שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות
      דיווח אנונימי לרשות המסים? נותרו פחות משבועיים
      נוהל גילוי מרצון המאפשר לדווח לרשות המסים על הון לא מדווח בחו"ל, מבלי להיות חשופים להליך פלילי וללא הזדהות, חשף עד כה נכסים בשווי 20 מיליארד שקל וצפוי להסתיים בסוף החודש. למי זה רלוונטי?

      ברשות המסים טרם הכריזו על כוונתם, האם להאריך את נוהל גילוי מרצון פעם נוספת. אך אם לא יקרה שינוי, בעוד פחות משבועיים יסתיים הנוהל המאפשר לתושבי ישראל המחזיקים הון לא מדווח בחו"ל, ולדווח ללא הזדהות על הכנסותיהם לרשות המסים מבלי להיות חשופים להליך פלילי.

       

      כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

       

      הליך גילוי מרצון מותנה במספר תנאים, ביניהם פניה כנה שלא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים או רשות שלטונית אחרת, וכן בתנאי שאין מידע קודם בידי רשות המסים הקשור לגילוי מרצון. במסגרת ההליך פורסמו שתי הוראות שעה, שהוארכו כאמור מספר פעמים.

       

      בתחילה, גילוי מרצון אנונימי - עורך הדין המייצג את מגיש הבקשה לגילוי מרצון, לא יחשוף את השם של בעל חשבון בנק בלתי מדווח בחו"ל, אלא רק לאחר שיגיע להסדר עם רשות המסים בנושא מיסוי ההכנסות.

       

      לאחר מכן הוחל המסלול הירוק, שמאפשר הגשת דו"חות למס הכנסה ללא צורך במשא ומתן, ומיועד לנישומים בעלי הון לא מדווח בחו"ל של עד 2 מיליון שקל והכנסה שלא דווחה בשיעור של עד חצי מיליון שקל.

       

      על פי נתונים עדכניים של רשות המסים, עד כה הוגשו במסגרת ההליך שהחל בספטמבר 2014 כ-5,800 בקשות שחשפו הון של כ-20 מיליארד שקל. מתוכם כ-3,400 בקשות בהליך האנונימי.

       

      לא רק ל"מעלימים כבדים"

      כדאי לדעת כי הליך שכזה רלוונטי לא רק לאנשי עסקים שמחזיקים נכסים כבדים שמעוניינים להימנע מהליך פלילי, אלא גם עבור אלו שקיבלו ירושה, למשל, או מחזיקים בחשבון בנק ישן בחו"ל.

       

      כך לדוגמה, זוג פנסיונרים, שאחד מהם אזרח שווייץ במקור, הופתע לגלות השנה כי כספי ירושה המוחזקים בשווייץ מהווים עבירה על החוק, מבלי שדיווחו עליהם. מיד כשגילו זו הגישו בקשה לגילוי מרצון שאיפשרה להם להסדיר את החוב ולהימנע מהליך פלילי.

       

       (צילום: gettyimages imagebank) (צילום: gettyimages imagebank)
      (צילום: gettyimages imagebank)

      כך גם אירעו גם מספר מקרים של אזרחים שהוריהם העבירו על שמותיהם חשבונות בנק שהחזיקו למטרות חיסכון בארצות מוצאם לאחר שעלו לארץ בשנותיה הראשונות של המדינה. אותם אזרחים גילו להפתעתם כי ריבית שקיבלו על הכספים באותם חשבונות חייבת במס, והצליחו להסדיר את החוב באמצעות הגשת בקשה בהליך גילוי מרצון.

      הליך גילוי יכול להיות רלוונטי גם לאזרחים שעשו רילוקיישן ופתחו חשבונות בנק בחו"ל, עובדים שמועסקים על ידי מעסיקים בחו"ל, תושבים יורדים או תושבים חוזרים, אזרחים שקיבלו נכסים בירושה וכן אלה שיש להם הכנסות לא מדווחות בארץ, כגון הכנסות משכר דירה.

       

      בבקשה להליך יש לפרט את כלל הפרטים הרלוונטיים לנכסים: שווים, מקורם ודרך התגלגלותם לידי מגיש הבקשה, התקופה בה הוחזקו בידי מגיש הבקשה והסיבה לאי הדיווח. כמו כן, בהגשת בקשה במסלול האנונימי, זהותו של מגיש הבקשה תיחשף רק לאחר בירור גובה החוב וחתימה על טיוטת הסכם שומה.

       

      לדברי עו"ד קרן זרקו-זמיר, מומחית למיסוי פלילי ואזרחי והלבנת הון, ההליך אינו רלוונטי במקרים בהם לא הוגשו דו"חות שנתיים לרשויות המס, למרות שהנישום נדרש לעשות זאת,, או אי ביצוע ניכויים כנדרש על ידי מעסיקים.

       

      "נוהל הגילוי מרצון לא חל גם על מקרים בהם כבר מתקיימת חקירה פלילית או בדיקה של רשות שלטונית כלשהי, מקרים שבהם המידע שמבקשים לכלול בבקשה כבר פורסם באמצעי התקשורת וכן מקרים שבהם כבר מתקיימת בדיקה או חקירה בקשר לבני זוגם או החברות שבבעלותם", אומרת זרקו-זמיר.

       

      חשוב להדגיש כי לאחר קבלת עמדת רשות המסים בדבר קיומו של חוב וגובהו, אין מדובר בסוף פסוק. ניתן לפנות אל הרשות ולדון עמה לא רק על גובה החוב, אלא אף על עצם קיומו.

       

      האם תהיה הארכה נוספת של הנוהל?

      כדאי לזכור כי בשנים האחרונות גבר שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין מדינות רבות בעולם ביחס לנכסים שמחזיקים אזרחים זרים. הסכמים הדדיים בין ישראל למדינות שונות בעולם מאפשרים לרשות המס הישראלית לקבל מידע על העלמות מס של ישראלים בחו"ל. המשמעות של שיתופי הפעולה, כי מי שמחזיק חשבונות בנק ונכסים לא מדווחים אחרים בחו"ל, חשוף כיום, יותר מבעבר, לכך שנכסיו יחשפו, גם אם עד כה לא הייתה לרשויות המס כל אפשרות לגלותם.

       

      כאמור, ברשות המסים טרם הודיעו אם בכוונתם לבצע הארכה נוספת. לדברי עו"ד אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות', העוסק בתחום, הרצון של רשות המסים לסיים סופית את ההליך - מובן, אך עדיין ההליך לא מוצה עד הסוף.

       

      "אני מבין את הצורך לשדר מסר לפיו הנוהל מוגבל בזמן שאם לא תיקבע סופיותו, הרי שהאזרחים יתמהמהו בפניה. יחד עם זאת, במידה והנתונים שלפיהם ישנו הון בלתי מדווח בשיעור של 150 מיליארד שקל, בעוד שעד כה דווח על כ-20 מיליארד, הרי שיש עוד כברת דרך לעשות עד למיצוי ההליך", אומר גולדמן.

       

      גודמן מוסיף ומציין כי "על רשות המסים להאריך את הנוהל ב-6 חודשים אחרונים על מנת לאפשר לאזרחים נוספים להשלים את ההליך. אני מאמין שיש רבים כאלה, גם נוכח לחצים מכיוון הבנקים הזרים באירופה".

       

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: shutterstock
      צילום: shutterstock
      צילום: טל נסים
      עו"ד קרן זרקו זמיר
      צילום: טל נסים
      צילום: ישראל מלובני
      עו"ד אורי גולדמן
      צילום: ישראל מלובני
      70 שנה לנדל"ן
      מומלצים