הפספוס של "השחקן היהודי הטוב בעולם"
הייתה לו רגל שמאל אימתנית ויכולת גבוהה, אבל סבסטיאן רוזנטל מעולם לא מימש לגמרי את הפוטנציאל ולא הרשים כששיחק בישראל
בסוף השבוע קבוצת הפאר הצ'יליאנית אוניברסידד קתוליקה לקחה אליפות נוספת, מה שהזכיר לי את אחד מהשחקנים הגדולים ביותר ששיחקו ב-20 השנים האחרונות במועדון הזה, ותקופה מסוימת גם בליגת העל, סבסטיאן רוזנטל.
מה שאפיין את רוזנטל בתחילת הקריירה בשנות ה-90 ומה שהפך אותו לכוכב בצ'ילה ולאחד מהשחקנים המובילים בדרום אמריקה באותם ימים, הייתה התנועה שלו בלי כדור, בדרך כלל מימין למרכז. הוא ידע לעשות את התנועה במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לקבל כדור, ועם רגל שמאל האימתנית שלו לכבוש שערים.
(צילום: מיקי שגיא)
הוא כבש עשרות שערים עבור אוניברסידד והוכתר ע"י פרשנים כ"שחקן היהודי הטוב ביותר בעולם" הוא היה עד כדי כך טוב שציפו ממנו לתת תחרות למרסלו סאלאס ואיבן סאמוראנו בנבחרת.
בסופו של דבר, אחרי שמועות רבות על מעבר שלו להרבה קבוצות גדולות, הוא עבר לריינג'רס ב-1997. למזלו הרע, שם הוא התחיל להיפצע, מה שגרם להידרדרות ביכולת שלו ולכך שכמעט מדי שנה החליף קבוצה. הוא הפךלפספוס עצום, ולארץ הקודש הוא הגיע באמצע שנות ה-2000 לשורות מכבי נתניה.
בנתניה הוא הראה מצד אחד שמדובר בשחקן איכותי מאוד שיש לו הרבה כדורגל ברגליים, אך מצד שני שהוא נמצא הרבה מעבר לשיא, עם עודף משקל מסוים. אפשר לתאר את התקופה שלו בנתניה ככישלון חרוץ. הרגע היחיד הזכור לטובה מהקדנציה שלו בנתניה היה כשניצח את מכבי חיפה לאחר שכבש פנדל מכריע באצטדיון הקופסה.
לאחר תקופה מסוימת במכבי פ"ת הוא החליט על פרישה ממשחק. אין ספק שמבחינת הכדורגל שהיה לו ברגליים הוא היה אחד מהזרים היותר טובים שנחתו בכדורגל הישראלי, רק חבל שהוא הגיע הרבה מעבר לשיאו.
סבסטיאן רוזנטל
צילום: מיקי שגיא
מומלצים
