שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לא הכל מסובך

    עולם הגירושים גם ככה מסובך וכואב, שאין צורך להציג אותו בטלוויזיה כמסובך יותר. גאיה קורן עם כמה תובנות על הסדרה של רן שריג שעושה לה קצת עצוב בלב

    כל כך הרבה מילים נשפכו על "מסובך", סדרת הדרמה של רן שריג, שעוקבת אחרי גבר גרוש (פעמיים) והתנהלותו מול האקסיות שלו, בנותיו ושאר נשותיו – ואני חיכיתי לראות מה מתפתח לפני שאני חושבת מה שאני חושבת. וחיכיתי. וחיכיתי. אבל דמות הגרוש המיוסר לא הפכה לידידותית או מסבירת פנים, אלא נעשתה התגלמות הסיוט של הגבר הגרוש המצוי – הפיכתו לסטריאוטיפ של הולל שכלום לא מעניין אותו חוץ מצעירות עם שיער ארוך ומותניים צרים.

     

    לא מסובך - רק עצוב. צוות הסדרה "מסובך" (צילום: עידו לביא) (צילום: עידו לביא)
    לא מסובך - רק עצוב. צוות הסדרה "מסובך"(צילום: עידו לביא)

     

    זה לא מסובך, זה עצוב. לאבד את הראש אחרי גירושים זה לגיטימי, קורה לכולנו, אבל מתישהו זה נגמר. מתישהו אנחנו מבינים שיש עוד אנשים בתמונה והאנשים האלה הם הילדים שלנו שסופגים את הלכלוך כמו ספוג הפלא ומשחירים מבפנים. באיזשהו שלב שכחתי שהילדה היא שחקנית וריחמתי עליה, כאבתי בשבילה שיש לה אבא לא מתפקד, שתיין, פוגעני, שלא יודע לחייך. אחר כך נזכרתי שזה לא באמת, שזאת סתם סדרה על חייו של גרוש תל אביבי – והתעצבנתי. ממש כעסתי.

     

    יש גברים כאלה, שלא ראויים לתואר 'אבא' או בעל או גבר עם כבוד. יש גברים שטוב היה אם לא המציאו אותם. יש גברים שמביאים בחורות הביתה כשהילדות ערות בחדר הסמוך. מנגד, על כל אחד כזה יש כל כך הרבה גרושים שעושים ככל יכולתם כדי לתפקד כאבות טובים, אפילו יותר ממה שהיו בנישואים שלהם, ועל כל גרוש ממורמר יש את הגרוש שזה עושה לו עוול וגורם לו להיראות רע מכל היבט אפשרי.

     

    קראו עוד

    אל תזלזלו בתחושת הבטן

    גבר לבן פריווילגי

    תפסיקי לפחד מהפחד מהזוגיות

     

    פגיעה איומה בעולם הגרושים והגרושות

    לכאורה אני צריכה לשמוח מהמצב, כי כשהדמות של דורון אדר משחירה את המין הגברי זה מוציא אותי נאורה וצודקת, ואפילו ניסיונותיו להציג את גרושותיו כעלוקות נראים לי פאתטיים. בנאדם, אתה צריך לראות את הבנות שלך, לא לנסות להיפטר מהן בכל דרך אפשרית.

     

    לא רק שאני לא שמחה לאיד, אני חושבת שמתרחשת פה פגיעה איומה בשמו של עולם הגרושים גרושות. גם ככה יש כל כך הרבה סטיגמות שאנחנו מנסים לנפץ, שזה כמו לירות לעצמנו בראש ולהגיד לא נורא, זה רק כדור גומי.

     

    אני גרושה שבע שנים והיה אפשר לחשוב שזה מספיק זמן כדי שדברים ישתנו ולמילה "גרושה" לא יהיה משקל כבד ומעיק, אבל זה לא המצב. אני מוקפת בנשים נפלאות, נהדרות ומצוינות, שלא רוצות שהמילה 'גרושה' תהיה חלק מהרזומה שלהן כי הן מתביישות בסטטוס.

     

    אני מנסה בכל האמצעים העומדים לרשותי – מטיפולים פרטניים ועד סדנאות קבוצתיות – לגרום לגרושות להרגיש מלכות בחיים שלהן, לאהוב את עצמן ולתקשר טוב עם הגרוש שלהן – ובדיוק כשנדמה לי שאני מצליחה מתפרץ הגבר המסובך, מרים את סנטרו הקוצני, מפריח ניקוטין דחוס ואומר: "פחחח מה חשבת לעצמך יא גרושה מזדקנת, שאת או הילדים שלך או העבודה שלך מעניינים אותי? ממתי נעשיתי סחי בשבע בבוקר?", וואללה אחי, בעולם שלי, אתה נעשה סחי ברגע שיש לך ילדים.

     

    זאת לא ביקורת על התוכנית, שכתובה נפלא, בטח לא על היוצר שלה, שהוא איש מוכשר ונמצא בזוגיות אוהבת. זה התוכן שמפריע לי בעין, באוזן ובלב. זו קלות הדעת שבה קם גרוש ומציג את עולמו המסויט כאילו הוא נורמטיבי, ואחר כך אני צריכה להסביר לנשים שזה לא ככה, שהוא לא דוגמה טיפוסית, שלא כל הגברים רודפים אחרי צעירות ומשפילים את הבנות שלהם.

     

    אנשים שואבים את עולמם התרבותי מהטלוויזיה ולא בא לי שאחרי כל המאמצים שאני ואחרים עושים בתחום הזה, יבוא מסובך אחד שיגרום לאנשים נשואים להתנשא ולגרושים להתחבא. נכון, יש גרושים שלא רואים ממטר, ואני שומעת סיפורים הרבה יותר גרועים, אבל אחד שזרק אבן לנהר, אלף גרושות לא יצליחו להוציא אותה.

     

    להיות בנאדם זה לא מסובך. זה פשוט אפילו.

     

    שלך,

    גאיה קורן

     

    מנטורית אני מלכה לחיים טובים יותר, מנחת סדנאות , עתונאית בידיעות אחרונות וגרושה באושר





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    עולם הגירושים גם ככה מסובך
    צילום: Shutterstock
    גאיה קורן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים