שתף קטע נבחר

"בואו נירגע עם הלחץ על הנקה"

יערה רובינזון אוהבת להניק אבל נרתעת מהשיח של חלק מהאמהות והיועצות בנושא. "אין צורך להעלות את ההנקה על המזבח ולסגוד לה. בואו נשמור על השפיות של האמהות ונתחיל לשווק את ההנקה באופן ידידותי למשתמשות"

נשים רבות, מניקות ולא מניקות, רואות את ההנקה כ"שעבוד". זה לא מקרה. תומכות הנקה רבות משווקות את ההנקה כמעשה אלטרואיסטי שנדרשות עבורו תעצומות נפש גדולות שמצריכות מהאם להיות כל דקה עם התינוק שלה. בעידודן, ההנקה הופכת להיות מעשה האמהות כמעט היחיד בחודשיו הראשונים של התינוק, כך שהאבא והאחרים במשפחה מודרים, וחופשת הלידה הופכת להיות "חופשת הנקה", כפי שחברתי, אמא טרייה טרוטת עיניים, קראה לה בטעות פעמיים בשיחה בינינו. פליטה פרוידיאנית, אכן, וכאן בדיוק נמצאת הטעות של המצדדות הנלהבות בהנקה.

 

"הנקה זה לא רק אוכל", הן טוענות. הנקה זה לחום, לשינה ולמערכת העיכול. כך הופכת ההנקה לעיסוקה הבלעדי של האם בחסות האיומים על כך שמי שתביא חס וחלילה מדי פעם תמ"ל תקבל בתמורה תינוק שיסבול מהעדפת בקבוק, בלבול פטמות, וכמובן שאחרי הגודש של האם, יגיע גם הרגע שבו היא תיוותר ללא חלב. אך האמת רחוקה מכך.

 

כמה שבועות אחרי שבני השני נולד שמתי לב לכך שההנקות שלו אורכות רק חמש עד עשר דקות ושהצואה שלו חומצית וירוקה. מחקירה קצרה בגוגל התברר לי שבהנקה קצרה זו, הוא מגיע רק לחלב הקדמי שיש לי בשד, זה שעשיר בסוכר, ולא מספיק להגיע לחלב האחורי. כדי שאוכל להיוועץ ביועצות הנקה בנוגע למה שעליי לעשות על מנת להאריך את זמן ההנקה, נכנסתי לאחת מקבוצות ההנקה בפייסבוק.

"אוהבת להניק אבל לא מעריכה את דמגוגיית ההנקה" (צילום: אלבום פרטי)
"אוהבת להניק אבל לא מעריכה את דמגוגיית ההנקה"(צילום: אלבום פרטי)
 

אולי הוא רעב?

אחד מהפוסטים הראשונים שאליו נחשפתי היה של אמא ששאלה האם על כל בכי החברות בקבוצה מציעות ציצי. התשובות היו חד משמעיות. מתוך כשלושים נשים שענו, רק אחת העזה לכתוב "לא". כמה פוסטים מאוחר יותר שאלה מניקה טרייה אחרת מה סדר היום של הנשים מבחינת זמן בין הנקות ואורכן. הרשת שתקה. מאוחר יותר באותו היום, כאשר ראיתי שאף אחת לא השיבה על השאלה שלה כתבתי לה את משנתי שהיא למעשה תורתה של "הלוחשת לתינוקות", טרייסי הוג.

 

תחילה התנצלתי בפני המניקות, שרובן לא מאמינות בסדר יום, ואז ציטטתי את עיקרי תוכנית ה-EASY שלה (Eat, Act, Sleep, Your time). תחילה אוכלים, אחר כך מבלים בפעילות עם התינוק (החלפת חיתול, שכיבה על המזרן, בהייה במובייל), מאוחר יותר התינוק ישן ובזמן זה יש לך זמן לעצמך. כל זה אמור לקחת כשלוש שעות. כך שבמידה והתינוק בוכה לדוגמה אחרי זמן הפעילות, האמא תוכל לדעת שעכשיו התינוק צריך לישון, מה שאומר שעוזרים לתינוק לישון ללא ציצי, כי החלב הרי הוא אוכל. באותה מידה, הוספתי, אם התינוק מתעורר אחרי עשר דקות, אני מנסה שיחזור לישון ללא הנקה.

 

התגובות כמובן לא איחרו לבוא: "את יכולה ללכת לישון רעבה? אני לא. אז למה שהפיצית חסרת האונים הזאת תצליח? למה שתרצי שהיא תלך לישון רעבה?", כתבה אחת. אחרת כתבה לי "הוא חוזר לישון בלי ציצי? כששלי רעבה שום דבר או אדם לא ירדים אותה עד שתאכל". תירו בי בכיכר העיר. אני מרעיבה את התינוק שלי.

 

אולי יעניין אותך גם:

- ההייטקיסט שיצא לחופשת לידה פעמיים

- שיטות פשוטות שיעזרו לתינוק להתפתח

- מחקר: כמה מילים ילד בגיל שנה וחצי צריך לומר

 

הכל או כלום

שנייה אחרי שהתעצבנתי כתבתי תגובה הולמת שבה הסברתי שעד כמה שאני אוהבת להניק ומבינה את חשיבות ההנקה אני לא מעריכה את דמגוגיית ההנקה. "באותה מידה אני יכולה לומר לך - תארי לך שיש לך בחילה ומכריחים אותך לאכול, או שאת רוצה לישון ובמקום רק לשים מוסיקה מרגיעה דוחפים לך סטייק לגרון." מהניסיון שלי, הנקה מרובה גורמת בעיקר לאי נחת בבטן אצל תינוקות קטנים. גזים, כאבי בטן וכו', עד כמה שזה מפתיע, הם חלק מהדברים שהפריעו לשני הבנים שלי בתחילת תקופת ההנקה כאשר הנקתי בתכיפות יתר בעיקר מעצלנות. כי הציצי, כפי שכל מניקה יודעת, זה הפתרון הקל לטווח הקצר.

 

אצל רוב יועצות ההנקה וקבוצות ההנקה בפייסבוק זה הכל או כלום, הנקה בלעדית, 24/7, בלי תירוצים. ההמלצה של גורואיות ההנקה היא ל"הנקה על פי דרישה", שבהיעדר תקשורת מילולית בין האם לתינוק הופכת אצל כמעט כל המניקות, לפחות בהתחלה, ל"הנקה על פי בכי". מתי גומלים? "מתישהו בין גיל שנתיים לשבע, בוחר הילד לגמול את עצמו", כתבה אחת היועצות בתגובה לשאלה. טווח די רחב, הייתי אומרת. ובמקום לעודד הנקה בנוסף להאכלה בתמ"ל, כפי שעושות לעיתים אחיות טיפת חלב, כך שההנקה לא תצטייר כעבודה כל כך קשה, מקדשים את ההנקה הבלעדית וגורמים לנשים שרק חזרו לעבודה רגשות אשם על זה שהן לא מצליחות לפנות לעצמן זמן לשאוב במשרד.

 

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

רגשות אשם מיותרים

אמהות חדשות לומדות שההנקה היא מסירות נפש, עבודה מסביב לשעון, ללא לילות, ללא זמן לעצמך, ושכל דבר אחר הוא לא הדבר האמיתי. אותה חברה שמצאה את עצמה ב"חופשת הנקה" התנצלה בפני כשנפגשנו על זה שהתינוק שלה מקבל 20% תמ"ל ורק 80% חלב אם. היא אכלה את עצמה על זה שאין לה מספיק חלב וסבלה מרגשות אשם מלווים במחסור בשעות שינה.

 

תעצרו את השיגעון בבקשה. אני בעד הנקה, בעד עידוד ההנקה והסיבות לכך הן רבות וידועות. אבל בוא נספר לנשים שעומדות להיות אמהות את האמת. והאמת היא שההנקה היא דבר נפלא וקשה בהתחלה, ושאפשר רק קצת ולא כל הזמן, ושכל אישה תעשה את הבחירה שלה לפי כלל האפשרויות שיש בפניה, כל אחת עם יתרונותיה וחסרונותיה. אין צורך להעלות את ההנקה על המזבח ולסגוד לה. בואו נשמור על השפיות של האמהות ונתחיל לשווק את ההנקה באופן ידידותי למשתמשות. כי הרי גם 80% או אפילו 20% של הנקה זה דבר נהדר.

 

 

ומה לגבי הנקה בציבור? צפו בבייבי טוק:

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"גם הנקה חלקית היר דבר נהדר"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים