שתף קטע נבחר

הסכנה האמיתית לזוגיות היא הלימבו הזוגי

בלימבו הזמן עובר לאט, הלילות עם כדורי שינה, והסקס לשימוש עצמי בלבד

אנשים חושבים בטעות שהמצב הכי גרוע לזוגיות הוא פרידה. כי אז הכל נגמר, האהבה מתה ועימה כל הזיכרונות הנעימים. אבל אני לא מסכים איתם. המצב הכי גרוע הוא "לימבו". מצב הביניים הזה, הגבול שבין גן העדן לגיהינום, בו שתי נשמות מסתובבות חסרות אונים באותו מרחב, כבר לא כאן ועוד לא שם, הוא-הוא הגרוע ביותר. בלימבו הזמן עובר לאט, הלילות עם כדורי שינה, והסקס לשימוש עצמי בלבד.

 

זהו השלב שבו כמו בכל סדרת מתח אמריקאית : "Everything you say may be used against you in a court of law", אז תשקלו מילים חברים. שלא תצטערו על דברים שאמרתם, ובכלל עדיף כמה שפחות לדבר, גם ככה כבר אמרתם את כל מה שיש להגיד. ובינתיים? בינתיים אתם ישנים בחדרים נפרדים. יש כאן סוג של הצהרה, כי גם ככה לא מצליחים להירדם יותר אחד ליד השנייה. הייתי הגבר במיטה ועברתי לספה בסלון, כבר יש לי חריצים בתחת ולצוואר שלי יש צורה של משענת.

 

ישנם זוגות שחיים ככה כל חייהם, זאת לא אבין לעולם. בשני חדרים נפרדים, עם שתי מיטות נפרדות, פרודים אבל ביחד. אני זוכר את הבית של סבא וסבתא בקיבוץ שבו היה לכל אחד מהם חדר נפרד שאפיין אותו. למיטב ידיעתנו הם נפגשו בחדר המיטות בדיוק ארבע פעמים למצוות פרו ורבו (אחת מהן הסתיימה בתאומות שאימי היא אחת מהן, כך שנחסכה מהם הפעם החמישית) . אבל היי, מצד שני אם זה עובד לליאור שליין ולמרב מיכאלי, מי אני שאגיד לא? אולי זה לא סידור כזה גרוע למרות הכל.

 

מחשב מסלול מחדש

קשה שלא לשאול איך לעזאזל הגענו לכאן? הכל בגלל מילים מאוד דומות - שגרה, ריגוש וגירושים. מילים קרובות אך גם כל כך רחוקות. אז ככה זה תמיד, זה כנראה הסיפור, הכל מתחיל בשג-רע, שהיא אם כל חטאת של מערכות היחסים. למה רע? הרי השגרה מצילה אותנו, נותנת לנו איזושהי טקסיות ומשמעות לחיים. הרי מה היינו עושים אם לא היינו קמים ב 7 בבוקר, מכינים לילדות את הסנדביצ'ים, מצחצחים שיניים, שותים קפה, מקפיצים את הילדות לבי"ס, הולכים לעבודה, אוכלים צהריים, לוקחים את הילדות, חוזרים לארוחת ערב, מקלחות, כביסה, מפנטזים על אחרים, נרדמים מול הטלוויזיה... וחוזר חלילה?

 

מה היינו עושים אלמלא זה? כנראה שחיים נכון. מפתיעים במתנות רומנטיות סתם ככה. מזמינים כרטיסים להופעה, נוסעים לטיול בחו"ל, רוקדים ערומים במטבח, נוסעים לאיזה פסטיבל באשרם במדבר. הכל, רק לא להתרגל, לעמוד ולקפוא.

זהירות שהשגרה לא תהפוך לשגרע (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
זהירות שהשגרה לא תהפוך לשגרע(צילום: Shutterstock)
 

בכיכר צא ביציאה השניה

אבל האם אפשר בכלל אחרת כשיש ילדים? האם יש עוד רומנטיקה בין החיתולים? האם יש עוד מציצות במקום שיש בו מוצצים? מדוע אנחנו מקבלים בהכנעה את ההנחה שאנחנו שניים לילדינו בכל, וקודמים להם רק בהתעוררות בבוקר? נכון שזה קצת יותר קשה למצוא 30 דקות ביום בהם אין סביב המיטה ילדים צורחים לאלוהים, נכון שזה נראה תלוש שבבית שיש בו צעצועים של סמי הכבאי יהיו גם צעצועי מין בחדר הסמוך, אבל אחרת מה נשאר מהביחד?

 

אז ככה זה, זוגות שהיו הולכים פעם בשבוע לרקוד סלסה ועוד פעם למסעדה, היום לך תנסה להוציא אותם מהבית שלא לצורך ירידה למקלט בעת ירי טילים על תל-אביב. "אין לנו בייביסיטר", הם אומרים, "קשה נורא להשיג בייביסיטריות בתל-אביב". כי אחרי הכל, יש רק 120 אלף ילדות בגילאי 15-18 בתל-אביב, "שלא יכולות לעשות בייביסיטר". ואם כבר מצאו בייביסיטר "אז זה נורא יקר", ואם בסוף יש איזה סבתא שמוכנה להתנדב, אבל אז "אנחנו קרועים מעבודה השבוע. אולי שבוע הבא".

 

 

יש זוגות שלא יוצאים מהבית פשוט, וזה בדרך כלל בדיוק אותם אנשים שהיו יוצאים כל ערב, פעם מזמן, בתקופה הפרה-היסטרית. היום העפעפיים שלהם צונחים בסנכרון מושלם עם הקראת הסיפור לילד. "לילה טוב כוכב", אמרה ונרדמה. זה שינוי טוטאלי. כי מה ריגש אותנו פעם? תנועה, מבט, אמנות, מסיבה, סרט, מחווה, בחורה יפה, חוף ים, ריח טוב, ספורט אתגרי. ומה מרגש אותנו בזוגיות פלוס ילדים? הילדה חייכה, הילדה נתנה יציאה קשה/רכה, הילדה אמרה היום את המילה - "אפפפנגגגגררר". אבל מה איתנו? איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?

 

הגעת אל היעד?

חזרה לכאן ועכשיו. ולמה בעצם חשבתי שלנו זה לא יקרה? ברגע שאתה יותר מדי בטוח במשהו, זה הזמן להתחיל לבדוק למה. היום למשל הוצאתי את כל העלים המתים מהעציצים במרפסת, נתתי להם ברק. אולי הברק הוא מלאכותי, אבל זה עדיין נראה טוב (כמו ציצי מסיליקון). עוד משהו ששמתי אליו לב בהקשר הזה, הוא שאפשר לדעת מה טיב מערכת היחסים של השכנים שלי על ידי הצצה לגינה שלהם, ויש פה בבניין כמה גינות יבשות ומוזנחות.

 

השעה שלוש לפנות בוקר, אני ער לגמרי אבל עושה את עצמי ישן. היא נכנסת חרש למיטה ומתכסה, נרדמת. חברים, אין לי דרך אלא להבליט את זה יותר מהשדיים של קים קרדשיאן - אם אתם רוצים לנווט בשלום הביתה, אל תירדמו על ההגה, תשברו את השגרה, שלא תהפוך לשג-רע.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אל תעשו את זה לעצמכם
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים