שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ארוחת הצהריים של האדם הקדמון בעמק החולה
    בדיקה מיקרוסקופית של זרעים מעידה: בני האדם הקדומים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים אכלו תזונה מגוונת של בשר, שורשים צלויים וירקות

    מה אכלו אבותינו לפני מאות אלפי שנים? ממצאים חדשים מאצבע הגליל מעידים שהם התבססו על דיאטה מגוונת של צמחים בנוסף לבשר, והשתמשו באש להכנת אוכל. שני אלה עזרו בוודאי למיני האדם להתפשט ליבשות חדשות.

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:

    לנפץ בטון עם שקית עירוי

    האם תפוח אדמה ירוק הוא רעיל?

    מטאורים, ירח ותחנת החלל - דצמבר בשמיים

     

    הממצאים מגיעים מגשר בנות יעקב, אתר ארכיאולוגי בעמק החולה שבו התיישבו כנראה אנשים מהמין הומו ארקטוס לפני כ-780 אלף שנה. הומו ארקטוס קדמו למין שלנו - הומו ספיינס - ביותר ממיליון שנה, אך הייתה להם כבר תרבות חומרית מפותחת למדי, שכללה כלי אבן ושימוש באש. למעשה, העדות המוקדמת ביותר לשימוש באש התגלתה בגשר בנות יעקב. הומו ארקטוס התפתח באפריקה, אך אוכלוסיות מסוימות שלו יצאו מהיבשת והתפשטו לעבר אסיה. בדרך הם עצרו אצלנו, והקימו בין השאר את המחנה בעמק החולה.

     

    האתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב (צילום: אריק בלטינשטר)
    האתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב(צילום: אריק בלטינשטר)

    בוציץ סוככני, היום ובתקופת האדם הקדמון. שורש הפרח שימש למאכל (צילום: יואל מלמד ויעקב לנגזם) (צילום: יואל מלמד ויעקב לנגזם)
    בוציץ סוככני, היום ובתקופת האדם הקדמון. שורש הפרח שימש למאכל(צילום: יואל מלמד ויעקב לנגזם)

     

    בדרך כלל קל יותר לדעת על תפריט הבשר של אנשים קדמונים. הסיבה לזה פשוטה: עצמות נשארות זמן רב לאחר שקליפות מלפפונים, למשל, מתפרקות ונעלמות. זה נכון גם לאנשים שישבו בגשר בנות יעקב - ידוע לנו שהתפריט שלהם כלל בעלי חיים מסוגים שונים, ביניהם דגים מהאגם, ציפורים, יונקים ואפילו פילים, לפי גולגולת שנמצאה במקום.

     

    במחקר חדש התמקדו ד"ר יואל מלמד מאוניברסיטת בר אילן וחוקרים מאוניברסיטאות תל-אביב, חיפה והעברית דווקא בתרומת הצמחים לתפריט הקדום. לשם כך היה עליהם לערוך בחינה מיקרוסקופית של הזרעים שנמצאו באתר לצד כלי אבן ושאריות מדורה, ולהשוות אותם לזרעים שנמצאו באזור, אך לא ליד ממצאים ארכיאולוגיים. כך יכלו לדעת אלו צמחים האנשים הקדמונים אספו והביאו אל ביתם, בניגוד לצמחים שפשוט גדלו באזור.

    גפן היערות, חרצן גפן בן 780,000 שנה שגודלו מילימטר אחד (צילום: יעקב לנגזם)
    גפן היערות, חרצן גפן בן 780,000 שנה שגודלו מילימטר אחד(צילום: יעקב לנגזם)

     

    החוקרים מצאו כי אנשי האתר ביססו את הדיאטה שלהם, לצד הבשר, על עשרות סוגים של מאכלים צמחיים, שכללו ירקות, פירות, זרעים, אגוזים וגם פקעות וקני שורש. הגיוון הרב של הצמחים הבטיח להם תזונה עשירה לאורך השנה כולה, ואפשר להם לשבת באותו אזור לאורך זמן.

     

    החוקרים משערים כי המזון הבסיסי של אנשי האתר, כלומר המינים שהיוו חלק חשוב מהתזונה שלהם, היו שלושה: פרח בשם חַצְצוֹן (Sagittaria sagittifolia), ערמוני מים (Trapa natans) וסוג של שושנת מים (Euryale ferox). לראשון יש פקעת אכילה ולשני האחרים זרעים עמילניים, ושלושתם משמשים למזון באסיה בימינו. הם גדלים במים רדודים בקבוצות צפופות, דבר שמקל על איסופם.

     

    השימוש באש אפשר לאנשי האתר להוסיף לתפריט מאכלים שכנראה לא היו זמינים להם אחרת. פקעות ושורשים רבים, שמספקים מזון עשיר בקלוריות ונשמרים זמן רב, הופכים זמינים הרבה יותר לעיכול - וטעימים יותר - אם צולים אותם. גם מבלוטי אלון, הנפוצים מאוד באזור, אפשר להכין מאכלים מזינים אם מעבדים ומבשלים אותם. כך, נראה שהתפריט בגשר בנות יעקב התבסס על לא מעט פחמימות מזרעים, פקעות ובלוטים שעובדו באש, לצד שמן מזיתים ואגוזים וגם ירקות ופירות. כל זה כמובן נוסף על הבשר, שנצלה גם הוא באש.

    שרידי זרעים ופירות אכילים שנמצאו באתר גשר בנות יעקב (צילום: יעקב לנגזם)
    שרידי זרעים ופירות אכילים שנמצאו באתר גשר בנות יעקב(צילום: יעקב לנגזם)

    איריאל קוצני, ה"פופקורן" שלא קיים יותר בארץ  (צילום: יעקב לנגזם) (צילום: יעקב לנגזם)
    איריאל קוצני, ה"פופקורן" שלא קיים יותר בארץ (צילום: יעקב לנגזם)

      

    כלי האבן שהאנשים הללו השתמשו בהם היו פחות או יותר אותם כלים שאיתם הגיעו מאפריקה, אך התפריט המגוון שלהם מעיד על הסתגלותם למקום החדש ועל יכולתם ללמוד אלו צמחים ובעלי חיים ראויים למאכל וכיצד לעבד אותם. היכולת הזו אפשרה להם לחיות כל השנה בעמק החולה, ולנצל בכל עונה את המשאבים הזמינים שהביאה איתה. וחשוב מכך, אותה יכולת הסתגלות אפשרה להם - ואחריהם גם לנו, ההומו ספיינס בעל יכולת ההסתגלות המרשימה עוד יותר - לכבוש יבשות שלמות ולהתאים את עצמם לכל אזור ואזור.

     

    ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי. הכתבה התפרסמה באתר מכון דוידסון

     

    ד"ר מלמד מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן אמר ל-ynet: "לראשונה יש בידנו רשימה ארוכה של 55 מינים של צמחים נאכלים, שנמצאו ביחד עם שרידי האדם הקדמון. עד עתה הסתמכו החוקרים שרצו לשחזר את המזון הצמחי של האדם בתקופה הפליאוליתית על השערות בלבד או על ממצאים בודדים שלא נתנו תמונה מלאה של התפריט הצמחי במזון. כעת כשאנו יודעים להצביע על הצמחים שהיו זמינים לאדם בעמק החולה, ברור לנו שהאדם אסף מגוון גדול של צמחי מאכל שסיפקו לו פירות, ירקות שורשים ואגוזים במשך השנה. בנוסף לכך, זיהונו צמחי מאכל חשובים שלא היינו יכולים לשער את קיומם בעמק החולה ללא זיהוי השרידים שלהם. כאלה הם אגוזי המים טראפה צפה המכונה גם"ערמוני מים" ואירייל קוצני".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים