שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    שופץ חותם הסולטן שבנה את מגדל השעון ביפו
    אחרי שנים רבות של הזנחה, חותם הסולטאן עבדול חמיד השני - שומר על ידי רשות העתיקות והוחזר לאחרונה למקומו

    חותם הסולטן עבדול חמיד השני, בונה מגדל השעון ביפו, שופץ לאחרונה על ידי משקמי רשות העתיקות אחרי שנים רבות של הזנחה. לפני שבועיים הוא חובר בחזרה למגדל השעון ולמקומו הטבעי.

     

    בשנה האחרונה, עבר המגדל שימור וחיזוק הנדסי באמצעות חברת "עזרה וביצרון" של עיריית תל אביב-יפו. במהלך העבודות, התברר כי חותם השיש המקורי ("טוגרה"), הנושא את סמלו של הסולטן עבדול חמיד השני, ששלט באמפריה העות'מנית בסוף המאה ה-19, נמצא במצב רעוע. החותם, שעשוי שיש איבד את צבעו המקורי וכבר לא ניתן היה לזהות כי קיים עליו תבליט.

     

    מגדל השעון עם החותם המשופץ

    מגדל השעון עם החותם המשופץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לוח החותם, הממוקם בגובה 12 מטרים מעל המדרכה, היה בסכנת נפילה ממשית ובנוסף השיש ממנו הוא עשוי היה סדוק ומנותק בחלקו מהקיר. החותם שממוקם בצידו הדרומי של המגדל, היה החותם המקורי האחרון מתוך ארבעה ששרד על המבנה. בשנת 2001 הותקנו שלוש רפליקות מזכוכית מעוטרות בגילוף חותם הסולטאן, במקום לוחות השיש שלא שרדו.

     

    מחזירים את החותם (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות) (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)
    מחזירים את החותם(צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)

     

    משמרי רשות העתיקות, שבחנו את חותם השיש המקורי האחרון שנותר על המגדל, קבעו שמצבו הקשה מחייב התגייסות להצלתו. הוא נותק מהקיר בעזרת איזמלים והועבר למעבדת השימור בירושלים. שם, ביצע המשמר מארק אברהמי את עבודות השימור והשיחזור: יוצרה לחותם תמיכה חדשה, הודגש התבליט שדהה לחלוטין בעזרת פיגמנטים, ולאחר העבודות, הוחזר למקומו.

     

    לדברי פאינה מילשטין, אדריכלית שימור יפו העתיקה ברשות העתיקות, "מגדל השעון שביפו נמצא במרכז כיכר השעון של היום והוא נבנה לצד אתרים מונומנטאליים של יפו: הקישלה - תחנת המשטרה מהתקופה העותמאנית, והסראיה - בית השלטון הטורקי. כשמלאו 25 שנים לשלטונו של סולטאן עבדול חמיד השני, נבנו ברחבי האימפריה העותמאנית יותר מ-100 מגדלי שעון, מתוכם ידועים שישה מגדלי שעון בארץ: ביפו, בעכו, בירושלים, בחיפה, בצפת ובשכם. מגדל שביעי, שעדיין קיים ספק אם הוא מגדל שעון, נמצא בנצרת".

     (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות) (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)
    (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)

     (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות) (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)
    (צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות)

      

    ד"ר יואב ארבל, ארכיאולוג רשות העתיקות, הוסיף: "החותם ("הטוגרה") הופיע לראשונה כחותמו של הסולטן העות'מאני השני, אורהאן (1362-1326) ומאז ייצגה את סולטני האימפריה העותמאנית, כמו גם את הממלכה עצמה. הטוגרה היא תבנית המשלבת את שם הסולטן, תאריו, שם אביו וברכות, לצד סממנים סמליים של האימפריה העותמנית. היא שמשה כחותמו הרשמי של הסולטן לשימוש במסמכים, מבני ציבור ומטבעות".

     

    בקרבת מגדל השעון, מופיעה הטוגרה גם בראש שער הקישלה, ומעל הסביל המרשים שמול שער העיר, המכונה "סביל סולימאן", שגם אותו שימרו אנשי רשות העתיקות בשנים האחרונות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים