שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם יש עתיד לקפיטליזם?
    באירופה ובארה"ב תנועות ימין קיצוניות מתחזקות, באסיה אסלאם פונדמנטליסטי גובר, ברוסיה הנאציזם מחלחל. לצד זה מיליוני בני אדם ללא עבודה, מגמה שהולכת ומתחזקת, והעולם דרוך לקראת מלחמה. לאן העולם מידרדר? הרב לייטמן משיב ברוח חכמת הקבלה

    בשיתוף קבלה לעם

     

    כמו פרכוס אחרון לפני המוות כך גם הקפיטליזם של ימינו: פורח ומשגשג, מפרנס, אבל מתחת לפני השטח הולך וגוסס. הכתובת כבר נמצאת על הקיר: כוח הקנייה ויכולת המכירה דועכים, הניידות החברתית קופאת, הטכנולוגיה המתקדמת בראשות הרובוטיקה, הננו-טכנולוגיה ומדפסות התלת-ממד משתלטות על שוק העבודה, והסימן המובהק מכול הוא האבטלה הגואה. ארגון העבודה של האו"ם מעריך שהאבטלה העולמית תגדל לפחות בעוד 11 מיליון איש בשלוש השנים הקרובות – וזה בלי להתחשב בנתוני האבטלה הסמויה ובאבטלת הצעירים ברחבי העולם ששוברת שיאים חדשים המעוותים את שיטת המדידה.

     

    ברור שמחסור במשרות שילווה בשכר עבודה נמוך יגדיל את אי השוויון, עלול לאלץ צעירים רבים לדחות את הקמת התא המשפחתי, רכישת דירה וגידול ילדים, ויעודד הגירה אל מדינות מפותחות. שפל כלכלי יגרום בהכרח להתפשטות של מגפת דיכאון ולעלייה בשימוש בסמים, ועלול להביא ליציאה של מאות אלפים לרחובות בדרישה לצדק חברתי - מגמה עולמית שכבר מתחזקת לנגד עינינו.

    שוק עבדים במדינת עולם שלישי (צילום: AP) (צילום: AP)
    שוק עבדים במדינת עולם שלישי(צילום: AP)

    בעולם שהולך ומשתנה, ונמצא באי-ודאות כלכלית, נשאלת השאלה: האם ניתן למנוע יציאת המונים למחאות ענק אלימות? מי יספק עבודה למיליוני מובטלים? ולאן מידרדרת כלכלת העולם?

     

    שירת הברבור של הקפיטליזם

    הנחת יסוד בכלכלה היא, שבני האדם שואפים לתועלת מקסימלית במינימום השקעה (הנחת הרציונליות) מתוך מניעים אגואיסטיים. אך אנשים שמתפרנסים זה מזה, אינם יכולים להתקיים בנפרד מהפרטים האחרים בחברה. ההתפתחות האנושית לאורך ההיסטוריה משקפת את התפתחות הקשרים והתלות ההדדית בין בני האדם. כלומר, הכלכלה היא רק העתקה של מערכת הקשרים והיחסים בינינו.

     

    על פי חכמת הקבלה, היחסים הללו בין בני האדם הם ביטוי עמוק יותר לטבע האגואיסטי של האדם –רצון לקבל תענוג והנאה מקסימליים, גם אם הם על חשבון הזולת. הטבע האגואיסטי החל לצמוח עוד בימי ממלכת בבל העתיקה לפני כ-3,500 שנה. אז הונחו לראשונה היסודות לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי, החקלאות המודרנית קרמה עור וגידים, ולצדן התפתחו שיטות משטר ושלטון שהשתיתו לראשונה הליכי סדר וניהול קלאסיים. ציביליזציה שהתנהלה כמו משפחה אחת, התהפכה בן-רגע. האגו שדחף את הבבלים להתפתח, הפך אותם למרוכזים יותר בעצמם, והפריד ביניהם. התמורות החברתיות הולידו פערי מעמדות בקרב האוכלוסייה, ועל פני השטח החלו להתפרץ תופעות של ניצול הזולת.

    עומדים בתור מחוץ ללשכת התעסוקה  (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    עומדים בתור מחוץ ללשכת התעסוקה (צילום: ירון ברנר)
     

    כך נוצרו בזה אחר זה תקופות כמו עבדות ופאודליזם, שהתבססו על עבודת אדמה, ופיצלו את החברה בימי הביניים לשני מעמדות בולטים: אצילים וצמיתים. הטבע האגואיסטי שהתעצם חיפש דרכים פתלתלות להרוויח יותר, והאדם החל לפתח אמצעים חדשים שהביאו לשינויים מרחיקי לכת, המכונים תקופת "המהפכה התעשייתית".

     

    ערב המהפכה, בשלהי המאה ה-18 באנגליה, הומצא מנוע הקיטור. עבור התעשייה היתה זו מקפצה אל העולם המודרני. המיכוּן והתיעוּש הלכו והתפתחו בקצב מסחרר וגרמו להמונים לעזוב את הכפרים הפסטורליים ולעבור אל הערים הגדולות באנגליה, צרפת ובהמשך גם בארה"ב – ערים שהתפתחו סביב התעשייה המודרנית.

     

    הטעות של מרקס

    המהפכה התעשייתית שינתה בהדרגה את אופייה של החברה. היא הובילה להתפתחות שני מעמדות עירוניים חדשים: מעמד הבורגנות – בעלי הון שעמדו בראש המפעלים, הבנקים והמסחר, ומעמד הפועלים (הפרולטריון) - איכרים פשוטים שהגיעו אל העיר ללא כל השכלה, עבדו בפרך אצל בעלי ההון וסבלו מתנאי תעסוקה קשים, מניכור ומניצול.

    קרל מרקס ()
    קרל מרקס

    קרל מרקס, אבי תורת הסוציאליזם, שנחשף לתופעה במו עיניו, תיאר זאת כך: "דברי-ימיה של כל חברה עד כה הם דברי ימים של מלחמת מעמדות: בן-חורין ועבד, ברון וצמית, אומן ושוליה – בקיצור מדכאים ומדוכאים ניצבו זה מול זה בניגוד מתמיד, ניהלו מאבק בלתי פוסק, עתים נסתר, עתים גלוי, מאבק שנסתיים כל פעם בשינוי המהפכני של כל החברה כולה או בשקיעתם המשותפת של כל המעמדות הנאבקים" ("המניפסט הקומוניסטי").

     

    תהליך התפתחות האגואיזם לא פסק, ובאמצע המאה ה-19 הוא הגיע לשיא פריחתו, וקיבל לבוש כלכלי-חברתי חדש בשם קפיטליזם. הקפיטליסטים דרשו לעצמם קניין פרטי וסחר בשוק החופשי. הם מיקמו את האדם במרכז, וגיבשו עמדות ליברליות כדי להצדיק את מעמדם הנעלה. טענתם, כי כאשר ההכנסות שלהם יגדלו והמסים ירדו, העושר יחלחל וישפיע לטובה גם על השכבות הפחות מבוססות, הפכה לבדיה. מרקס גרס כי בדור שבו המוני הפועלים יבינו כי מצבם בכי רע, הם יתאגדו יחד, יצאו למהפכה אלימה כנגד המשטר הבורגני ויביאו לחברה שוויונית חדשה. אבל בנקודת המפנה הזאת הוא טעה...

    מחפשים עבודה באינדונדיה (צילום: AP) (צילום: AP)
    מחפשים עבודה באינדונדיה(צילום: AP)

    כבר לפני מאה שנה כתב בעל הסולם כי "מרקס מבטיח לנו שאחר חורבן המשטר הבורגני העכשווי, יקום תכף משטר הפרולטריון, אך כאן נקודת התורפה שבשיטתו. המציאות הראתה לנו שהשלב הסמוך אחר חורבן המשטר של היום, הוא משטר של נאצים או של פשיסטים. הרי שאנו עוד עומדים בשלבים האמצעיים של התפתחות האנושות, ועוד לא הגיעה האנושות לשלב העליון של סולם ההתפתחות. ומי יודע לשער כמה נחלי דם יישפכו בעולם, עד שנגיע אל השלב המקווה?" (בעל הסולם, עיתון "האומה").

     

    הכוח השלילי של הטבע האגואיסטי פועל כדרכו, ואם לא נרסן אותו הוא יגרור אותנו להתאגד בתנועות ניאו-נאציות ופשיסטיות, מגמה שמתחוללת בימים אלה בארצות אירופה ובארה"ב. אמנם הכלכלה עוזרת לנו לחיות, אבל היא אינה החיים עצמם. עלינו לראות כיצד אנו בונים חברה חדשה בהתאם לתהליך ההתפתחות שהאנושות עוברת, והרי מרגע שהחברה תשתנה – הכלכלה תשתנה.

     

    בעוד שכלכלנים ומקבלי החלטות שוברים את הראש כיצד להחזיר את הגלגל לאחור ואת הקפיטליזם לתור הזהב שלו, אנו לומדים מחכמת הקבלה שהדבר בלתי אפשרי. הקפיטליזם עשה את שלו וחוקי הטבע מקדמים אותנו אל מודל כלכלי-חברתי חדש, וטוב שכך.

     

    תעשייה אנושית חדשה

    העיסוק הגובר במודל ההכנסה האוניברסלית, לפיו המדינה תשלם לכל אזרח קצבת קיום בסיסית, ללא קשר לסטטוס התעסוקתי שלו, תוך ניתוק העבודה מהשכר, אינו מקרי. הוא משקף ניסיונות מגומגמים להיערך לעידן שבו לא תהיה עבודה, אך הפרנסה תהיה בשפע הודות לרובוטיקה המתקדמת. אולם כישלון משאל העם להבטחת הכנסה בשווייץ בתחילת השנה וההתנגדות למודל חדש ברחבי העולם, משקפות חוסר בשלות או אפילו הכחשה של העובדה ששוק העבודה כולו עומד בפני שינויים דרמטיים, שעלולים לערער את כל הסדר החברתי-מדיני-כלכלי, ושמוטל עלינו להיערך מראש כדי למנוע זעזועים וסבל אנושי רב.

     

    איך? כשם שכיום כולנו פרי של מערכת חינוך פורמלית ולא פורמלית, שבאמצעות הוראה ושינון העקרונות הכשירה אותנו לחיים בשיטה קפיטליסטית, עד כדי כך שהיא נראית לנו טבעית, כך בדיוק עלינו להתאים את היחסים בינינו, שהם הבסיס לכל שיטה כלכלית, למציאות החדשה ולאתגרים של המאה ה-21. התאמה כזו יכולה להתבצע אך ורק באמצעות חינוך המונים. מערכת החינוך הציבורית נוסדה עם האצת המהפכה התעשייתית במאה ה-19, על מנת להכשיר פועלים רבים לעבודה בפסי הייצור של בתי החרושת, כך בדיוק עלינו לחולל מהפכה חינוכית שאין כמותה במאה ה-21, לקראת צורת החברה החדשה.

     

    תארו לעצמכם שבכל בוקר נצא למקום העבודה שבו עבדנו בעבר, או אל המתנ"ס הקרוב לביתנו, ולאורך היום כולו נשב סביב שולחן עגול, נלמד על העולם הגלובלי ועל טבע האדם, ונדון כיצד לחזק את היחסים החיוביים בינינו. כוח החיבור החיובי שנייצר ונייצב בינינו, יאזן את הכוח השלילי של האגו, ויספק לכל איש פרנסה מבחינה רגשית ונפשית בדמות אושר, שמחה, רוגע ושלווה. "האחדות החברתית עשויה להיות מקור לכל אושר והצלחה", כתב בעל הסולם במאמר "החירות".

     

    בעזרת קידום אידיאולוגיה שקוראת לאחדות, נשים קץ לבעיית האבטלה הגוברת: ייווצרו מקומות עבודה רבים, כפי שפירטתי כאן בהרחבה, שכל מטרתם היא לחולל את כוח החיבור החיובי. אזרחים לא יהיו מודאגים כלל ממזון, לבוש, בריאות, חינוך, דיור, רכב, בידור וכל שירות סוציאלי נוסף. המדינה תהפוך לקהילה משפחתית גדולה, הבעיות הלאומיות והפרטיות ייפתרו בהדרגה, וכוח החיבור ירפא את החברה האנושית הגוססת עד להבראתה המלאה. הכלכלה החברתית החדשה תפטור אותנו לבסוף מהדאגה המתמדת לפרנסה ומהעיסוק המוגזם בחומריות, ותפנה את זמננו לטובת התפתחות אישית, חברתית ורוחנית.

     

    הרב ד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש תנועת קבלה לעם העולמית, ומדי יום מעניק שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 ב-HOT ובאתר האינטרנט. התנועה מזמינה את כולם לבוא וללמוד את חכמת החיבור המבוססת על כלל היסוד של העם שלנו, "ואהבת לרעך כמוך". לפרטים על מעגלי שיח חווייתיים ברחבי הארץ ועל מסלולי הלימוד חייגו: 1-700-509-209 או צרו קשר כאן .

     

    בשיתוף קבלה לעם

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    עבדים עבדות עבד טנזניה אפריקה
    צילום: shutterstock
    צילום: טים נוקס
    הרב ד"ר מיכאל לייטמן
    צילום: טים נוקס
    מומלצים