שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    סוף להפקרות? גביית החובות השערורייתית בבנקים

    אלפי לקוחות עם חוב בפיגור לבנק, נדרשים לשלם סכומים גבוהים בהרבה ממה שהיו צריכים. לרובם אין מושג מה באמת גובה החוב האמיתי ולעיתים עורכי-הדין המטפלים בתיק מטעם הבנק, מונעים מהם בכלל אפשרות להגיע להסדר. האם טיוטת הוראות חדשה של בנק ישראל תעשה סדר בהפקרות?

    דני ושירה (שמות בדויים, השם המלא שמור במערכת) הם זוג שהקים עסק קטן בתחום המזון. לאחר תכנון וחשיבה שנמשכה חודשים רבים, השניים האמינו שהמיזם שלהם יהיה בשורה בתחום ויביא לקוחות רבים.

     

    לצורך הקמת המיזם, הזוג הצליח לגייס כמה מאות אלפי שקלים מהון עצמי ובני משפחה, אולם כדי להגיע לסכום הנדרש, הם נטלו הלוואה של כ-100 אלף שקל מאחד הבנקים הגדולים. מחשבונם של השניים ירד מדי חודש החזר ההלוואה, אולם לאחר תקופה, בשל טעות טכנית, הפסיק הבנק את הגביה.

     

    חלפו מספר שנים. למרות הציפיות האופטימיות העסק נקלע לקשיים. השניים ניסו ככל יכולתם להמשיך את העסק, אך מצבם הכלכלי הלך והתדרדר.

     

    בדיוק ברגע הקריטי הזה "נזכר" הבנק בטעותו. הבנק פנה אל השניים בדרישת פירעון מידי של ההלוואה בתוספת ריבית כמובן.

     

    השניים לא שמו לב להפסקת התשלומים ומאז שכחו מכך בכלל. הם הביעו נכונות לשלם את חובם אך הסבירו כי במצבם הנוכחי הם פשוט לא מסוגלים ואם יאות הבנק ויאפשר להם עוד מרווח זמן כדי שיוכלו לגייס כסף להחזר החוב – הם יעשו זאת. הבנק סירב והעביר את הטיפול לידי עו"ד שפתח נגדם תיק בהוצל"פ.

     

    גם כשהצליחו לגייס חלק מהסכום אחרי זמן מה, וביקשו להגיע עם הבנק להסדר, שם הפנו אותם חזרה לעו"ד והוא סירב לבקשתם. בינתיים החוב בהוצל"פ תפח.

     

    אחרי שנים בודדות שהחוב הגיע כמעט לכפול מהסכום המקורי, אף אחד גם לא ידע להגיד להם במדויק מה היתה יתרת החוב שלהם ביום שבו התחילו לפגר בתשלומים ומה גובה הריבית שנקבעה ובינתיים זינקה פי כמה.

     

    רק אחרי שלל הגבלות ועיקולים שהוטלו עליהם והפכו את חייהם לסיוט והביאו גם לקריסת העסק, נאות הבנק להגיע איתם להסדר שבסופו שילמו עדיין סכום גדול בהרבה מחובם המקורי.

     

    חוב בלי תחתית

    המציאות הזו אינה נדירה. אלפים רבים של חייבים שפיגרו בהחזר התשלומים לבנק – במקרים רבים בשל אירועים בלתי צפויים ש"נפלו" עליהם ושינו את מצבם, גילו במרוצת הזמן כי מדובר בחוב בלי תחתית.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    הם נאלצים להתמודד עם שיטות גביה אגרסיביות וחובות מנופחים בריביות מופרזות, הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין, כשלעיתים כלל לא ידעו על החוב.

     

    מצד אחד התנהלות הבנקים שפעמים רבות לא מאפשרת גישה ישירה וניסיון אמיתי להגיע להסדר ומצד שני הליכי הגביה והריבית המטורפת בהוצאה לפועל.

     

    נציין בהקשר זה כי לפני מספר חודשים פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על הטעויות הרבות שנעשות בחישובי הריבית בהוצל"פ.

     

    בין הייתר כתב המבקר "מתעורר חשש כבד כי במהלך השנים נפתחו, נוהלו ואף נסגרו תיקים אשר בפועל נגבו בהם סכומים גדולים מהסכומים שהיו אמורים להיגבות". עוד כותב המבקר כי "במשך למעלה מעשור פתחה ההוצל“פ תיקים רבים לגביית חובות בגין הלוואות שנתנו בנקים והמובטחות במשכנתא על דירת מגורים, בריבית החורגת מהריבית המרבית הקבועה על פי צו הריבית".

     

    אחת הדוגמאות ההזויות שמוזכרות בדו"ח הוא מקרה בו בנק הגיש תביעה להוצל"פ נגד לקוח וביקש כי החוב בסכום של כ-40 אלף שקל יישא ריבית הסכמית של כ-%10 לשנה , ואולם בטעות נרשם בהוצל"פ במקום 10% שיעור של 10,000%. בתוך חצי שנה תפח החוב ל-2.3 מיליון משקל , הוטלו 13 עיקולים על חשבונות החייב והושת עליו שכר טרחת עוד בסכום של 57 אלף שקל.

     

    התנהלות הבנק גורמת לקריסת הלקוח

    "אין ספק כי נטיית הבנקים למהר ולנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים, תוך הטלת הוצאותיהם המופרזות על הלקוחות," אומר עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות עם המערכת הבנקאית. "ההתנהלות הזו גורמת ללקוחות נזקים עצומים, ובמקרים רבים היא זו, שלמעשה, גורמת לקריסתם הכלכלית ולחוסר יכולתם לפרוע את החובות",

     

    לדבריו, ברור שאם היה נעשה ניסיון אמיתי לפתור את המחלוקות בדרכים פחות אגרסיביות, מלכתחילה, היה נמנע מצב כזה.

     

    למעשה גם בבנק ישראל מודים כי קיימת הפקרות בהתנהלות הבנקים בעניין. כך למשל הבנק לא נותן גילוי נאות מפורט לגבי החוב. אין פירוט של הריביות, מה גובה ריבית הפיגורים וכיצד היא מחושבת, כפי שהזכרנו גם קודם, לא ברור הממשק שבין ריבית הפיגורים בבנק לבין הריבית שנגבית בהוצאה לפועל.

     

    לאחרונה פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, טיוטת הוראות שבאה לתת מענה בדיוק לבעיות הללו - הסדרת הפעולות שיש לנקוט לצורך הגברת ההוגנות והשקיפות בעת גביית חובות מלקוחות.

     

    אמנם ההוראה לא פותרת את כל הבעיות, אך בהחלט, כאשר היא תיכנס לתוקף (כפי הנראה – בעוד מספר חודשים), היא עשויה לשנות באופן דרמטי את המציאות המקוממת.

     

    פירוט מלא על החוב וגובה הריבית

    ההוראה קובעת בין הייתר כי הבנקים חייבים להקים יחידה נפרדת לטיפול בגביית חובות, אשר תפקידה להבטיח את הטיפול הנאות של הבנק בהליכי הגבייה. כיום, נאלצים לקוחות הבנק שנקלעו לחובות, להתנהל מול פקידי הבנק, שלעיתים לא מוסמכים כלל להגיע להסכמים עם הלקוחות במטרה לפתור את הבעיה שנוצרה בחשבונותיהם, או אפילו במקרים מסוימים יש להם "מטען רגשי" שלילי כלפיהם.

     

    כמו כן נקבע שיעור ריבית פיגורים מקסימלי בהלוואה וזאת על מנת למנוע מצב של חוסר וודאות מצד הלקוח, שיעור ריבית מקסימלי זה יהיה שקוף ונגיש ללקוח. כך גם חישוב ריבית הפיגורים. ההוראה קובעת כי הבנק לא יוכל לגבות או לדרוש מעבר לריבית הנגבית בגין חריגה ממסגרת אשראי בחשבון העו"ש.

     

    הלחץ בו שרויים הלקוחות, בעת ניסיונותיהם להימנע מהגשת תביעה נגדם, הוביל לקוחות רבים לחתימה על הסדרים, מבלי שהבינו את תוכנם. לעיתים ההסדרים הללו אף הרעו את מצבם, כמו למשל על ידי יצירת שעבודים נוספים והגדלת ביטחונותיהם, שלא לצורך.

     

    כדי לפתור את הבעיה הזו ההוראה קובעת כי הצעת בנק ללקוח לעריכת הסדר חוב תלווה במסמך בכתב שיימסר ללקוח, בו יפורטו פרטי ההצעה. במסירת מסמך כתוב ומסודר, יתאפשר ללקוח להבין טוב יותר את משמעות ההסדר והשלכותיו, לשקול צעדיו בתבונה, וכן לחייב את הבנק בעמידה בהתחייבויותיו.

     

    הוראה נוספת שנקבעה, מטילה על הבנק חובה לשלוח ללקוח הודעה ומכתב התראה מפורט בדבר הפיגור בתשלום הלוואתו, ולאפשר לו גישה למידע אודות חשבונו בכל שלב של הליכי גביית החוב. הוראה זו משנה את המצב השורר כיום, בו לקוחות אשר חשבונם "מועבר לתביעה", כהגדרת הבנק, מנועים מכל גישה אפשרית לחשבון, ומקבלת מידע שוטף אודותיו.

     

    בנוגע לחישוב הריבית בהוצאה לפועל - הוטלו על הבנק חובות שונות בנוגע להליכי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד הלקוחות-החייבים, המחייבות את הבנק לבסס את הריבית הנדרשת במסמכי ההלוואה ובהסכמים. כן נקבע, כי התאגיד נדרש לבצע מעקב אחר פתיחת תיקי לקוחותיו בלשכת ההוצאה לפועל, ולוודא כי צויינו בהם נתונים נכונים.

     

    אין גישה ישירה לבנק

    אחת התלונות הנפוצות ביותר בתחום הזה, היא שאחרי שהבנק העביר את התיק לטיפול עו"ד, שגוזר כמובן קופון שמן של שכר טרחה, בבנק לא מעוניינים לתקשר עם החייב ומפנים אותו לסגור את העניין עם עורך הדין.

     

    אילו היה הבנק מסכים להיפגש עם הלקוח, ייתכן והיו מגיעים להסדר חוב, אולם לעורך הדין יש לעיתים אינטרס אחר והוא לא ממהר להסכים להסדר, מה שגורם לחוב להמשיך ולהתעצם.

    ההוראות מסדירות גם את פעולות הפיקוח והבקרה של הבנק על עורכי הדין שלו , וכן את שכר הטרחה.

     

    חשוב להדגיש כי כבר כיום הבנק מחויב לשמוע את בקשתו של החייב שמנסה להגיע להסדר, ולא הבנק ולא העו"ד רשאים למנוע זאת ממנו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: אסף לב
    עו"ד גלעד נרקיס
    צילום: אסף לב
    מומלצים