אז לפני שנצלול לתוך הסאגה הבלתי נגמרת הזו, גייסתי לטובת הטור הזה כמה שורות מחברה טובה של כולנו, אחת ויקיפדיה. לא מקור אקדמי יוקרתי במיוחד, אבל בהחלט מספיק עבורנו לצורך הדיון. ובכן, זו הגדרתה למושג עם: "המונח עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי. מאפיינים אלו הם תנאים מספקים להגדרתו של עם, אך אינם הכרחיים עקב החסרונות הנובעים מהם. לכן, ההגדרה של עם אינה מונוליטית ואין זה הכרחי שכל המאפיינים הללו יהיו משותפים או יתקיימו במלואם בקבוצה המוגדרת כעם. הגדרה נוספת, קשה יותר להפרכה אך עם זאת מעניינת יותר מבחינת האפשרויות הגלומות בה, היא "קבוצה חברתית הרואה עצמה כבעלת עתיד משותף".

עד כאן ההגדרה היבשה, שיעור ראשון בהיסטוריה לחטיבת ביניים. יבשה יבשה, אבל רבים וטובים כאמור, ממיטב בנינו, משקיעים אנרגיה בלתי נדלית בניסיון להציב את ארבעת מיליון הפלסטינים שמתגוררים בשטחים מול הקריטריונים הללו ולבדוק האם הפלסטינים עומדים בהם, בכולם או בחלקם. התפלפלויות אין סוף נכתבות בסוגיה זו, כל אחד מגייס את מומחיותו ועמדתו סביב השאלות הטעונות כאן.

כך, למשל, תמצאו היסטוריונים ומזרחנים מוערכים המזוהים עם הימין, שטוענים בתוקף שאין כזה דבר "עם פלסטיני", ומדובר בערב רב של שבטים שהגיעו במאות ה-18 וה-19 ממצרים, מחצי האי ערב ומאיזורים נוספים במזרח התיכון והתיישבו בארץ ישראל. עוד גורסים אלה, שמדובר באוכלוסיה ערבית שהיתה נתונה לפני מלחמת ששת הימים תחת השלטון הירדני, ולפיכך הפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון אינם אלא ירדנים בשייכותם הלאומית, ואלה המתגוררים ברצועת עזה הינם למעשה מצריים. טיעון זה, כמו גם נוספים, מוביל את הקבוצה המזוהה עם הימין למסקנה כי הפלסטינים אינם מוגדרים כעם, ולכן אינם זכאים למדינה עצמאית משלהם.

(צילום: רויטרס)

לעומתם, מציגה הקבוצה המקבילה המזוהה עם השמאל, כי כיוון שמתקיימים בהם לפחות שאר הקריטריונים, כמו שפה, תרבות וגורל משותף, הרי שהפלסטינים הם עם לכל דבר. עוד טוענים אלה, כי כיוון שהעולם כולו מכיר בפלסטינים כעם נפרד ואף תומך בהקמת מדינה עצמאית, הרי שאין מנוס מההגדרה כי הם אכן כאלה. בקיצור, כפי שניתן לראות, זהו מתכון לאריכות ימים וויכוח נצחי. אז כדי לפתור אחת ולתמיד את המחלוקת הזו, אני כאן בשבילכם וגם בשביל המתווכחים.

ובכן, ניתן לפשט את העימות הקולני הזה בקביעה אחת שנראית לכאורה פשוטה: אין זה משנה כלל האם ניתן להגדיר את הפלסטינים כעם, בין אם על פי ההגדרה של ויקיפדיה או בין אם על פי כל מקור אקדמי אחר. אין בכך שום צורך וזה אפילו לא הכרחי, לשום דיון מדיני, פוליטי, אקדמי, היסטורי או אחר. הפלסטינים – או איך שלא תגדירו אותם – נמצאים כאן ויהיו לעוד שנים רבות אין ספור, נרצה או לא. זו עובדה, ועם עובדות כידוע לא ניתן להתווכח. לפחות לא רצוי.

ההגדרה האקדמית, אם כן, אינה משפיעה על המציאות, לפיה ארבעה מיליוני פלסטינים נמצאים מעבר לקו הירוק, ומדינת ישראל צריכה לחשוב על עתידם של הדורות הבאים ולהתוות דרך ומוצא מהפלונטר הנוכחי, מהלכאורה סטטוס קוו. על אופיה של הדרך תחליט מדינת ישראל, וכל החלטה בעניין זה טובה כרעותה, עד כמה שזה נשמע בלתי הגיוני - שתי מדינות לשני עמים, סיפוח מלא של כל השטחים, מדינה דו-לאומית, סיפוח של שטחי C ומתן אוטונומיה מלאה לפלסטינים בשטחי A ו – B, שתי מדינות-מולדת אחת, הכל לגיטימי ודמוקרטי לצורך הדיון שלנו.

הנקודה החשובה להבהרה בעניין זה, היא שלחיפוש אחר תבנית מוסכמת המגדירה את הפלסטינים כעם, כקבוצת שבטים, כלאום נפרד או ככל ישות אחרת, אין כל תוחלת ומשמעות בעיניי כאשר נדרשת ההנהגה הישראלית לבחור את הדרך הנכונה ביותר עבור העם היושב בציון, כל דרך, ולהתחיל לסלול אותה. זה מה שחשוב, רבותי, ולא הדיון האקדמי – המעניין לכשעצמו – האם הפלסטינים הם עם או לא.