של כ-25 מטר מעלינו, עשה מספר סיבובים וצפינו בו בקטעים במשך כ-40 דקות עד שנעלם. כשרואים אותו עף ודואה, מבינים שהוא המלך והשמיים הם שלו".
להערכת שי, הפרס הצעיר מצטרף לנשרים המקראיים הדואים באזור ומחפש עמם מזון בדמות פגר ועצמות.
הצפר אמיר מונס בן ה-13: "ציפור מהאגדות"
גם אמיר מונס, צפר בן 13 מנאות הגולן ברמת הגולן היה אחד מברי המזל הראשונים שהצליחו לצפות ולצלם את הפרס הנדיר בטבע המקומי. אמיר הצטרף לטיולי הצפרות של ליאור כסלו והשמועה על הביקור של הפרס, הניעה אותו להצטרף לשני הצפרים בחיפוש אחריו.
"עמדנו על המצוק במשך שלוש שעות והפרס עף מעליי. זו ציפור מהאגדות, מאוד נדירה שלא נראתה פעמים רבות", מספר אמיר. החוויה בצפייה בפרס כמעט והתקלקלה לאחר שכרטיס הזיכרון במצלמה שלו שבק חיים. "שי הצלם הביא לי כרטיס חלופי וכך יכולתי לצלם את הפרס בעצמי. אני מצפר מגיל שמונה ומקווה להמשיך להתפתח בתחום המעניין הזה".
על פי הערכות צפרים, יתכן והפרס ישהה באזור למשך מספר ימים בזכות הימצאות של פגרי בעלי חיים בטבע ופגרים המובאים אל תחנות ההאכלה של רשות הטבע והגנים באזור שמורת גמלא.
הקשר בין נשיא המדינה שמעון פרס לעוף הדורס
פרופ' יוסי לשם, חוקר ציפורים מאוניברסיטת ת"א והחברה להגנת הטבע סיפר על הקשר המיוחד בין העוף הדורס לשמו של נשיא המדינה, שמעון פרס שנפטר לפני כחודשיים.
"פרס עלה לישראל מפולין ושם המשפחה המקורי שלו היה פרסקי. בשנת 1944 יצא שמעון לסיור בנגב שמטרתו האמיתית הייתה איסוף מודיעין על הדרכים בנגב", כתב לשם בטור מיוחד ל-ynet.
"לסיור צורף בתור אליבי, הזואולוג הנודע היינריך מנדלסון. רשמית זה היה סיור זואולוגי, אחרת הבריטים לא היו נותנים אישור לסיור. במהלך הסיור בנחל שחרות, עף לקבוצה נמוך מעל הראש פרס. מנדלסון התלהב והתחיל לצעוק 'פרס! פרס! פרס!' שמעון הצעיר התרגש כל כך, שבו במקום החליט לשנות את שמו לשמעון פרס".
מלך המצוקים ואוכל נבלות
ד"ר חיים מויאל, ציין בספרו "דורסי היום - העופות הדורסים של ישראל ואירופה עם המזה"ת וצפון אפריקה", כי "הַפֶּרֶס (Gypaetus barbatus) ניזון מעצמות שגודלן עשוי להגיע לארבעה קילוגרם אותן הוא משליך במיומנות מרשימה מגבוה על הסלעים".
"לאחר מכן הוא בולע את שבריהן לאחר שצולל אליהן ומאתר אותן על פי זכרונו שאותן הוא. הפרס נחשב ל"מלך המצוקים" ודומה לעיט בעוצמתו בתכונות מסוימות, ודומה גם לנשריים במקורו הארוך ובהיותו אוכל-נבלות, אך ייחודו הנוסף הוא – זקן-הלחיים המעטר את פניהם של שני הזוויגים ומכאן שמו. את פירוש שמו העניק לו בודנהיימר, על-שום נוהגו להשליך עצמות שנותרו מסעודות קודמיו (עוזניה, נשר ורחם) אל רגלי המצוקים ולשוברם (פָּרַס = שבר). הפרס "מסוגל לבלוע עצמות שאורכן 25 ס"מ".
לדברי מויאל, "הפרס מגיע לאורך 100-115 ס"מ ובעל מוטת כנפיים: 275–280 ס"מ ולמשקל של 5-7 ק"ג. מין זה נחשב לאחד מהדורסים הנדירים בעולם ובאירופה בפרט. האוכלוסייה העולמית מוערכת בין 1,000-10,000 פרטים".
עוד מוסיף מויאל כי "רדיפה וציד צמצמה באופן דרמטי מין זה מהרים הגבוהים. פרסים מוצאים את מותם בשל הרעלה משנית המכוונת נגד טורפים. הרעלת עופרת (לרוב מתחמושת) היא גם איום רציני מאוד לפרסים ולנשרים בכלל ובמיוחד פוגעת בכושר הרבייה. סכנות אחרות עלולות להיות מאוד חשובות אף כן באזורים מסוימים כמו, התנגשות בקווי מתח, הפרעות בפעילות ציד, סלילת כבישים או ייעור בבית גידולם".
לפנייה לכתב/ת 
