מאיר שלו, סופר, עיתונאי ודמות ססגוניות בישראל, הגיע לפרוורי שיקאגו בעקבות תרגום ספרו "שתיים דובים" לאנגלית, ביוזמת חוג הספר העברי ע"ש אופירה בן אריה ובשיתוף פעולה מבורך עם אלי רכס, המכהן כראש מחלקת לימודי ישראל באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

בימי שהותו בעיר הספיק לשאת הרצאות שונות למאות חברי הקהילה היהודית, והישראלית כשהאולמות היו מלאים מפה לפה.

"שתיים דובים הוא צמד מילים נפלא, שגיאה חיננית בעברית תנכ"ית". פתח שלו את הרצאתו, ”אני שמח לגלות שלא רק אנחנו עושים שגיאות בעברית אלא גם בארזים נפלה שלהבת”. מקור השם "שתיים דובים"הוא מספר מלכים ב' ונוגע באכזריותו של הנביא אלישע ששיסה שני דובים ב-42 ילדים שלעגו לקרחת שלו.

שלו ציין כי בעבר חיו שלוש חיות דורסניות בארץ ככתוב בספר עמוס "כאשר ינוס איש בפני הארי ופגעו הדובובא הבית, וסמך ידו על- הקיר ונשכו הנחש".

"יהדות ישראל והעולם רואים פסוק זה כמטפורה לסכנת קיומנו". התלוצץ שלו "אבל כיום בארץ אין דובים ואין אריות, רק נחשים מאיימים על קיומנו. מדי שנה שומעים על שלושה מקרי מוות מהכשת צפע".

בספר "שתיים דובים" רצה שלו להביא לידי ביטוי אסון קשה שנגרם על ידי בעל חיים, והחל לכתוב סיפור על אב שבנו הוכש על ידי נחש והוא אחוז ברגשי אשמה. בדרך המקריות נוסף נדבך נוסף לסיפור בעטיה של 'רגל קרושה’, המעדן המזרח אירופאי האהוב עליו שרובינו סולדים ממנו.

מאיר שלו מרצה וחותם בשיקאגו צילומים: שון סו

כשסעד במשפחת ידידה במושב את מאכלו האהוב, לחשו באזניו סיפור משפחתי אסור על אדם שבשנות ה-20 רצח את המאהב של אשתו והציג את המוות כהתאבדות בפני השוטר הבריטי שהגיע לחקור. כל המושבה שיתפה פעולה ולא הוציאה את הכביסה המלוכלכת החוצה. שלו ערך תחקיר וגילה שהנרצח היה בנו של רב מטורקיה. "לספר סיפור לסופר זה כמו להתחבק עם כייס”, צחק. שמועה זו נוספה לספרו שנושאו הוא נקמה אלימה. לדבריו, ספרות צריכה להכיל מגוון רחב של נושאים בתופעה האנושית, גם אהבת נעורים ונשיקות ראשונות וגם מוות, שכול ונקמה".

הוא דבר על חריגות "שתיים דובים" מיתר ספריו. בספר זה הקצין וכתב על רגש הנקמה הפרימיטיבי, הבסיסי, והקמאי המוכר לכולנו. לדעתו – אין אדם שלא חושב מדי פעם שלא היה מזיק אם חבר רע היה נעלם מארצות החיים בדרך כלשהי, ולעתים אף מפנטז את אופן היעלמותו. שלו מתוודה שבדמיונו יכול היה לבצע ללא שום בעיה גאולת דם מעניינת. הסיבה שביצוע הנקמה נשאר בתאוריה ולרוב אינו יוצא לפועל אינה בהכרח מוסרית אלא נובעת מפחד שלטון החוק.

בספר מוצגים שני מקרי נקם. באחד, גבר רוצח את המאהב של אשתו ושני דורות לאחר מכן אדם מאותה משפחה מבצע גאולת דם ורצח זה מרפאו מהדיכאון בו היה שרוי. רותה תבורי, המספרת, היא נכדתו של הרוצח ואשתו של גואל הדם. היא מציגה את סיפור הנקמה של הגברים בחייה בפני חוקרת תולדות היישוב המגיעה לביתה ועוסקת בסוגיות מגדריות בהיסטורית ארץ ישראל.

לתגובות קוראיו שטענו לאי מוסריות הספר, אמר שלו כי הוא אינו חושב שתפקיד הספרות היא חינוך הקוראים, שיפור העולם או הבאת שלום במזרח התיכון. הוא חלק עם הקהל את תהליך היצירה. "בבניית רומן יש את ביצועו האסתטי והאומנותי של הארכיטקט, אבל צריך להיות גם מהנדס שיפקח על הבניין שלא יקרוס כמגדל קלפים". כשהוא מתחיל לכתוב הוא יודע את כל הסיפור. אם כי לדבריו, ישנם רגעים בכתיבה בהם קורה משהו נפלא ומדהים, חוויה בלתי מוסברת, כשלפתע עולה במוחו חרוז פואטי, משפט נהדר, או רעיון נפלא שלא תכנן מראש.

