פינה בג'ונגל

אתם אולי לא מכירים אותה, אבל יש מדינה כזאת, בדרום אמריקה, והיא יפהפייה, ואפילו יש בה יהודים וגם עבר יהודי עשיר. סורינאם, בפינה הצפון־מזרחית של דרום־אמריקה, על חוף הים הקריבי, שכנה של ברזיל מצפון. נא להכיר: קידומת 597, מטבע רשמי: דולר סורינאמי (3.50 לדולר אמריקאי. נשמע מוכר).

מבחינה אנושית ומבחינה תרבותית המדינה הקטנה (יחסית) הזאת היא פסיפס של קבוצות אתניות מכל פינות העולם (הודים, אינדונזים, מרונים, אינדיאנים, סינים ועוד). בעיר הבירה, פרמריבו, יש מרכז היסטורי מרשים, לצד בתי מלון 5 כוכבים, מרכזי קניות גדולים ודיסקוטקים. מבחינת טבע, סורינאם היא גן עדן לתיירות אקולוגית: יש בה יערות גשם עצומים, חלקם לא נגישים כלל, נהרות שמקורם באזור האמזונס הענקי, ואפשרות לטיולי טבע מרתקים.

הרבגוניות התרבותית והסובלנות מורגשות ברחוב, ואף אחד לא מתפלא מכך שהמסגד הגדול ביותר במדינה נמצא ממש ליד בית הכנסת נווה שלום, שהוקם בשנת 1710. זהו אחד מבתי הכנסת הנדירים בעולם, שבהם הרצפה עדיין מכוסה בחול, זכר ל־40 השנים שבהן הלכו אבותינו במדבר, וגם לסבל שסבלו היהודים באינקוויזיציה ובכלל.

סורינאם הייתה המדינה הראשונה של "העולם החדש" שקיבלה יהודים שברחו מהאינקוויזיציה בספרד, ובעיקר מפורטוגל. זה היה במאה ה־17, כאשר הייתה מושבה אנגלית. לאחר מכן היא עברה לידי הולנד, אז היא נקראה גיאנה ההולנדית, ומהולנד קיבלה את עצמאותה בשנת 1975. היהודים היו בין החלוצים שבמאה ה־18 פתחו דרכים בג'ונגל כדי לשתול מטעי סוכר, קפה, קקאו וכותנה. היום הקהילה היהודית במדינה די קטנה - כ־70 משפחות, פחות מ־1% מהאוכלוסייה הכללית, שגם היא לא מסה עצומה - כ־550,000 תושבים.

דלת הכניסה לסורינאם היא שדה התעופה הבינלאומי פנגל, הנמצא 40 ק"מ מהבירה. לשם מגיעים בטיסות ישירות מלונדון, אמסטרדם, מיאמי, סאו־פאולו ובוגוטה. תיירים שלא באים מאזור הקריביים צריכים ויזה, שמחירה משתנה ממדינה למדינה, אך היא עולה בסביבות 50 דולר אמריקאי.

מהבירה אפשר להגיע בסיורים במטוסים קלים או בספינות אל הפארקים הלאומיים. הג'ונגלים מכסים 60% משטחה של המדינה (הכולל 163,000 קמ”ר, בערך פי 8 מישראל). טיול בג'ונגל האמזוני הכמעט לא מוכר של סורינאם דורש כמה ימים לפחות. במהלכו אפשר, למשל, להשתלשל כמו טרזן מהעצים בעזרת ענפים וחבלים טבעיים היורדים מהם, וגם לחתור בקיאקים.

אפשר להגיע בספינות לאזור ג'ונגלים הנקרא קומווין (Commewijne), שם השתמרו חלקים של מטעי הסוכר מהתקופה הקולוניאלית. אזור רליחוואלן (Raleigvallen), במרחק שעת טיסה מהבירה, מפורסם בשל המפלים שבו, ובאזור ההר וולצברג (Voltzberg) חיים 400 סוגים של ציפורים וקופים.

שמורת טפלברג (Tafelberg) היא עוד גן עדן עבור צפרים או סתם אנשים עם משקפות שאוהבים ציפורים.

פחות הומה ויותר אותנטי הוא הפארק הלאומי בראונסברג (Brownserg) ובו אגם ברוקופונדו (Brokopondo). כאן יש שבילי הליכה לכל הרמות, הפופולריים מובילים למפלי מים שבהם אפשר גם להתרחץ, וגם למצפה מעל האגם, מאזארוני טופ (Mazaroni Top), שם אפשר ליהנות מארוחת צהריים באמצע שום מקום. ואפשר גם לנסוע לשמורת גליבי (Galibi) בצפון מזרח המדינה, שבה חופי רחצה עם צבי ים ענקיים. ברוכים הבאים למדינה שאתם הכי פחות מכירים בדרום־אמריקה.