בית המשפט ביטל פיטורי תחקירניות בחינוכית
חברה חיצונית שהעסיקה את העובדות הודיעה להן על סיום ההעסקה על רקע הרפורמה בשידור הציבורי. אבל בית הדין עצר זאת: "הן עובדות מדינה"
בית הדין לעבודה בתל אביב ביטל לאחרונה
מכתבי פיטורים שנשלחו לתחקירניות של הטלוויזיה החינוכית על ידי החברה החיצונית שהעסיקה אותן – "מרמנת". השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה כי חרף אופן ההעסקה הסיבובי, מדובר עדיין בעובדות מדינה.
לנוכח העובדה שהחינוכית עומדת בפני סגירה במסגרת הרפורמה המתוכננת בשירות הציבורי, בסוף השנה שעברה זימנה מרמנת את התובעות לשימוע לקראת פיטורים. התחקירניות, בתגובה, פנו לבית הדין לעבודה בבקשה לבטל את הפיטורים ולהכיר בהן כעובדות הטלוויזיה החינוכית. לטענתן, מערכת היחסים בינן לבין מרמנת הסתכמה בכך שהחברה שילמה להן את שכרן.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- סלקום ננזפה - ותפצה על חיוב שיחות בחו"ל
- הילדים נגד אמם: הירושה מאבא היא רק שלנו
- הרכבת תפצה עובד: "פגעה בכבודו ללא חמלה"
- לא היה מגב: עירייה תפצה גבר שהחליק בשוק
הטלוויזיה החינוכית, הפועלת כיחידת סמך של משרד החינוך, חתמה ב-2008 על הסכם לקבלת שירותי תחקירנות מ"מרמנת" – חברה פרטית העוסקת בניהול פרויקטים. מכוח הסכם זה החתימה החברה את התובעות, שכולן הועסקו קודם באופן ישיר על ידי החינוכית, על חוזי העסקה חדשים. בהתאם לכך, החל מ-2010 ביצעו התובעות תחקירים עבור החינוכית אך קיבלו את שכרן ממרמנת.
תביעה
הפיצוי על תלושי שכר פגומים: 40 אלף שקל
עו"ד ירון ברששת
בתלושי המשכורת שניתנו לעובדת חנות קוסמטיקה הופיע השכר בערכי נטו במקום ברוטו. בית הדין הארצי לעבודה קבע שנגרם לה נזק במימוש זכויותיה
התובעות ציינו שהיו כפופות מבחינה מנהלתית ומקצועית לעובדי החינוכית, מה גם שלא חל כל שינוי בעבודתן אחרי חתימת ההסכם החדש, למעט העובדה שהוכרחו לעבוד מביתן. לפיכך הן ביקשו לראות במרמנת קבלן כוח אדם בלבד.
מנגד טענה מרמנת שמדובר בנוהל אותנטי ולגיטימי של מיקור חוץ (הוצאת הפונקציה של ביצוע התחקירים לחברה חיצונית). המדינה הדגישה בהליך המשפטי שאין לראות בתובעות עובדות של החינוכית, שכן הן לא התקבלו במכרז פומבי, אין להן תקן או כתב מינוי ולא בטוח שהן עומדות בתנאי הסף הקבועים בתקשי"ר.
עסקה רק בהעברת השכר
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש השתכנעה כי צורת ההעסקה המשולשת לא הייתה לגיטימית. אף שבהסכם בין החינוכית לבין מרמנת יש סממנים למיקור חוץ אותנטי, בפועל, הקשר האישי הקבוע והמתמשך בין התובעות לחינוכית תומך במסקנה כי היו ביניהם יחסי עובד-מעסיק.
בפסק הדין נקבע שעבודת התחקירניות היוותה חלק מהותי ואינטגרלי מפעילותה של החינוכית. כמו כן, התובעות הופנו למרמנת על ידי החינוכית לצורך קבלתן לעבודה, ומרמנת כלל לא עסקה בפועל בתחקירים שהן כתבו. התובעות היו כפופות לפיקוח החינוכית, ומי שאישר להן חופשות וימי מחלה היו גורמים רלוונטיים בחינוכית.
"החינוכית לא רק יזמה את העסקת התובעות על ידי מרמנת, אלא גם ניהלה אותן בפועל, בכל ההיבטים המעשיים, המקצועיים והפרוצדורליים, ונדמה כי מרמנת עסקה רק בהעברת השכר", כתבה השופטת רובוביץ-ברכש.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי הטלוויזיה החינוכית היא מעסיקתן של התובעות, ולכן הן "עובדות במדינה" ומכתבי הפיטורים ששלחה להן מרמנת מבוטלים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעות: עו"ד ראובן בורק ואח' הלשכה המשפטית במרחב תל אביב-יפו של הסתדרות הכללית החדשה
- ב"כ הנתבעות: עו"ד טומי מנור ואח', עו"ד איריס גלילי יולזרי
- עו"ד שלמה כץ עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
