התכנון הראשוני היה לקחת את חאזם חסין עג'אג' מהכפר דיר ג'ריר לגבעה המשקיפה על ההתנחלות מצפה כרמים. תיק בג"ץ 953/11 עוסק בעתירתו לקבל בחזרה לחזקתו את חלקה 13בגוש 19, שעליה הוקמה חלק מההתנחלות. זו אדמה שלדבריו עיבדה משפחתו עשרות שנים עד שיום אחד הוקמה לא הרחק ממנה ההתנחלות כוכב השחר ונמנעה הגישה לאדמה. החלקה עמדה שנים שוממה עד שהוקמה עליה מצפה כרמים, תחילה בתור שכונת קצה של כוכב השחר ואחר כך כמאחז בלתי חוקי שהלך וגדל עד שכיום חיות בו 43 משפחות. אבל הערב כבר החל לרדת והצלם שאול גולן התחנן לנצל את שארית האור האחרונה לטובת צילום. כך מצאנו עצמנו עוצרים לצד הדרך, לא הרחק מביתו של עג'אג', בשטח פתוח שממנו ישנה תצפית ישירה אל מאחז עמונה. עג'אג' הידק את מעילו לגופו, סידר את צווארונו והביט במאחז העתיד להתפנות בקרוב בעקבות פסיקת בג"ץ.
אבל לא עמונה מעניינת אותו, אלא חוק ההסדרה שנרקם סביב הסאגה של עמונה. שבעה קלסרים של פרוטוקולים, מסמכים, תגובות הצדדים, תצהירים ותצלומי אוויר מכילים את עתירתו לבג"ץ; שבעה קלסרים שאם חוק ההסדרה יעבור בכנסת, יש מי שחושב כי אפשר יהיה להשליך אותם למדורה ולהתחמם בחומה; אדמתו תופקע ממנו ומעמדה של מצפה כרמים יוסדר מתוקף החוק החדש. אבל עג'אג' מצידו מצהיר שאף חוק ישראלי לא יגרום לו להיפרד מאדמתו. "לא אוותר לעולם. עורך הדין שלי ימשיך במאבק מטעמי ואעשה כל מה שינחה אותי. אם זה אומר שאצטרך להגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג, אז נגיע לשם".
איום הפנייה לבית הדין בהאג מרחף מעל חוק ההסדרה מהיום הראשון שבו עלה לדיון. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הזהיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אישור החוק יכול להובילו להאג, ולא רק אותו אלא שורה ארוכה של בעלי תפקידים בדרג המדיני והצבאי.
האם מדובר רק באיום ריק מתוכן? מתברר שממש לא. אמנם עג'אג' לא יוכל להגיע להאג לבד עם עורך דינו חוסאם יונס. רק ישות מדינית יכולה להגיש תביעה בבית הדין הבינלאומי, כך שאת הפנייה תצטרך לעשות הרשות הפלסטינית. גורם מדיני בכיר ברשות שעימו דיברנו השבוע אומר כי העבודה המשפטית מצידה של הרשות בנוגע לחוק ההסדרה והמשמעויות שלו החלה לפני למעלה מחודש ונכנסה להילוך גבוה לאחר שהחל הליך אישור החוק בכנסת. "יש לנו צוות משפטי שפועל בגדה וצוות מומחים משפטי שפועל בחו"ל ולומד את הנושא. אנחנו אוספים חומרים ובוחנים את אפשרות הגשתם לבית הדין הבינלאומי בהאג. אם נצטרך, בהחלט נגיע לשם".
דו"ח מעקב התנחלויות של "שלום עכשיו", שפורסם בשבוע שעבר, עוסק כולו במספרים שמאחורי חוק ההסדרה ובמשמעות שלהם. לפי הספירה של "שלום עכשיו", המבוססת על ניתוח תצלומי אוויר ותוכניות מתאר של ההתנחלויות בגדה המערבית, החוק יסדיר 3,921 יחידות דיור על ידי הפקעה של כ־8,183 דונם של אדמות פלסטיניות פרטיות בהתנחלויות ובמאחזים. 55 מאחזים שנבנו שלא כחוק על אדמות פרטיות בעומק השטח יוכלו לקבל אישור ולהפוך להתנחלויות רשמיות. התבוננות במפת הגדה במידה שהחוק יעבור אינה מותירה מקום לספק: הסדרת המאחזים תיצור רצף התיישבות יהודית שיקשה מאוד על פתרון שתי המדינות שראש הממשלה בעצמו תומך בו בהצהרותיו, האחרונה שבהן בראיון שנתן השבוע לתוכנית האמריקאית "60 דקות".
החוק — אם יעבור בכל הקריאות בכנסת — לא יחול על מקרים שלגביהם כבר ניתן פסק דין של בית המשפט. אבל בבית המשפט העליון נמצאים בדיון כמה עשרות עתירות של פלסטינים העוסקים בטענות בעלות על קרקעות שעליהן הוקמו מאחזים ובתים בתוך התנחלויות, תיקים שההליך המשפטי לגביהם עדיין לא הסתיים. החוק החדש יביא למעשה למחיקת העתירות.
תיק בג"ץ 953/11 הוא אחד מאותן עתירות שעדיין לא הוכרע גורלן. את העתירה הגיש עו"ד חוסאם יונס בנובמבר 2011 בשמם של דאוד אחמד עלי רביע, הטוען לבעלות על חלקה 23 בגוש 19, ובשמו של מיודענו עג'אג', הטוען לבעלות על חלקה 13 באותו הגוש. מבלי להיכנס לעתירה, העמוסה בפרטים ובמספרי צווים והוראות שונים, נציין רק כי רביע מנמק את טענתו בכך שירש את החלקה מסבתו, ועג'אג' טוען כי רכש אותה מדודו טרם מותו בעמאן, בירת ירדן. כל המסמכים שהיו בידי השניים צורפו לעתירה.
הטעות הפכה למציאות
נפגשנו בצהרי יום שלישי בבית קפה ברמאללה, לא הרחק ממקום עבודתו של עג'אג'. רביע אמור היה גם הוא להגיע, אך כמה שעות קודם הפגישה הוא לקה בליבו והובהל לבית החולים. "בין דיר ג'ריר לאדמה המדוברת יש אולי שמונה קילומטר", אמר עג'אג', "וכל האזור שם, לא רק החלקה שלי, היה שייך לאנשים מהכפר שלי. כוכב השחר הוקמה על האדמות של דיר ג'ריר. החלקה שלי הייתה של סבא שלי. היו לו אדמות שהוא השאיר אותן לילדים שלו, כל אחד קיבל חלק. אני את החלקה הזו קניתי מאחד היורשים של סבא, דודי המנוח קאסם עאמר אלשאייב. זו אדמה שגדלתי בה. שתלנו שם חיטה והייתה שם באר שאליה היינו לוקחים את הכבשים לשתות. ברגע שהוקמה כוכב השחר התחילו הבעיות. המתנחלים הרחיקו אותנו משם, מנעו מאיתנו להגיע עם הצאן ולשתול חיטה, ורק אחר כך אמרו שזה שטח אש. זו אדמה שחיינו ממנה. כל הצאן שלנו שתה מהבאר שהייתה שם. ברגע שגירשו אותנו אבי מכר את העדר, כי לא היה לנו מקור מים אחר, והפך מובטל".
אפשר רק לקנא בנוף שיש לתושבי מצפה כרמים. היישוב ממוקם ממזרח לכביש אלון ומעל בקעת הירדן, ובפני תושביו נפרס נוף הבקעה והרי מואב שמצידה המזרחי. יש שם שני גני שעשועים, בתים יבילים ושורת בתי קבע. לצד הדרך המובילה אל המקום מיישוב האם כוכב השחר נשתלו כרמים ועצי פרי. את העתירה הגישו עג'אג' ורביע נגד המדינה ותושבי המקום. בתגובה טענו התושבים כי המדינה היא זו שבעצם הקימה את המאחז, ועל המדינה להגיע להסדר עם העותרים אם הם באמת בעלי הקרקע, ולפצותם בכסף או בקרקע חלופית.
המדינה בתגובתה אישרה כי חלקות 13 ו־23 בגוש מספר 19 הן מקרקעין פרטיים מוסדרים ונמצאים מחוץ לתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה בנימין. שנים עמדה הקרקע ריקה עד שביום העצמאות 1999 הוקמה מצפה כרמים מדרום לכוכב השחר. שמונה חודשים לאחר מכן התפנו התושבים מהמקום במסגרת הסכם המאחזים שנחתם בין ראש הממשלה דאז אהוד ברק לראשי מועצת יש"ע. בהסכם נקבע שהמבנים במאחז יועברו לתחום היישוב כוכב השחר. במקום זאת הועברו הקרוואנים למתחם הנוכחי. אביעד כספי, ראש תחום תשתית במינהל האזרחי, התייחס להצבת הקרוואנים במקום כאל "שגגה". שגגה או לא שגגה, מאז הלכה מצפה כרמים והתפתחה, וכיום על שתי החלקות שרביע ועג'אג' טוענים לבעלות עליהן ישנם 35 קרוואנים וארבעה מבני קבע, סך הכל חיים בהם כ־150 אנשים. בכל המאחז, שמוגדר כולו כלא חוקי, מתגוררות 43 משפחות ולהן כ־150 ילדים.
בנובמבר 2013 הגישו תושבי המאחז תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המדינה ושני העותרים הפלסטינים, שיסדירו ביניהם את העניינים כך שהם, התושבים, יוכלו להישאר בבתיהם. עו"ד יונס, המייצג את השניים, טוען כי מטרת התביעה היא לעכב את ההליך בבג"ץ. שנה אחר כך, בנובמבר 2014, הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד המדינה ותושבי מצפה כרמים, שמשמעו קבלת טענותיהם של רביע ועג'אג'. מאז לא נרשמו התפתחויות חדשות. בנובמבר אשתקד פנתה המדינה לבג"ץ וביקשה להמתין לסיום ההליך במחוזי. בג"ץ קצב לכך 18 חודשים. בזמן שעבר ההליך התקדם בקושי. עו"ד יונס נאנח. "נותרה עוד חצי שנה לארכה שנתן בג"ץ, ואני אומר לכם שאין סיכוי שההליך במחוזי יסתיים עד אז. האינטרס של המדינה הוא לעכב את ההכרעה כמה שיותר. רק זה חסר להם על הראש, עמונה חדשה בעוד חצי שנה".
חוק ההסדרה יבטל למעשה את העתירה.
"לא רק אותה. אני מנהל מספר בג"צים על קרקעות פרטיות שנבנו עליהן מאחזים. באחת הגבעות בעלי, בבית אל, בגבעת אסף וגם בעמונה יש לי בג"ץ על אחת החלקות. אם החוק שמכשיר שוד מקרקעין יעבור, לא יהיה לעותרים הפלסטינים מה לחפש יותר במערכת המשפט הישראלית. האופציה היחידה שתישאר להם היא בינלאומית. לתבוע לא רק את האחראים במינהל האזרחי, בצבא ובדרג המדיני אלא גם את המתנחלים עצמם שאת השמות והפרטים שלהם כבר יש לנו".
עג'אג' טוען כי במשך שנים לא ידע בכלל שהוא יכול לפנות לבית המשפט הישראלי. "לא ידעתי שהחוק הישראלי יכול לבוא לעזרתי", הוא אומר. "ברגע שנאמר לי שאני יכול לעתור לבית המשפט בירושלים מיד עשיתי זאת".
הסברנו לו שהחוק החדש קובע כי הוא זכאי לפיצוי כספי על הקרקע שלו, אם יתברר שהוא אכן הבעלים. עג'אג' לא התרגש. "אני מתנגד לכל פיצוי בצורה נחרצת. כסף בא והולך, אבל האדמה נשארת. אני אומר יותר מזה: המתנחלים אומרים שהשקיעו כספים במקום, שבנו תשתיות ובתים בשווי שעולה על ערך הקרקע. אני מוכן להחזיר להם את כל מה שהשקיעו, רק שישאירו את הבתים ויעזבו, זאת למרות שאנסו ממני את הקרקע, לקחו אותה ממני בכוח. כששמעתי שבנו עליה התנחלות הרגשתי שהורידו לי יד".
יש לך סכומי כסף גדולים כאלה?
"לי אין, אבל אני מניח שכל בנק ברמאללה ייתן לי הלוואה לצורך העניין הזה".
החשש: צווי מאסר
בינתיים מכינים ברשות הפלסטינית תיקים על כל אחת ואחת מהעתירות ואוספים חומרים. גם על חוק ההסדרה עצמו נבנה ברשות תיק לקראת תביעה אפשרית בבית הדין הבינלאומי. ביום שני השבוע הגיעו לכנסת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רועי שיינדורף. השניים דיברו בפני הוועדה לחוק ההסדרה, שהוקמה לטיפול בחוק במסגרת ועדת החוקה. כתב ערוץ 10, עקיבא נוביק, פירסם חלק מדבריהם. על פי הפרסום אמר בן ארי, בין היתר: "מערכת הביטחון מתנגדת לחוק, חד וחלק. אני מתקשה להאמין שחוק כזה היה עובר בתוך ישראל. נתניהו אמר שזו מתכונת להגיע להאג. האם יימצא עובד ציבור שירהיב עוז לחתום על צו הפקעה?" לפי אותו פרסום הוסיף שיינדורף כי "לחקירה בהאג משמעויות ברמת הפרט. סמכות להעמיד לדין, צווי מאסר אישיים".
דבריו של הגורם המדיני הבכיר ברשות הפלסטינית מחדדים את עמדת היועצים המשפטיים: "העבודה על התיק של בית הדין הבינלאומי היא יומיומית ושגרתית. החומר שנאסף שם כולל כל דבר חדש שקורה בנוגע למפעל ההתנחלויות. הצוותים אוספים ממצאים ומידע ואלה מועברים למשפטנים שבוחנים אותם". אותו גורם מציין כי ישנו גם צוות פלסטיני שעוקב מקרוב אחר קידומו של חוק ההסדרה. עם זאת הוא מבהיר כי הרשות הפלסטינית נוטה בשלב זה להעלות את הנושא באו"ם, באמצעות הצעת החלטה במועצת הביטחון. אם שם לא יקבלו הפלסטינים את מבוקשם, התחנה הבאה תהיה האג.
