"שיפצו את הפרוטוקול. עדיין מחכה לאחיי החטופים"

"חלק גדול מהפרוטוקולים וחומרי החקירה נכתבו בכתב יד שאינו קריא. ממה שכן קריא ניתן להבין כי הוועדה עשתה עבודת טיוח גדולה". שוש לוי מכפר סבא, שאחיה ציון נעלם בגיל חמישה חודשים, קראה את חומרי ועדת החקירה הממלכתית שדנה בהיעלמותם של ילדי עולי תימן בשנים 1954-1948. היום (רביעי) נחשפו לראשונה חומרי הוועדה, לאחר שהממשלה אישרה את חשיפתם בעקבות מחאה ציבורית.

היכנסו כאן לאתר הארכיון הלאומי . אם גיליתם פרטים אישיים שלא ידעתם על בני משפחותיכם בעקבות פתיחת הפרוטוקלים, ספרו לנו במייל האדום .

החומרים פותחים פצעים ישנים ומעלים תחושות מעורבות בקרב המשפחות שילדיהם נעלמו באותם שנים וגורלם אינו ידוע. שוש לוי מספרת כי אחרי שאחיה ציון סאלם נעלם, המדינה טענה כי הוא נפטר ונקבר. לוי עיינה בחומרי ועדת החקירה ומספרת באכזבה: "פרטים רבים בפרוטוקולים אינם מדויקים בלשון המעטה: ראינו את תעודת הפטירה והקבורה, ושם כתוב שאחי נולד ב-29.2.56, תאריך האשפוז ב-22.7.56 והפטירה יום למחרת. זה לא הסתדר עם רישומי משרד הפנים.

"גם מבחינת הגיל היו אי דיוקים", טוענת לוי. "בחלק מהמסמכים צוין שהוא אושפז בגיל שנה וחצי ובחלק אחר מתועד שהוא אושפז כשהיה בן עשרה חודשים. אימי טענה בכל תוקף שהוא סבל מבקע ולכן אושפז, בדו"ח הוועדה לעומת זאת כתבו כי סיבת האשפוז הייתה תת תזונה ושלשולים, למרות שזה שקר. יותר מזה, הדבר החמור ביותר הוא שיש סתירה בין העדות שאימי נתנה בוועדה לבין העדות שנכתבה בפועל בפרוטוקולים, מישהו שם דאג 'לשפץ' את המציאות ולשכתב את העדויות".

אלפי תיקים אישיים נחשפו עם פתיחת הפרוטוקולים של ילדי תימן, אבל התיק של אחותו של הזמר בועז שרעבי לא נמצא שם. שרעבי, שמחה דמעה בדיון בכנסת לפני חצי שנה ונחשב לאחד מהפנים של המחאה בפרשה העגומה, הסביר זאת היום: "לא הגשנו תלונה לוועדה ובגלל זה הסיפור לא נחקר. לא האמנו שיש סיכוי אמיתי שתתבצע כאן חקירה רצינית".

לפני החשיפה סיפר שרעבי על החיפושים אחר אחותו התאומה עדה. "אני נאחז בבדל של אופטימיות למרות שנדמה לי שכמעט בלתי אפשרי להגיע לגילוי האמת", אמר. "ישנם גורמים שעדיין מנסים להעלים ולטייח, אין ספק שנפתחה כאן תיבת פנדורה

שמריחה לא טוב, בלשון המעטה. היו אנשים רבי מעלה שהיו מעורבים בזה וצריך שכל הציבור ידע מי היה שותף לדבר הזה. אני מעריך את השר צחי הנגבי ואת הנכונות שלו לחשוף את חומרי ועדת החקירה, עם זאת הוא פוליטיקאי ולהם יש צבע אחד ושפה אחת". 

"עד יומי האחרון לא אפסיק לחפש"

יאיר ניסן שאחיו הגדולים נחטפו לפי הידוע למשפחתו כשהיו בני ימים ספורים. "התחושות שלי הן לשני כיוונים, אחד – תודה שפתחו לנו את המסמכים לראות, אבל הספק שלי מה יהיה הלאה, אם יפתחו לנו את כל הדברים ויגידו את כל האמת. מפני שזה בנפשנו ובדמנו, הנושא הזה. זה האחים שלי והרבה ילדים של משפחות וחייבים להגיע לאמת.

"יש לי את הדו"ח, קראתי את הדו"ח, זה לא האמת, אין אמת בדברים. חטפו את האחים שלי התאומים", הוא מדגיש.

- מה מופיע אצלכם בדו"ח שקיבלת?

"כתבו שאחי נפטר ב-1/10/1950 ואחותי ב-27/11/1950 וזה לא מתאים. ההורים שלי הגיעו מעיראק, מבגדד, לארץ ב-30/9/1950 ואחרי יומיים הילדים הרגישו קצת לא טוב ושלחו אותם לרמב"ם, אמרו להם: יטפלו בכם ותחזרו. הוועדה רשמה שאחי נפטר ב-1/10/50, זה לא ייתכן, הוא לא הגיע עוד. יש לי אישור של משרד הפנים - ההורים שלי הגיעו ב-30/9, והאחים שלי הגיעו ב-15/9. זה לא הגיוני, לא קיים דבר כזה. האחים שלי לא נולדו בתאריך הזה, הם הגיעו בגיל שבעה ימים".

ניסן מצביע על אי-דיוקים נוספים שמעוררים תהיות. "לא ייתכן שיש לי תעודות פטירה של שנת 72 ו-73 שהאחים שלי נפטרו. איפה היו עד אז? כשהייתי חייל סדיר באו לחפש את אחי. אז אבי אמר להם - 'הבן שלי בצבא, מה אתם מחפשים פה?' איך יכול להיות שבאים לחפש? עד יומי האחרון, עד הנשימה האחרונה שלי בחיים. לא אפסיק. יש לי צוואה מההורים שלי".

"לגלות טפח ולכסות טפחיים"

ליעקב בן אבא שמח מרחובות נחטפו לכאורה חמישה אחים, שלושה מהם ב-1944 ועוד שניים ב-1948 וב-1953. "הם לא מחדשים לי כלום, לפתוח את הפרוטוקולים לציבור הרחב זה לעג לרש, זה נועד בשביל להמשיך ולטייח את הפרשה. במקום לפתוח את תיקי האימוץ זורקים לנו עצם בדמות הפרוטוקולים שלא באמת תקדם אותנו לגילוי האמת".

בן אבא שמח העיד בזמנו בוועדת קדמי שפרסמה את מסקנותיה ב-2001: "זה היה בלוף אחד גדול בשביל להסתיר מהציבור את האמת". במסמכי הוועדה נכתב כי המשפחה סירבה לפרסום ממצאי החקירה, אבל בן אבא שמח מכחיש: " לא היו דברים מעולם. לא התנגדו בשום שלב לחשיפת החומרים. אני לא מכיר יותר במדינה הזו, היא עשתה פשע גדול ובגדה בנו. מנסים לגלות טפח ולכסות טפחיים. אני היום בן 64 ומקווה שבכל זאת אזכה לפגוש את אחיי החטופים, מה שהוריי לא זכו לו".

"לא ראינו גופות או קבר"

מאיר דנין ששלושה מאחיו נחטפו לכאורה, אומר כי הוא סקפטי באשר לגילוי האמת. "אני מאמין שישנם חומרים שלא יפורסמו לעולם. אין לי ספק שבחלק גדול מהמקרים גם הועלמו מסמכים וראיות, כך שהחומרים שנחשפים עכשיו כבר מטויחים". אמו חממה דנין ז"ל, עלתה לישראל ב-1949 וכחודש לאחר מכן ילדה שלישייה באוהל שבו שוכנו. "היא והילדים נלקחו לבית חולים דג'אני ביפו, אמי שוחררה ובבית החולים נאמר לה כי בהמשך ישוחררו גם התינוקות, אבל מאז ועד היום אנחנו לא באמת יודעים מה עלה בגורלם של השלושה, לא ראינו גופות או חלקת קבר".

אחיו של מאיר, משה דנין העיד בפני ועדת קדמי ואומר כי "היא וקמה לשם הקמת ועדה, לא הרגשתי שהמטרה היא להגיע לחקר האמת. הם בדקו דברים באופן שטחי ולא נתנו שום משקל לעובדות שהצגנו בפניהם, כך שמה שנחשף עכשיו לא אמין במיוחד".

מתי נפטרה זהרה?

מוטי דחבש העיד מול ועדת קדמי בשנת 2001. לפי פרוטוקול הוועדה, שבועיים לאחר שהוריו עלו ארצה נלקחה אחותו זהרה בת השנתיים לבית התינוקות בראש העין מאחר וסבלה משלשולים, מה שלדבריו לא היה ולא נברא. לאחר כמה ימים כשהגיעו לבקר אותה, אמר להם צוות התינוקייה שזהרה נפטרה. כאשר ביקשה האם לראות את גופתה נמסר לה שהיא כבר נקברה ומקום קבורתה אינו ידוע.

ממסקנות ועדת החקירה עולה כי קיימת סתירה ברישום הגיל שבו נפטרה זהרה. ביומן רישום המוות של הסוכנות היהודית, שגם שילמה על קבורתה של זהרה, צוין שהיא נפטרה בהיותה בת תשע. הוועדה קבעה כי חל שיבוש ברישום המידע וזהרה נפטרה כשהייתה בת שנתיים, מספר ימים לאחר אשפוזה.

"יש לי תקווה קטנה אבל לצד זה גם חשש מאוד גדול שלא יצא מזה כלום", אומר דחבש. "יש עדיין כל כך הרבה שאלות שנותרו פתוחות והפרוטוקולים לא יתנו עליהם מענה. יש גורמים פוליטיים בכירים שעדיין מנסים לטרפד ולטשטש פרטים מהפרשה. אין מנוס מלהגיע לחקר האמת אחת ולתמיד, אנחנו לא נרפה עד שנדע לאן כולם נעלמו".

הוריו של דחבש. בתינוקייה אמרו להם שבתם נפטרה

מוטי דחבש. "יש לי תקווה קטנה אבל לצד זה גם חשש מאוד גדול"

ח"כ נורית קורן, יו"ר השדולה למען חקר האמת בפרשת ילדי תימן, לא מתכוונת להניח לפרשה: "הקמתי מאגר DNA בשיתוף חברת My Heritage, הגשתי שתי הצעות חוק ופעלתי לפתיחת הפרוטוקולים שנחשפים היום לעיני הציבור. אני מברכת על פתיחת הפרוטוקולים לאחר חודשים של מאבק לחשיפת האמת. אני פועלת מדם ליבי, הסיפורים מדירים שינה מעיני ומעבר לילדים שנחטפו ממשפחתי אני מרגישה מחוייבת לכל המשפחות כאילו היו משפחתי שלי. פתיחת הפרוטוקולים היא הנדבך הראשון בחשיפת האמת, השלב הבא הוא הקמת ועדה מיוחדת בכנסת שתרכז את כל העדויות ותיתן מענה לאלפי המשפחות, בהן הרבה מאוד אנשים מבוגרים להם האתר אינו נותן מענה. מעבר לזה התקבלו בלשכתי תלונות ועדויות חדשות אשר כלל לא הגיעו לוועדות החקירה הקודמות. יש לחקור אותן ולתת תשובות אמיתיות למשפחות אחת ולתמיד".