שתף קטע נבחר

הכירו את תמרה פרלמן צור

היא סטודנטית לרפואה שנשואה לד"ר לביו הנדסה ואימא לשניים. בין לבין היא גם רוקדת ובעיקר מנסה לאזן בין כל העיסוקים

שם: תמרה פרלמן צור

 

גיל: 31

 

במקור מ: ריגה, לטביה. כשהייתי בת 5 עליתי עם המשפחה לארץ וגדלתי בירושלים

 

מתגוררת כיום ב: ירושלים 

 

סטטוס משפחתי: נשואה לאלישי עזרא צור (ד"ר לביו-הנדסה) ואמא לשני ילדים מקסימים - בן (3) ומאיה (8 חודשים)

 

סטודנטית ל: רפואה באוניברסיטה העברית

 

חולמת להיות רופאה טובה ()
חולמת להיות רופאה טובה

 

עבודה: מדריכת GMAT ו-GRE ב"ידע פלוס".

 

למה דווקא רפואה: אחרי שעשיתי תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית, ועבדתי במגזר הציבורי (בין היתר בסוכנות היהודית ובכנסת), הרגשתי שיש בי יכולת נוספת לעזור לאנשים שלא באה לידי ביטוי. מעבר לסיפוק האדיר שטמון בעזרה לזולת, נמשכתי לאתגר האינטלקטואלי ולאופי האינטנסיבי והדינמי של המקצוע

 

אם לא הייתי לומדת רפואה, מה כן: הגעתי ללימודי רפואה ממקום בשל יחסית אחרי שכבר התנסיתי בתחומים אחרים ומתוך הכרות טובה יותר עם עצמי ועם אופי העיסוק שמתאים לי, לכן כרגע קשה לי לדמיין את עצמי עושה משהו אחר

 

מה עושה חוץ מללמוד: מגדלת שני ילדים מתוקים נורא יחד עם בן הזוג המדהים שלי, ורוקדת. ריקוד זו אהבה גדולה שלי מאז שהייתי ילדה ולצערי תחת העומס של משפחה / לימודים / עבודה התחביבים נדחקים הצידה. לו רק היו יותר שעות ביממה

 

הקושי בלימודים: באופן טבעי האתגר העיקרי שלי הוא להצליח לאזן בין האמהות ללימודי הרפואה. לימודי רפואה הם תובעניים ואינטנסיביים. אני משתדלת להקדיש לילדים שלי זמן איכות מספק אבל אין ספק שכולנו משלמים מחיר

 

החלום שלי: להיות רופאה טובה. לאהוב את העבודה שלי, להתרגש ממנה ולסיים את היום (לפחות חלק מכובד מהימים) בידיעה שעשיתי משהו טוב בעולם

  

מה עשית בחופשת הקיץ האחרונה: הגשמתי חלום והוצאתי רישיון סקיפר. בצבא שירתתי בחיל הים ותמיד חלמתי להפליג. כשהחלטתי ללמוד רפואה, אלישי עודד אותי להגשים את החלום לפני תחילת הלימודים כשבוודאות כבר לא יהיה לי זמן

 

איפה אהיה עוד 5 שנים: עדיין בלימודי רפואה 

 

אם הייתי יכולה לשנות משהו בישראל, מה זה היה: הייתי רוצה שנצמח להיות חברה פתוחה יותר, מקבלת וסובלנית יותר. אני חושבת שיש הרבה כוח בחברה מגוונת ומרובדת. בתור עולה מברית המועצות לשעבר נחשפתי, ולצערי אני ממשיכה לעתים להיחשף עד היום, לגילויי גזענות ולסטריאוטיפים. השאיפה שלי לקחת חלק בעיצוב חברה ישראלית בה כל אדם ירגיש שייך.

 

הקו האדום שלי: פגיעה בחלש 

 

טיפ לסטודנטים: לימדו להכיר את עצמכם, היו אמיתיים עם עצמכם ותוודאו שאתם במקום הנכון לכם. תעבדו קשה ואל תפחדו לעשות שינוי אם לא טוב לכם. ואל תדאגו, יהיה בסדר

 

סטודנטים, רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פסקה על עצמכם ותמונה ל- studentweek1@gmail.com

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים