גבר מעל 50? המדריך השלם לסרטן הערמונית
אם אתה גבר מעל גיל 50 חשוב מאוד שתדע: האם אתה נמצא בקבוצת סיכון, איך ומתי נבדקים, איך מאבחנים ומהם הטיפולים המומלצים לסרטן הערמונית
סרטן הערמונית הוא המחלה הממארת השכיחה בגברים. אין ספור שאלות קיימות אצל גברים שחוששים ורוצים לדעת אם יש להם נטייה לסרטן הערמונית, לאן לפנות וכיצד להחליט במסגרת מגוון הטיפולים הקיימים כיום.
הסיכון לחלות בסרטן הערמונית עולה בגיל מבוגר (65% מהחולים בסרטן הערמונית מבוגרים מגיל 65), והוא נחשב לאחד הסרטנים ה"שקטים", היות ורוב המטופלים המאובחנים היום לא סובלים מכל כאב. פרופ' ג'ק בניאל, מנהל המערך האורולוגי בבילינסון, מסביר את כל מה שחשוב לדעת.
קראו עוד
סרטן הערמונית: איך מחליטים מתי לטפל?
כך תדעו: האם אתם בסיכון לסרטן הערמונית
מי את, ערמונית?
הערמונית ממוקמת מעל הרקטום. באמצעות בדיקה ידנית יכול רופא למשש את חלקה התחתון ואם מוצאים נוקשות או חריגה יהיה חשד לסרטן הערמונית.
מי מועד לחלות במחלה?
יש משפחות שבהן שכיחות גדולה יותר של סרטן הערמונית. אם יש למישהו אבא או אח שחלה בסרטן הערמונית, הוא נחשב חלק מקבוצת הסיכון, ומומלץ שייבדק על ידי אונקולוג החל מגיל 40. כמו כן:
מי שנמצא במשפחתו גן ה־BRCA נמצא גם הוא בקבוצת הסיכון.
במחקר ראשוני שערכנו בבילינסון נמצא כי לגברים שאמם או אחותם חלו בסרטן שחלות/שד יש מקום להיבדק גם כן מגיל צעיר.
מאיזה גיל יש להיבדק?
במרבית המקומות שמבצעים בדיקות סקר לגברים מעל גיל 50 תיבדק רמת PSA. אין המלצה גורפת של משרד הבריאות בארץ ובכלל בעולם להמליץ לכל גבר להיבדק, בשל שיקולי עלות־תועלת (עלות גבוהה לעומת שיעור מניעה ואבחון נמוכים יחסית) וגם מחשש שיאובחנו חולים רבים בשלבים מוקדמים מאוד ויטופלו שלא לצורך.
אולם כיום מומלץ לכל חולה בן 50 ומעלה שפונה לאורולוג מסיבה כלשהי לעבור בדיקה רקטלית ולבדוק רמות PSA בדם.
כיצד מאבחנים?
בדיקה רקטלית ובדיקת PSA: בדיקת PSA היא בדיקה שנעשית על ידי בדיקת דם ובה נבדק חלבון המופרש רק על ידי הערמונית. חלבון זה נחשב סמן מובהק
לאבחון סרטן הערמונית. החשד נקבע על ידי רמת PSA גבוהה מנורמה מקובלת לגיל מסוים או בדיקה רקטלית חשודה, מציאת נוקשות או אי־סדירות של הערמונית. האבחנה של סרטן הערמונית נעשית על ידי מציאת תאי סרטן בביופסיה של הערמונית. הביופסיה נעשית כיום בהכוונת סונר טרנס־רקטלי לאזורים שונים וידועים של הערמונית. יש מקום לשקול לעשות MRI של הערמונית לפני הביופסיה.
ביופסיה: נעשית בהנחיה של סונר המוחדר דרך הרקטום. הבדיקה נעשית לרוב בהרדמה מקומית במרפאה.
בבדיקה מחדירים מחט לאזורים שונים בערמונית החשודים או לאזורים שבהם ידוע ששם הסרטן שכיח. פיסות רקמה קטנות נלקחות, ונבדקות לאחר הכנה מתאימה במיקרוסקופ על ידי פתולוג. זו הבדיקה אשר קובעת אם לחולה יש סרטן. על סמך הביופסיה ניתן לקבל מדד לחומרת הסרטן – מדד גליסון.
כיצד לטפל?
לסרטן הערמונית כמה אופציות טיפוליות, ולהן יעילות משתנה ופרופיל תופעות לוואי שונה. כיוון שהערמונית יושבת בצמוד לסוגר השליטה על השתן ולעצבים האחראיים על הזקפה – תופעות הלוואי בעלות השפעה חשובה מאוד על איכות החיים של הגבר.
ההכוונה לטיפול מסתמכת על השלב שבו נמצאת המחלה – מחלה ממוקמת או פריצה מחוץ לערמונית.
רמת ה־PSA – יש חלוקה מקובלת לקבוצות, אם לחולה PSA עד 10, בין 10 ל־20 או מעל 20. זוהי דרגת האגרסיביות של הגידול כפי שהפתולוג קובע ברקמת הערמונית שהוצאה בביופסיה.
ההכוונה הסופית לטיפול תיעשה בשיחה עם אורולוג שעוסק באורו־אונקולוגיה או על ידי אונקולוג שמתמחה בסרטן של דרכי השתן והערמונית.
הטיפולים במחלה מוקדמת וממוקדת לערמונית — מעקב אקטיבי, טיפול פוקלי, ניתוח, ברכיתרפיה או קרינה חיצונית.
הטיפולים במחלה ממוקמת עם פריצה מחוץ לערמונית, ללא גרורות — ניתוח רדיקלי, קרינה חיצונית עם טיפול הורמונלי.
טיפולים למחלה גרורותית — טיפול הורמונלי וקווים נוספים של כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים.
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
