שתף קטע נבחר

טקס הבדלה

"צולם ביום חול", ערוץ 1, 22:00

אילו תרבות יהודית הייתה מטבע, השער היציג שלה היה לכל הפחות נותן פייט לדולר וליורו. ההכרה בעוצמתו הפוליטית והחברתית של הציבור המסורתי לצד הפיכתה של הציונות הדתית לאליטה החדשה באות לידי ביטוי גם בשדות כמו האמנות, האוכל וההגות, שבהם מהלכת הסדרה התיעודית של מורדי קרשנר, "צולם ביום חול".

 

 

גם משמה וגם מזהותם של מרבית המרואיינים ניתן להבין כי הסדרה מאמינה בתרבות יהודית מזן מסוים: בפרק הראשון מככבים, בין השאר, להקת מחול של בני ישיבות, קבוצת ההומור החביבה "אנדרדוס", הסופרת אמונה אלון ונשים שומרות מצוות אשר לומדות מוזיקה אצל המורה רונה קינן. בפרק הבכורה וגם באלה שאחריו ישנה נוכחות חילונית, אבל משקלה שולי.

 

המגמות התרבותיות השונות במגזר הדתי חשובות ומעניינות. תחקירני אקטואליה חרוצים ומלהקי ריאליטי מוכשרים יישבו מול "צולם ביום חול" ויוכלו להרכיב מאגר שמות מעודכן לכל חג ומועד. בהחלט גם ניתן ללמוד ממנה, במיוחד מהפרק שעוסק בנשים שמנסות לפרוץ דרך בנתיבים שנחשבו לחסומים עד לא מזמן, כמו פסיקת הלכה וחזנות.

 

אלא שהסדרה רחוקה מלשקף את מלוא היקפו של הטייטל "תרבות יהודית עכשווית" שבו היא מתהדרת. זו קיימת גם אצל חילונים גמורים ודתיים לשעבר, שרואים ביהדות מקור השראה פורה אבל מעיזים להסתכל עליה בלי סנטימנטליות וחנופה. היצירה היהודית הגדולה של תקופתנו, לדוגמה, היא בכלל סדרת טלוויזיה אמריקאית על טרנסג'נדרית ומשפחתה. "ואם חילוני עושה יצירה שהיא עוסקת בנושאים דתיים, זו יצירה דתית?" מקשה בחוכמה שהרה בלאו, שגם תוהה עד כמה התפיסה של "יצירה דתית" מכילה ביקורתיות וחתרנות. התשובה של "צולם ביום חול": ככה־ככה.

 

חיסרון נוסף הוא הבחירה בנתן דטנר כמגיש. עם כל הכבוד לעברו כנער דתי — פרט שצוין בהודעה לעיתונות כמעין תעודת הכשר מיותרת — אין בו כדי לבטל את סגנונו המדושן והנפוח, שגורם לקריינותו להתפוצץ מפומפוזיות ולשאלותיו לסבול מעודף שביעות רצון עצמית.

 

גם המחלקה למורשת ישראל ברשות השידור מנצלת את ההזדמנות כדי לתקוע ראש בעננים. "מאז ומעולם הרייטינג הכי גבוה של תוכניות הערוץ הראשון היה שייך דווקא לתוכניות מסורת", קובעת ראשת המחלקה והמפיקה האחראית של הסדרה, מוריה קור, בפרק "המסך נפתח" שבו היא גם מככבת. "נשבעת, גם היום, תסתכל על זה", היא ממשיכה כשדטנר מפקפק בטענה שנשמעת לו מופרכת. ובכן, לא נלך לימי "מבט" של חיים יבין ו"ממני" של מני פאר ונסתפק בנתוני צפייה מהעת האחרונה. שם לא נמצא את "מקבלים שבת" עם דב אלבוים, אלא משחק של נבחרת ישראל בכדורגל.

 

בקטנה

ערב שישי קשה עבר על ניר צוק, יו"ר ועד טייסי אל־על. בערוץ 10 הוא נשחט על ידי אילה חסון עם סיוע ארטילרי של נגה ניר נאמן וגם בערוץ 2 הוא לא רווה נחת אצל דני קושמרו. האפתיות שלו, שעושה שירות מאוד רע לטיעוניו במאבק נגד ההנהלה, מזכירה פחות מנהיגי פועלים נוסח אלון חסן או עמיר פרץ ויותר טייס אחר – דן חלוץ. ואולי המסקנה המתבקשת היא שבתהליך ההכשרה של טייסים, ראוי שתוכנס עוד סימולציה ובה פחות מטוסי אויב ויותר תקשורת עם בני אדם על הקרקע.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים