שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חינוך בליגה אחרת
    אומרים שבמקום לדבר בפתגמים צריך לעשות ורק כך הילדים שלנו ילמדו - תכנית שער שוויון עושה זאת בעיקר בעזרת הספורט. יצאנו לבקר במשחק טורניר שנערך בין ילדי בי"ס "אלקאדסייה" משגב שלום לילדי בי"ס "קול יעקב" מירוחם וגילינו ששלום זה לא משהו שרחוק מהמציאות

    בחסות הטוטו

     

    נכנסנו אל האצטדיון העירוני בעיירה הדרומית דימונה בעיצומו של יום קר במיוחד במדבר, בעודנו מכוסים מכף רגל ועד ראש בשכבות של בגדים חמים. על המגרש לידינו כבר התרוצצו ו"התחממו" כ-200 ילדים מבתי ספר יסודיים באזור, שלפי בגדי הספורט הקצרים שלבשו, לא נראה שהקור מפריע להם.

     

    עושים מהפך במגרש - רוצים להחזיר את הכבוד למגרש השכונתי? מלאו את הטופס

     (באדיבות שער שוויון) (באדיבות שער שוויון)
    (באדיבות שער שוויון)

    במגרש נשמעות קריאות התלהבות והתרגשות בעברית ובערבית. הם בדיוק קיבלו את המדים החדשים של קבוצתם והם מתרגשים בטירוף לקראת תחילתו של טורניר פתיחת השנה של מחוז נגב מזרחי בתכנית בה הם משתתפים במסגרת בתי הספר שלהם - "שער שוויון".

     

    במסגרת התכנית משתתפים הילדים בפעילות שגרתית אינטנסיבית ביותר של 4 מפגשים בשבוע - פעמיים בשבוע נשארת הקבוצה במגרש הכדורגל של בית הספר ומקיימת אימון מקצועי עם מאמן מוסמך, ציוד, תלבושות - כל ה"חבילה". פעמיים נוספות במהלך השבוע, נשארת הקבוצה בכיתה בבית הספר, לשם מגיעים מתנדבי שער שוויון למרכז למידה בו הם מסייעים לשחקני הקבוצה בשיעורי הבית, בהכנה למבחנים ובתגבור לימודי לפי הנחיית צוות המורים. לצד זה מקיימים החונכים והחניכים גם פעילויות חברתיות- חינוכיות להקניית ערכים, לגיבוש הקבוצה ועוד.

     (באדיבות שער שוויון) (באדיבות שער שוויון)
    (באדיבות שער שוויון)
     

    בחזרה למגרש בדימונה ולמשחק הפתיחה בטורניר, אליו התייצבו ילדי ביה"ס אלקאדסייה מהכפר הבדואי שגב שלום אל מול ילדי בית הספר הדתי "קול יעקב" מהעיירה השכנה ירוחם. השופט במשחק הוא ולד, סטודנט לחינוך שהתנדב להגיע לכאן כי "זו הזדמנות מעולה עבורי להתנדב בשילוב של תחומים אהובים עלי- חינוך וכדורגל".

     

    ולד מקיים שיחת פתיחה עם שתי הקבוצות ובה הוא מסביר להם שאינו מוכן לראות שום התנהגות שאינה הולמת לפני המשחק, במהלכו, או אחריו- צעקות, קללות או מכות לא מקובלות ויובילו להרחקה מיידית.

     

    על גזענות אפילו לא מדברים כאן. "למדנו שכשמדברים עם הילדים יותר מדי על נושא הדו-קיום, הם נאטמים או לעתים אפילו נוהגים בגזענות כדי 'לעשות דווקא'," אמר מנכ"ל ומייסד שער שוויון, לירן ג'רסי, שהגיע לטורניר מירושלים.

     (באדיבות שער שוויון) (באדיבות שער שוויון)
    (באדיבות שער שוויון)

    "הילדים מגיעים למגרש ומשחקים אחד נגד השני כשבתחילת כל משחק הם לוחצים ידיים, כשילד אחר נופל הם עוזרים לו לקום ובסוף המשחק לוחצים שוב ידיים ומברכים. בלי דיבורים מיותרים על גזענות ועל דו קיום. מספיק שהילד היהודי רואה שחברו הערבי עוזר לו לקום כשהוא נופל, ומבין שלמרות מה שאולי סיפרו לו בבית, לא מדובר באדם רע ששונא אותו - להיפך. ומספיק שילד ערבי רואה שחברו היהודי בוכה כשהוא מפסיד או צוהל כשהוא מנצח וחושב לעצמו 'הילד הזה הוא בדיוק כמוני - שונא להפסיד ואוהב לנצח, בדיוק כמוני!'."

     

    מלבד הילדים מירוחם ומשגב שלום, ראינו במגרש ילדים מבתי הספר היסודיים בדימונה, כסייפה ומצפה רמון, המהווה את הנקודה הדרומית ביותר בה פועלת התכנית. 12 בתי הספר במחוז נגב מזרחי הם חלק מרשת ענקית של כ-200 בתי ספר בכל רחבי הארץ, בכ-70 יישובים המשתרעים ממג'דל שמס שבגולן ועד מצפה רמון. הערים והיישובים השונים "מחבקים" את התכנית בכל המובנים, ורואים בה שירות מצוין שהרשות המקומית יכולה לספק לתושבים בתחום החינוך.

    בני ביטון, ראש עיריית דימונה, עם בעיטת הפתיחה (באדיבות שער שוויון) (באדיבות שער שוויון)
    בני ביטון, ראש עיריית דימונה, עם בעיטת הפתיחה(באדיבות שער שוויון)
     

    דוגמה טובה לחיבוק הזה ניתן למצוא אצל בני ביטון, ראש עיריית דימונה. ביטון משמש גם כסגן יושב ראש השלטון המקומי, יושב ראש פורום ערי הפיתוח ולאחרונה אף מונה לתפקיד יושב ראש הרשות לפיתוח הנגב. הוא פנה זמן והגיע לאצטדיון לבקר באירוע השיא המיוחד, ואף לבעוט בעיטת פתיחה באחד המשחקים.

     

    "זה האירוע הכי מרגש שיכול להיות. כספורטאי לשעבר אני יכול לומר שכאן מתחיל הספורט האמיתי. ולראות את הילדים של שכנינו הבדואים משחקים כשווים מול הילדים היהודים, זה מרגש מאוד. אני מברך את שער שוויון על פעילותם החינוכית הערכית. אני ותושבי עירי רואים עצמנו שותפים לכל גורם שמטרתו קידום השוויוניות הסובלנות אהבת הזולת הבונים חברה על יסודות ערכיים והופכות את החברה לחברה ערכית בריאה ואיתנה", אמר ביטון.

     (באדיבות שער שוויון) (באדיבות שער שוויון)
    (באדיבות שער שוויון)
     

    לא רק שחקנים צעירים, מאמנים, מתנדבים וראש עיר הגיעו לאירוע. גם מנהלי בתי הספר והמורים הפגינו נוכחות, "כדי להראות לילדים שהפעילות הזו אינה מנותקת מבית הספר," לדברי חלק מהם.

     

    פגשנו במגרש את רחל, מנהלת בית הספר "אלפסי" מדימונה, שהתנהגה כאוהדת מספר אחת של הקבוצה - קריאות עידוד, שיחות מוטיבציה ואפילו מספר מונחים

    מתחום הכדורגל. "זו השנה השנייה שהתלמידים שלי משתתפים בתכנית שער שוויון. דרך תכנית זו הם מתפתחים ברמת העצמה האישית, החברתית והלימודית, בזכות הכדורגל עם המאמן ובזכות מרכז הלמידה עם הסטודנטים ובנות השירות הלאומי. התלמידים מגבשים גאוות יחידה אך בד בבד גם לומדים לפתח תקשורת עם ילדים מהמגזרים השונים, כאשר הכדורגל מהווה גשר בעזרתו הם מצליחים להתגבר על פערי השפה והשונות ביניהם."

     

    בסיום הטורניר נערך טקס הענקת גביעים שבו הוענקו הפרסים לקבוצות הזוכות במקומות הראשונים. מחזה מרגש במיוחד ניתן לראות בטקסי הסיום של הטורנירים בשער שוויון, כאשר ילדי המחוז כולם מריעים ומוחאים כפיים לקבוצות הזוכות, ולא משנה אם מדובר בקבוצה מבית ספר יהודי או ערבי. כמובן שההתרגשות הגדולה ביותר נרשמת כאשר מוכרזת הקבוצה הזוכה בגביע הקבוצה ההוגנת.

     (באדיבות שער שוויון) (באדיבות שער שוויון)
    (באדיבות שער שוויון)

    "אנחנו תמיד דואגים שגביע ההגינות יהיה הגבוה ביותר והמרשים ביותר מבין הגביעים וזה מה שיוצר את הציפייה של הילדים ואת הרצון הגדול שלהם לזכות בו", אומרים בשער שוויון. כמובן שרצון זה מזמן לנו מחזות נפלאים כמו אקטים של משחק הוגן כמו לחיצות ידיים, עידוד מהספסל, מילות עידוד לקבוצות המפסידות ועוד.

     

    יצאנו מהמגרש בסופו של האירוע המקסים וחשבנו לעצמנו, הלוואי שהחברה הישראלית כולה תתנהל כמו שמתנהל טורניר בשער שוויון: אדיבות, הגינות ואחווה ולצד זה גם שאפתנות וחתירה למצוינות. חינוך בליגה אחרת.

     

    עושים מהפך במגרש

    לכל אחד ואחת מאיתנו יש את המגרש הביתי שלו/שלה. אנחנו מגיעים לשם כדי לשחק עם החברים, לעשות קצת ספורט ולשמור על הקשר, אבל בעיקר לשמור על החברות ועל הקהילה. גם הילדים שלנו משחקים שם אחר-הצהריים, ממציאים משחקים חדשים, מגלים עולמות ומפתחים את הביטחון העצמי שלהם.

     

    אבל לפעמים המגרש, למרות ואולי בגלל כל האהבה והמשחקים היומיומיים, מאבד מהזוהר שלו, הרשתות נקרעות, השערים מקבלים כתמי חלודה, הדשא הולך ונעלם והסימונים כבר לא נראים, אולי בעיקר משום שגם התאורה לא כל-כך עובדת.

     

    במסגרת פרויקט מיוחד של ynet בשיתוף הטוטו ישופצו מתקני ספורט קהילתיים ברחבי הארץ כשתהליך השיפוץ ילווה ויתועד בסדרה חדשה כאן ב-ynet.

     

    התפקיד שלכם הוא להגיש בטופס המיוחד בקשות לשיפוץ המגרש שבו אתם נוהגים להיפגש ולשחק. האתרים הנבחרים יזכו לטיפול מקיף על ידי צוות מיוחד שיחזיר את הכבוד למגרש.

     

    בחסות הטוטו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים