הקופים שמשנים את ההיסטוריה עם אבנים ומקלות
במשך שנים חשבנו שאבות אבותינו היו הראשונים שלמדו לייצר כלי אבן. כעת מתברר שקופי קפוצ'ין עושים אותו דבר בדיוק, אך לא יודעים להשתמש בהם
הכלים העתיקים ביותר שיצרו בני אדם או אבותיהם ועדיין השתמרו הם שברי אבן חדים ששימשו לחיתוך, וסותתו בהקשה של אבן אחת בשנייה.
הפעילות הזאת יוצרת שברים בעלי צורה אופיינית המכונה "שבר קונכייתי", ולפיה יכול ארכיאולוג מיומן לזהות שזו איננה סתם אבן שבורה, אלא כלי שנוצר בכוונת מכוון. שבר האבן שהחזיק מייקל הסלאם (Haslam) מאוניברסיטת אוקספורד נשא את "תג הזיהוי" הזה בבירור – הוא ידע שלפי כל הסימנים האבן יכולה להיחשב כלי אנושי מתקופה מוקדמת מאוד. הייתה רק בעיה אחת: השבר נוצר דקות ספורות קודם לכן לנגד עיניו, ומי שיצר אותו היה קוף קפוצ'ין.
קופי קפוצ'ין, החיים במרכז ודרום-אמריקה, הם בין מיני הקופים היחידים המשתמשים בכלים בטבע. ידועות קבוצות שבהן הקופים מפצחים אגוזים בעזרת אבנים, אך קבוצה אחת, החיה ביערות ברזיל, נצפתה משתמשת בכמה סוגים של כלים למטרות רבות ושונות.
נוסף על פיצוח אגוזים, הקופים האלה משתמשים במקלות לחטט בסדקים ולהבריח משם לטאות למאכל, חופרים ומוציאים שורשים בעזרת אבנים, והנקבות אפילו זורקות אבנים קטנות על הזכרים כאשר הן מיוחמות ורוצות למשוך את תשומת לבם.
בנוסף, הקופים מרימים לפעמים אבן אחת ומכים בה שוב ושוב באבן נוספת. לא לחלוטין ברור מדוע הם עושים את זה, אך בכחצי מהמקרים הקופים נצפו מלקקים או מרחרחים אחרי כן את האבנים. ייתכן שהם אוכלים את האבק שנוצר כך, המכיל צורן (סיליקון) הנחוץ לגופם.
במהלך ההקשות הללו של אבן על אבן, אחת מהן או שתיהן עלולות להישבר. הקופים משחזרים כך למעשה, ללא כוונה, את פעילותם של יוצרי כלי האבן הראשונים. מחקרים על כלי האבן המוקדמים ביותר, מלפני יותר משלושה מיליוני שנים, מראים שיוצריהם החזיקו כנראה אבן ביד אחת והיכו עליה באבן שנייה. אצל הקופים האבן שעליה הם מקישים מונחת על האדמה, אך התוצאה כמעט זהה.
במחקר שפורסם בכתב העת "Nature" בדקו הסלאם ועמיתיו, מאוניברסיטאות בבריטניה ובברזיל, 111 אבנים ושברי אבנים שהקופים השתמשו בהם. כחצי מהם היו בעלי צורות אופייניות לשבת קונכייתי, ולא היה אפשר להבדיל בינם לבין שברי אבן מאפריקה שסווגו ככלים.
התפתחות הכלים
קופי הקפוצ'ין לא השתמשו בשברי האבן שיצרו כסכין וגם לא בכל צורה אחרת, ואין כל סיבה לחשוב שהם נועדו לשמש ככלים. מה יכולה להגיד לנו אותה יצירה מקרית של כלי אבן בידי קופים על התפתחות הכלים האלה בשושלת שהובילה אלינו?
קודם כל, ההנחה המקובלת, שלפיה רק יצורים בעלי מוח מפותח מאוד מסוגלים לעבד אבנים – למעשה רק אנחנו והמינים הקרובים אלינו ביותר כמו הומו הביליס או הומו ארקטוס שנכחדו בינתיים – אינה נכונה עוד. המחקר החדש הראה שהפעילות הזו איננה דורשת יד אנושית או קואורדינציה אנושית, ועשויה להופיע גם אצל בעלי חיים שאינם קרובים אלינו במיוחד – הקפוצ'ינים התפצלו מהשושלת שלנו לפני עשרות מיליוני שנים.
בנוסף, שברי האבנים שיצרו הקופים מעמידים סימן שאלה גדול על ממצאים שיוחסו לאבותינו הקדמונים באפריקה. האם ייתכן שחלק ממה שזיהינו עד כה ככלים, וכעדות להתפתחות התרבות החומרית של אבותינו, לא היה אלא שברים מקריים? ואולי הם אפילו לא נוצרו בידי יצורים מהשושלת האבולוציונית שלנו, אלא בידי קופים או קופי אדם אחרים?
הלן רוש (Rosch), במאמר נלווה, עונה על השאלות הללו ב"לא" נחרץ. כלי האבן האפריקאים נחקרים כבר עשרות שנים, ולרוב הם נמצאו לצד מאובנים של יוצריהם: מיני אדם קדמון מהסוג הומו. יתר על כן, לעתים קרובות נמצאו לצדם גם אבנים שעליהן סימני חיתוך, המעידים שיוצרי הכלים אמנם השתמשו בהם כסכינים. לדעתה, המחקר החדש מעניין, אך אינו משנה את תפיסתנו בקשר לאבולוציה האנושית.
עם זאת, ייתכן שבניגוד לקופי הקפוצ'ין, אבותינו החלו בשלב מסוים להשתמש בשברי האבן שנוצרו במקרה, לייצר עוד מהם אבל הפעם בכוונה תחילה, ולשכלל אותם. מה איפשר להם להבין את הפוטנציאל הגלום בכלים והעלה אותם על הדרך שהובילה בסופו של דבר לגלגל, לעט ולמחשב? השערות רבות מנסות לענות על השאלה, אך תשובה ברורה עדיין אין.
ד"ר יונת אשחר, יועצת אקדמית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