לדוגמא: בספרו "עשיו" דמיין שעשיו ואחיו התאום קצרי רואי במידה שווה. אי לכך, אביהם הקמצן מתוך הכרה, רכש עבורם זוג משקפים אחד שיחלקו ביניהם. פוטנציאל רעיון זה היה 'הפרד ומשול' בין התאומים. הם דווקא בחרו לא לריב על המשקפיים: עשיו החליט לוותר עליהם ולחיות בעולם מטושטש. יעקב אחיו הרכיב את המשקפים והתמודד עם המציאות החדשה בבהירות,בכוח ובאומץ.

שלו עצמו עבר תהליך זהה. "בגיל 10 התגלתה קוצר ראייתי”, סיפר, “היותי נכד של העלייה השנייה, מרכיב משקפיים בשנות ה-50 בנהלל דמתה להנפת שלט גדול במרכז הכפר המכריז שהציונות נכשלה. לא בכדי עזבנו את הישיבות באוקראינה, פולניה ורוסיה ועלינו ארצה שיגדלו לנו ילדים נמוכים צרי כתפיים וקצרי רואי. אנו רוצים פה ילדים גבוהים, רחבי כתפיים, בעלי עיניים חדות שיוכלו לצלוף כמו שצריך".

שלו נולד במושב נהלל לאם בת לחלוצים מעלייה שנייה ולאב אינטלקטואל, מורה ומשורר. ילדותו עברה עליו בנהלל ובקיבוץ גינוסר ולאחר מכן בירושלים. כיום הוא מחלק את חייו בין ירושלים ואלוני אבא לא הרחק מנהלל. בגיל 40 יצא לאור ספרו הראשון "רומן רוסי" שזכה להצלחה רבה וכבש את לבבות הקוראים ומאז לא הפסיק לכתוב. לצד ששת הרומנים חיבר שלו 4 ספרי עיון ו-16 ספרי ילדים. ספריו תורגמו ל-26 שפות.

מאביו החילוני, יצחק שלו, שהשתתף בחידון התנ"ך הראשון בישראל, בשנת 1958 וזכה במקום שני לצד חתן התנ"ך עמוס חכם, והרב יחיא אלשיך, רכש את האהבה למקרא. "אבי לימד אותי על מלחמת דוד וגוליית במיקום הקרב, בעמק האלה. הוא הביא מקל וקלע ובקש ממני לאסוף חמש אבנים. הוא תיאר את דוד כאדם בעל כושר אלתור חשיבתי ואת גוליית כבריון מחומש. סיפורי התנ"ך עם אבי היו תמיד מרתקים, צעדתי על ההיסטוריה במקום התרחשותה".

שלו עסק במקרא ובגיבוריו גם בספריו. בספרו "ראשית"דן בפעמים הראשונות בתנ"ך: הנשיקה הראשונה, האהבה הראשונה, השנאה הראשונה, המלך הראשון, החלום הראשון, הצחוק הראשון והבכי הראשון. לטענתו, אנשים שכותבים וקוראים ספרות עברית משתייכים לשושלת הספרותית הארוכה ביותר בהיסטוריה. משום שאין שפה בעולם בה האדם היום יכול לקרוא טקסט שנכתב לפני 3000 שנה ולהבין חלק ניכר ממנו. יווני הגדל באתונה בהווה אינו יכול לקרא את האודיסאה במקור.

מסעו בארה"ב כולל לדבריו, אין ספור טיסות למדינות שונות והוא מרגיש כמו צועני הנודד עם שני דובים. "קרתה לי חוויה מדהימה”, סיפר, ”בתום ההרצאה באוניברסיטת נורת'ווסטרן ניגשה אלי בחורה אמריקאית שלא ראיתי אותה 48 שנים. נפגשנו כשהיינו בני 21 בירושלים והתארחנו אצל סבתי המתירנית בנהלל. החלטנו להעלות זיכרונות ולאכול ארוחת צהריים יחדו. היא אחת הדמויות בספרי "הדבר היה ככה". העוסק בסיפורי סבתי”.

שני ספרי ילדים מפרי עטו יצאו לאור בקרוב. שלו נמצא בשלהי כתיבת ספר עיון חווייתי חדש על גינת פרחי הבר שלו בה גדלים בנחת חצבים, פרגים, כלניות והרקפות.