שתף קטע נבחר

50 גוונים של אפור, גרסת המגזר

כתיבה חושנית ללא צנזורה על יחסים אינטימיים של תלמידת אולפנה וגבר חילוני? זאת עלילת הספר "מבעד לצמתך" שצפוי לצאת בקרוב לאור. למרות הפתיחות בכתיבה, הסופרת הדתיה מעדיפה להישאר אנונימית, אך היא מקווה שהוא יסייע לשבור גבולות מיניים במגזר

תלמידת אולפנה צנועה וחסודה מצד אחד. עורך דין חילוני מצד שני. אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם לאן זה ממשיך מכאן. הרומן האירוטי "מבעד לצמתך", שיראה אור בקרוב, צפוי לשבור את הגבולות של המגזר הדתי בכל הנוגע לכתיבה חושנית ללא צנזורה וללא כפפות.

 

קשה שלא להשוות את ספרה הנפיץ של שולמית מור (שם עט) אל הסערה העולמית שהתחוללה עם צאת הספר "50 גוונים של אפור". כל שנותר הוא רק לתהות האם הרומן החשוף והמעורטל שכתבה מור יחולל סערה דומה בעת שיעלה על מדפי הספרים והאם הוא צפוי להפך "לקריאת חובה" מגזרית?

 

כריכת הספר "מבעד לצמתך" ()
כריכת הספר "מבעד לצמתך"

 

הספר שנמצא כעת בשלבי עימוד סופיים, וצפוי לראות אור בגרסת פרינט ובגרסה דיגיטלית בשנה הבאה, מציב במרכזו נערה צעירה שפוגשת את המיניות שבתוכה דרך מפגש אקראי ולא מתוכנן עם גבר חילוני. את החוויות האלה של מיניות בוסרית ואת הדילמות הדתיות המלוות תלמידות אולפנה שיוצאות אל העולם, מכירה מור, מקרוב, מקרוב מאוד אפילו.

 

"זו נקודת מבט שאני מאוד מזדהה איתה, וזאת אולי בשונה מסופרים אחרים שכותבים על חוויות דתיות מתוך נקודת מבט חיצונית. העלילה עצמה היא סיפור שהסתובב לי בראש כמה שנים טובות לפני שהתיישבתי לכתוב אותו, גם אז בלי כוונה ממשית להוציא אותו החוצה", אומרת מור, בוגרת אולפנה וקומונרית בבני עקיבא, שהיום היא אם לשלושה ילדים בשנות השלושים לחייה ובעלת תפקיד רגיש מבחינה דתית במגזר הסרוג. "העמדה שלי זו אחת הסיבות לכך שאני לא נחשפת. זה לא מגיע ממקום ילדותי של 'לשמור על מסתורין'.

 

"זה רומן מאוד סוחף ומיני שנוצר מתוך מטרה לדבר על כל מה שלא מדברים עליו אצלנו - על מיניות. על המתח שבין האמונה לתשוקה. אני חושבת ומאמינה שצריך להתמודד עם הדברים שקורים בספר הזה אבל לא רק בספר. הם קורים בחיים, לאנשים מסביבי. יש מציאות מאוד מורכבת שכוללת גם היבטים של הלכה שאנחנו כמגזר לא מתמודדים איתה. לא נוח לנו לדבר על המקומות האלה וההתעלמות הזו בעיני יוצרת הרבה בעיות שאני מקווה לפחות להניח את חלקם על השולחן באמצעות הספר".

 

"לא ביקשתי אישור מהרב"

מור מניחה לא מעט נושאים רגישים על השולחן: שמירת נגיעה, אורגזמה, שפיכת זרע לבטלה ואבחנה בין איסורים הלכתיים לבין סוגיות חברתיות. אי אפשר לפספס, כי לצד שלל הגילויים והחשיפות איתם מתמודדת שירה, גיבורת הרומן, המורכב מבניהם הוא המסע לגילוי המיניות שלה.

 

"הרבה אנשים חושבים שאני מנסה לכתוב פורנו. חושבים שספרות אירוטית ופורנו זה אותו הדבר. מאשימים אותי שאני מנסה לקחת משהו 'טמא' ולעשות אותו תחת מעטפת 'טהורה'. מישהו כתב לי 'זה יותר גרוע מפורנו, כי פה צורכים את זה בלי לדעת שזה רע'. ספרות אירוטית זה משהו שיש לו עוצמה וזה יכול לעשות המון טוב, לעורר את התשוקה אצל בני זוג, כמובן במסגרת ההלכה. הרבה נשים דתיות, חברות שלי, צורכות את זה כי זה עוזר ויעיל. לכן יש גם המון תגובות מחבקות ותומכות ברעיון. לא ביקשתי מאף רב אישור לספר שלי", היא צוחקת. "אבל אין הסכמה מיידית שזה אסור. בשונה מפורנו, זה כתוב, הדמויות הן דמויות דמיוניות, ואם זה יכול להוסיף עוד עניין בין בני זוג אז למה לא?".

 

במהלך השיחה כולה אני מנסה להבין מה מניע את מור, אקדמאית, ילדה טובה מבית סרוג קלאסי, לצאת למסע שעל פניו הוא נראה בעל יומרות פואטיות גרידה. "אין פה עניין לעורר פרובוקציה" היא אומרת ישירות, "אבל כן יש פה עניין שהוא מעבר לכתיבת ספר. יש פה מטרה. את הדור שלי חינכו שיש שתי דרכים: או דרך של מתירנות מינית שלשם לא אני ולא הם רוצים להגיע, והדרך השנייה שהיא לצנזר ולהדחיק. הדחקה של מיניות היא ערך בנצרות אבל לא ביהדות.

 

"הספר מציע בין השורות שלו דרך שלישית. זה משהו מאוד טוטאלי ומאוד אמיתי. כן, יש סצנות מיניות מפורשות, אבל אין גסויות, אין מיניות חייתית מנותקת מרגשות, אין את כל הרע שמתלווה אל הדברים האלה. מה שהתרגלנו שיתלווה לזה. הוא מנסה לסייע לנו להגשים את הפוטנציאל המיני שלנו ששנים של חינוך חוסם שמתמקד רק 'באסור ואסור', מונע מאיתנו גם כשמותר ואפשר וזה רצוי לממש. אני חושבת שיצאנו מכל זה קצת שרוטים".

 

את הספר כולו מלווים ציטוטים משיר השירים? למעשה גם שם הספר מתכתב עם זה.

"זו ההשראה שלי. אני יודעת שיש נטייה לצמצם את הממד של הטקסט עצמו ורק להתרכז בכך שזו אלגוריה על כנסת ישראל והבורא אבל אי אפשר להתעלם מפשט הדברים. שיר השירים עונה בפשטות על ההגדרה של ספר חושני. אני לא סופרת, לא חשבתי מעולם שאמצא את עצמי בתוך כתיבה. מי שדחף אותי להוציא את זה החוצה הוא דווקא בעלי, איש הלכה. הוא קרא את הטקסטים הראשונים ואמר לי 'את חייבת לפרסם' הוא גם נתן לי כל הזמן הערות על הדמות הגברית בספר מתוך נקודת מבטו כגבר".

 

אז למה באמת לא להיחשף?

"הייתי מאוד רוצה. בעלי מאוד רוצה. הוא מאמין בי יותר ממה שאני מאמינה בעצמי, אבל מסכים שאנחנו עוד לא מוכנים. אני חושבת שזה יהיה מאוד לא צנוע מצדי להיחשף, אני מתארת תיאורים מיניים מאוד מפורטים ואני לא רוצה שמישהו יקשר את זה אלי באופן אישי. וכמובן אני לא יכולה להרשות לעצמי, כרגע לא בתפקיד שאני ממלאת נכון לעכשיו".

 

את צופה בעתיד סרט שמבוסס על הספר?

"לא נראה לי שאני אאשר דבר כזה, לא אם פירוש הדבר הוא שיקרינו סצנות מיניות. הספר מיועד כמובן למבוגרים וזה יהיה כתוב גם על הכריכה אבל מי שרוצה לצרוך את זה יצרוך. אני לא מוטרדת מכך שבני נוער יקראו את הספר, לא כשאני יודעת את תדירות צריכת הפורנו של נוער בציבור הדתי. אני מקווה אפילו שהם יגבשו את עולם המושגים המיני שלהם מהספר שלי ולא מהחלופות הגרועות. הספר הזה בסופו של דבר נכתב ממקום מאוד תמים שבו נמצאת גיבורת הספר. הוא יאפשר לנשים להיזכר בנוסטלגיה בתמימות המינית שהייתה להן, אבל אני מקווה שזה לא יישאר רק שם. יש מחשבות על ספרי המשך במידה ואצליח לעמוד בזה כלכלית. כסופרת זה יאפשר לי הרבה יותר חירות לדבר על מיניות של זוגות נשואים שזה עוד משהו שלא מדברים עליו - מה קורה לנו במערכת זוגית עם לידות, עם שנים, עם שגרה. הסיפור מבחינתי ממשיך הלאה, אבל הוא חייב להתחיל מהמקום בו אנחנו פוגשים את המיניות שלנו לראשונה, הוא חייב להתחיל מהאולפנה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"יש מטרה בכתיבה"
צילום: shutterstock
מומלצים