הסודות שהם לקחו איתם לקבר

אם תציעו לילדים שלכם להצטרף לשיעור היסטוריה בירושלים, יש להניח שהם יעקמו את הפרצוף. אם, לעומת זאת, תציעו להם להגיע לסיור עששיות לילי בין קברים בעיר, סביר שזה יישמע להם הרפתקני מספיק כדי להצטרף בהתלהבות.

עם עששיות יצאנו. סיור בין המצבות והסיפורים של גדולי האומה בהר הרצל

הסיור מתחיל בהר הרצל, ואנחנו ניצבים בנקודה הגבוהה ביותר על ההר, בה נמצא קברו של חוזה המדינה. נקודה זו, שמתנשאת לגובה של 847 מטרים מעל הים, היתה עד 1967 נקודת התצפית הגבוהה ביותר בירושלים. ואמנם, העיר כולה נפרשת לעיני העומדים כאן, ובלילה, לאור העששיות, המראה ללא ספק מרהיב.

"בגלל הפולמוס שהתפתח סביב קבורתו של הרצל", מסבירה שלומית סאטלר, המנהלת החינוכית במרכז הרצל, "הוחלט בסופו של דבר להביאו לקבורה כאן, עם שק אדמה מכל יישוב בארץ, שהביא נציג מיוחד. ואמנם, 300 שקי חול הגיעו הנה לצורך העניין, כדי להבטיח שכולם ישתתפו במאורע". כידוע, קבורים מרבית בני משפחתו של הרצל בקרבת מקום, ובהיעדר דור המשך מציע מרכז הרצל לבאים לראות בעם היהודי כולו ובמדינה עצמה את ממשיכי דרכו של האיש.

ניתן לעמוד ולדמיין את הרצל ניצב כאן ומביט בירושלים של פעם, שנפרשה כאן במלואה, אומרת סאטלר, שגם מלווה את הסיור. "מרגש לעמוד כאן היום ולהתבונן ברכבת הקלה ובבניינים הגבוהים, מעניין לחשוב כיצד התממש חזונו של האיש שראה את הפוטנציאל הגלום בה והאמין בכל מאודו שהיא תוכל להיות עיר בירה, עם רכבות ואוניברסיטאות, מוסדות תרבות והווי ייחודי".

דרך הרחבה הצמודה לקברו של הרצל ממשיך הסיור לחלקת גדולי האומה, בה זכאים להיקבר, לפי החוק, יושבי ראש הכנסת, ראשי הממשלה והנשיאים ונשותיהם. גולדה מאיר, למשל, קבורה כאן בגפה כיוון שכבר הייתה אלמנה כשכיהנה כראשת ממשלה. סאטלר מרתקת את המאזינים, צעירים ומבוגרים כאחד, כשהיא מספרת כיצד מחתה הילדה גולדה מאבוביץ' נגד חוסר השוויון בו נתקלה בבית הספר הציבורי שבו למדה בארצות־הברית, כשרק בני העשירים יכלו לרכוש ספרי לימוד ולהתקדם בעזרתם בלימודים. שינוי המדיניות באותו בית ספר בעקבות מחאתה הוביל ככל הנראה לימים לשינוי גורף בבתי הספר הציבוריים ברחבי ארה"ב והבטיח כי גם מי שידי הוריו אינה משגת — יוכל לקבל ספרי לימוד ולהיעזר בהם כדי להתקדם.

הסיפורים הקטנים מאחורי הקברים: שמעון פרס, יצחק רבין, יצחק שמיר ודוד בן גוריון

קברם המשותף של שולמית ויצחק שמיר הוא הזדמנות מצוינת לשיחה על אהבה. סאטלר מספרת על האישור המיוחד שקיבל שמיר לקיום הזוגיות הזאת, שהחלה בימי המחתרת והייתה, רשמית, אסורה. את הציטוט מהמנון הלח"י על קברו של שמיר, "משורה ישחרר רק המוות", היא מזכירה כדוגמה לנופך האישי שנוסף בשנים האחרונות לקבריהם של הקבורים כאן והוא חלק ממגמה חברתית רחבה ועמוקה יותר, ששמה דגש על האינדיבידואל.

וכך מרגש לגלות על קברו הטרי של שמעון פרס שלושה ציטוטים — של דוד בן־גוריון, של ביאליק ומתוך ספר ישעיהו, "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות / לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

אגב שיחה על מגוון התפקידים הרחב שמילא פרס, עולה סיפור שממחיש מעט מי היה פרס כאדם וכמנהיג. "הוא האזין לתלונותיהן של נשות המהנדסים בכור בדימונה ודאג להקים עבורן את מה שהפך לסלון היופי הראשון בבאר־שבע", אומרת סאטלר. "בחושיו החדים הבין שכדי שהכור לא יתפרק, צריך להתחשב בנשים".

ליד הקבר הסמוך, קברם של לאה ויצחק רבין, מציינת סאטלר את העובדה שבניגוד למנהיגים אחרים בני דורו היה רבין יליד הארץ, מה שהשפיע רבות על תפיסתו ומדיניותו. הסיור, שמנסה לדלג מעל מהמורות פוליטיות, שם גם כאן את הדגש על רבין האדם ולא על נסיבות הירצחו לפני 21 שנים.

טדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, מוצג בסיור המרתק הזה כיוצא דופן. ולא בכדי – הוא נקבר בהר הרצל אף שלא מילא אף אחד מהתפקידים המצדיקים זאת. אלא שתרומתו הרבה לעיר הולידה החלטת ממשלה מיוחדת, והאיש שנקרא טדי על שם (תיאודור) הרצל קבור מרחק עשרות מטרים בלבד ממנו.

לעומתו, דרשה קבורתו של זאב ז'בוטינסקי בהר מעטה של חשאיות. בן־גוריון סירב בשעתו להעביר את עצמותיו של יריבו האידיאולוגי אל ההר, וההחלטה השנויה במחלוקת התקבלה על ידי לוי אשכול, שהקפיד עם זאת שהדבר יתבצע בעת שהוא עצמו שהה בחו"ל. ז'בוטינסקי, כידוע, ראה בעצמו ממשיך דרכו של הרצל, אולם הוא נקבר עם רעייתו יוהנה בשולי חלקת גדולי האומה על ההר, ובסמוך אליהם נקברו בנו ערי וכלתו, שנהרגו בתאונת דרכים.

הסיור מסתיים בפסל המנורה בחלקת ז'בוטינסקי, והשקט המאפיין את האתר בשעות החשיכה תורם לסקרנות ולהתרגשות המלוות את ההליכה לאור עששיות בין הקברים והסיפורים.

סיורי העששיות יתקיימו פעמיים בכל יום חמישי בסופי השבוע הבאים, ב־6 וב־8 בערב, בעלות של 10 שקלים לאדם. במרכז הרצל עצמו אפשר לבקר ללא תשלום במסגרת החמשושלים, ולקבל הצצה מרתקת על דמותו כאדם וכמנהיג.