פודטק: לעשות שינוי אמיתי בענף המזון

האתגרים של תעשיית המזון הם עצומים: מצד אחד באזורים מסוימים בעולם אין מספיק מזון ומאידך בעיות ההשמנה והסוכרת הולכות וגוברות. במקרים רבים אנחנו אוכלים את המזון הלא נכון, או יותר מדי מהמזון הלא נכון ויש צורך להמשיך ולייצר מזון תוך שמירה על הסביבה.

החדשנות בתחום הזה היא קריטית ולישראל יתרון גדול כי יש בה יזמים רבים. כאן נכנס לתמונה תחום הפודטק: זהו שם כולל לכל טכנולוגיה שיכולה לפתור בעיה או להוסיף ערך לתעשיית המזון או לצרכני המזון. החשיבות של פודטק היא בפתרון בעיות גלובליות שמזיקות לכדור הארץ ופוגעות לנו בתזונה.

החברות הגדולות בתחום זיהו את הפוטנציאל הטמון בתחום ושטראוס הרימה את הכפפה לפני שנה וחצי והקימה בשיתוף רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) את The Kitchen Hub - חממה טכנולוגית לפודטק. אז מה האינטרס של שטראוס? בתור חברת מזון ישראלית עם עסקים בינלאומיים, הבינה שטראוס שעל מנת להתמודד ולהצליח בזירה הבינלאומית היא חייבת להיות פתוחה לחדשנות בכל התחומים. החממה היא בבעלות החברה אבל התמיכה בחברות, ההשקעה בכסף בחברות מתחלקת בין שטראוס לבין המדינה. החממה מציעה לחברות צוות טכנולוגי, פיתוח עסקי, הכוונה במימון ומומחים שונים שעוסקים במזון.

לדברי אמיר זיידמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-The Kitchen Hub, החברות שנכנסות לחממה הן לאו דווקא חברות שמעניינות את שטראוס, אלא כאלו שיש להן פוטנציאל לעשות שינוי אמיתי בתעשיית המזון. "הן גם לא מחויבות בשום אופן לשטראוס, יש הסכם השקעה אבל אין התחייבות שהטכנולוגיה תשמש את שטראוס".

המבורגר שעשוי כולו מזבוב פירות(באדיבות חברת פליינג ספארק)

הפטנטים הישראלים הבאים

זיידמן מספר על 6 החברות הקיימות בחממה: "החברה הראשונה נקראת יופיקס והיא מפתחת פלטפורמה למוצרי מזון ושתייה של תחליפים לחלב פרוביוטיים, לא מסויה ולא מחלב. אלו הם מוצרים בריאים מאוד ללא מייצבים ומשמרים עם טעם ומרקם טובים. לחברת Deep Learning Robotics, יש מנגנון מתוחכם שמבוסס על Machine Learning: הם פיתחו סנסור תלת מימדי על גבי רובוט שלומד משימות ואובייקטים חדשים רק על סמך המבט, לא צריך לתכנת שום דבר ולהפעיל שום דבר".

אחת החברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים היא פליינג ספארק שמפתחת חלבונים למאכל אדם מזחלים של זבוב הפירות. "יש לזחלים הללו ריכוז גבוה של חלבון וזהו תחליף לחלבון מן החי וכזה שלא פוגע בסביבה", אומר זיידמן. חברת בקטוסנס מפתחת פתרון לבעיות של חיידקים מזיקים במזון, הסלמונלה והליסטריה למיניהם. "יש לה סנסור לזיהוי מהיר של אותם חיידקים במוצרי מזון. נוכל לדעת בזמן קצר של בין 30 דקות לשעה אם בקו המזון יש בעיית זיהום, היום זה לוקח בין 24 ל-48 שעות", הסביר זיידמן.

היוגורט הטבעוני של יופיקס(באדיבות יופיקס)

הרובוט הלומד של DLR(באדיבות DLR)

שתי החברות האחרונות הן אמאיי שמפתחת תחליף סוכר, ממתיק ללא קלוריות שמבוסס על חלבונים מתוקים מהטבע וחברת My Favoreats שפיתחה מערכת לומדת שמנתחת מתכונים שיש ברשת. לדברי זיידמן, המערכת מאפשרות למשתמשים לקבל מתכונים מותאמים אישית ולהמליץ לך, אם למשל אתה לא אוכל ביצים, אז תשתמש במקום משהו אחר. "סוכרתיים שמחפשים להפחית פחמימות יכולים להשתמש בזה בצורה טובה. היא יודעת להתאים על מתכון לדרישות התזונתיות שלך", הוא אומר. בימים אלו יש מגעים עם שתי חברות נוספות האחת בתחום החלבונים האלטרנטיביים והשנייה בתחום של טיפול בחיידקים.

זיידמן מספר על חשיבות בתחום בעיניו: "אנחנו בין הראשונים בעולם שמתייחסים לתחום הזה כתחום השקעות נפרד, שני המקומות הנוספים הם בארה"ב והולנד, כאשר ארה"ב מובילה בראש. ב-2015 הייתה שנת שיא בהשקעות בפודטק עם 5.5 מיליארד דולר שהושקעו בעולם. ישראל מצמצמת את הפערים, יש בארץ בין 400 ל-500 מיזמי פודטק, רובם בשלבים ראשוניים. יש כמה חברות שהתקדמו, כמו דו מתוק שמפתחת תחליף לסוכר, טיפה שמייצרים אריזות מזון מתכלות, אמורפיקל שמייצרת סידן אמורפי שהספיגה שלו הרבה יותר מהירה וביוהרווסט הצליחה לבודד עם החומר הספציפי בענבים שמונע מחלות לב ומשווקת אותו כתוסף מזון".

אמיר זיידמן צפוי להשתתף ב-3.1.17 באירוע "יצוא על בר" של מכון היצוא בנושא איך מייצאים חדשנות? | טכנולוגיות מזון, בהשתתפות ד"ר יוכי חגי מחברת ביוהרווסט, יוסי בן, מייסד חברת אמורפיקל, דרור תמיר, מנכ"ל חברת חרגול פודטק, ודפנה שטרנפלד, סמנכ"ל מוצרי צריכה במכון היצוא.

בשיתוף מכון היצוא